]
"אחריות אישית הנה תופעה נורמאטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההיתאגדות של החברה. אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. ענייננו באחריות אישית בדיני הנזיקין. פירושה בעניינינו הוא אפוא הטלת אחריות אישית על אורגן בגין עוולה אותה הוא ביצע. הרמת מסך היא תרופה. מהותה של התרופה - היתעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה. למשל, בנסיבות קיצוניות עשוי בית המשפט לקבוע כי נושה של החברה יכול להפרע במישרין מבעלי מניותיה. ודוק: האחריות האישית מוטלת על אורגן. לעיתים אורגן הוא בעל מניות. לעיתים אורגן בחברה איננו בעל מניות. התרופה של הרמת המסך מחייבת את בעלי המניות של החברה. בעלי המניות, בדרך כלל, אינם אורגאנים בחברה. עם זאת, לא פעם האורגן אשר יחוב בחבות אישית נזיקית הוא בעל מניות השליטה בחברה. אילו היה מורם מסך ההיתאגדות, הוא אשר היה נושא בעיקר הנטל כלפי הצד השלישי."
אשר לעמדתנו - התביעה כנגד הנתבעת – לאחר שמיעת העדים ושקילת טענות הצדדים ולאור הפסיקה הרווחת והעדכנית, אנו קובעים כי יש מקום להרים מסך כנגד הנתבעת, ולחייבה באופן אישי בחובותיה של החברה כלפי התובע, ולאור אי-ביצוע הפרשה פנסיונית על ידי החברה.
...
מנגד, הנתבעים התכחשו לכלל טענותיו של התובע, וטוענים כי יש לדחות את התביעה בכללותה.
הנתבעים טוענים, כך:
- כטענה מקדמית, הנתבעים טענו כי התביעה כנגד הנתבעים האישיים דינה להידחות, היות שהחברה יציבה מבחינה כלכלית, ואין כל עילה להרמת מסך.
במסגרת פסק הדין המשלים שיינתן בתיק, תינתן החלטה משלימה לעניין זה.
לבסוף, ואשר לסעד הנתבע בגין הנפקת תלושי שכר שאינם נכונים, הרי שנציין כי הוא נזנח בסיכומי התובע, ומשכך נשמט הצורך לדון בו.
סוף דבר
לסיכום – לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן:
התובע היה צריך להיות מבוטח בביטוח פנסיוני ביום 20.5.2018, בעת שאירע לו האירוע המוחי, ושהיה אמור להיעשות על ידי החברה.
גם לא הוכח שהתובע ביקש שלא לערוך לו הסדר פנסיוני, ובכלל זה מפאת היותו בתהליך פש"ר באותה עת;
טענות הנתבעים ביחס לסוכן הביטוח ו/או לחברת הראל דינן להידחות במלואן, ולא הוכחה התרשלות ו/או מעשה בלתי ראוי מצידם כלפי הנתבעים;
תביעתו של התובע כנגד הנתבעת והנתבע עצמם, ובהתבסס על עילת הרמת מסך, דינה להתקבל ביחס לנתבעת, ולהידחות ביחס לנתבע, קרי – התביעה כנגד הנתבע נדחית כעת במלואה;
בכל הקשור למישור הנוירולוגי, אנו מאמצים את האמור והנטען בחוות הדעת מטעם התובע, אשר נכתבה על ידי ד"ר רואשדה, ודוחים את חוות הדעת מטעם הנתבעים, אשר נכתבה על ידי ד"ר סווירי;
בכל הקשור למישור החיתומי, אנו מאמצים את האמור והנטען בחוות הדעת מטעם התובע, אשר נכתבה על ידי ד"ר פרישמן, ודוחים את חוות הדעת מטעם הנתבעים, אשר נכתבה על ידי ד"ר שראל;
בכל הקשור למישור אובדן כושר העבודה, אנו מאמצים את האמור והנטען בחוות הדעת מטעם התובע, אשר נכתבה על ידי ד"ר נווה;
בכל הקשור למישור האקטוארי, ומשעה שלא הוגשו חוות דעת בתחום זה מטעם הצדדים, אנו קובעים בזאת כי ימונה מומחה מטעם בית הדין, שהחברה והנתבעת יישאו בשלב זה בשכר טרחתו, והכל כפי שמתואר בסעיפים 139-138 דלעיל.
משכך ולאור כל האמור לעיל, וללא כל קשר לתוצאה שתינתן בפסק הדין המשלים, יישאו החברה והנתבעת, ביחד ולחוד, בהוצאות ושכר טרחת ב"כ התובע בסך של 12,000 ₪.
