מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות בעל מניות בגין אי הפרשה לפנסיה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] "אחריות אישית הנה תופעה נורמאטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההיתאגדות של החברה. אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. ענייננו באחריות אישית בדיני הנזיקין. פירושה בעניינינו הוא אפוא הטלת אחריות אישית על אורגן בגין עוולה אותה הוא ביצע. הרמת מסך היא תרופה. מהותה של התרופה - היתעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה. למשל, בנסיבות קיצוניות עשוי בית המשפט לקבוע כי נושה של החברה יכול להפרע במישרין מבעלי מניותיה. ודוק: האחריות האישית מוטלת על אורגן. לעיתים אורגן הוא בעל מניות. לעיתים אורגן בחברה איננו בעל מניות. התרופה של הרמת המסך מחייבת את בעלי המניות של החברה. בעלי המניות, בדרך כלל, אינם אורגאנים בחברה. עם זאת, לא פעם האורגן אשר יחוב בחבות אישית נזיקית הוא בעל מניות השליטה בחברה. אילו היה מורם מסך ההיתאגדות, הוא אשר היה נושא בעיקר הנטל כלפי הצד השלישי." אשר לעמדתנו - התביעה כנגד הנתבעת – לאחר שמיעת העדים ושקילת טענות הצדדים ולאור הפסיקה הרווחת והעדכנית, אנו קובעים כי יש מקום להרים מסך כנגד הנתבעת, ולחייבה באופן אישי בחובותיה של החברה כלפי התובע, ולאור אי-ביצוע הפרשה פנסיונית על ידי החברה.
...
מנגד, הנתבעים התכחשו לכלל טענותיו של התובע, וטוענים כי יש לדחות את התביעה בכללותה.
הנתבעים טוענים, כך: - כטענה מקדמית, הנתבעים טענו כי התביעה כנגד הנתבעים האישיים דינה להידחות, היות שהחברה יציבה מבחינה כלכלית, ואין כל עילה להרמת מסך.
במסגרת פסק הדין המשלים שיינתן בתיק, תינתן החלטה משלימה לעניין זה. לבסוף, ואשר לסעד הנתבע בגין הנפקת תלושי שכר שאינם נכונים, הרי שנציין כי הוא נזנח בסיכומי התובע, ומשכך נשמט הצורך לדון בו. סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן: התובע היה צריך להיות מבוטח בביטוח פנסיוני ביום 20.5.2018, בעת שאירע לו האירוע המוחי, ושהיה אמור להיעשות על ידי החברה.
גם לא הוכח שהתובע ביקש שלא לערוך לו הסדר פנסיוני, ובכלל זה מפאת היותו בתהליך פש"ר באותה עת; טענות הנתבעים ביחס לסוכן הביטוח ו/או לחברת הראל דינן להידחות במלואן, ולא הוכחה התרשלות ו/או מעשה בלתי ראוי מצידם כלפי הנתבעים; תביעתו של התובע כנגד הנתבעת והנתבע עצמם, ובהתבסס על עילת הרמת מסך, דינה להתקבל ביחס לנתבעת, ולהידחות ביחס לנתבע, קרי – התביעה כנגד הנתבע נדחית כעת במלואה; בכל הקשור למישור הנוירולוגי, אנו מאמצים את האמור והנטען בחוות הדעת מטעם התובע, אשר נכתבה על ידי ד"ר רואשדה, ודוחים את חוות הדעת מטעם הנתבעים, אשר נכתבה על ידי ד"ר סווירי; בכל הקשור למישור החיתומי, אנו מאמצים את האמור והנטען בחוות הדעת מטעם התובע, אשר נכתבה על ידי ד"ר פרישמן, ודוחים את חוות הדעת מטעם הנתבעים, אשר נכתבה על ידי ד"ר שראל; בכל הקשור למישור אובדן כושר העבודה, אנו מאמצים את האמור והנטען בחוות הדעת מטעם התובע, אשר נכתבה על ידי ד"ר נווה; בכל הקשור למישור האקטוארי, ומשעה שלא הוגשו חוות דעת בתחום זה מטעם הצדדים, אנו קובעים בזאת כי ימונה מומחה מטעם בית הדין, שהחברה והנתבעת יישאו בשלב זה בשכר טרחתו, והכל כפי שמתואר בסעיפים 139-138 דלעיל.
משכך ולאור כל האמור לעיל, וללא כל קשר לתוצאה שתינתן בפסק הדין המשלים, יישאו החברה והנתבעת, ביחד ולחוד, בהוצאות ושכר טרחת ב"כ התובע בסך של 12,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובע לתשלום הפרישי פצויי פיטורים, הלנת פיצויים, דמי חופשה, הפרישי הפקדות לקרן הישתלמות, דמי הבראה, הפרשות לגמל, אי הפקדות לפנסיה ברכיב הפיצויים, פיצוי בגין הפרת חוזה עבודה או אובדן רווחים, הפרישי שכר, שעות נוספות, עבודה בחגים ובמנוחה שבועית, פיצוי בגין אי מתן יום מנוחה שבועי, אי מתן הודעה על תנאי העסקה, פיצוי בגין עוגמת נפש ופצוי בגין אי קבלת תלושי שכר.
עוד טען התובע כי חוגה חב באחריות אישית כלפי התובע כנושא משרה בתאגיד או כמי שהפר חוזה עבודה, והתרשל בניהול החברה לרבות באופן של אי ביצוע הפרשות לקרן הישתלמות, קרן פנסיה, הפרשות לפצויי פיטורים, הפרישי שכר וגמר חשבון במועד.
הנתבעים טענו כי הרמת מסך מאפשרת לבית הדין להרים את מסך ההיתאגדות מחברה ולייחס את חובות ואחריות החברה רק לבעלי מניותיה.
...
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה נגד הנתבעת 1 מתקבלת בחלקה.
התביעה כנגד הנתבעת 2, חוגה זכריאת נדחית.
התביעה נדחית בגין הרכיבים הבאים: הלנת פיצויי פיטורים, דמי הבראה ,פיצוי בגין הפרת חוזה עבודה או אובדן רווחים, הפרשי שכר, שעות נוספות, עבודה בחגים ובמנוחה שבועית, פיצוי בגין אי מתן יום מנוחה שבועי, פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצוי בגין אי קבלת תלושי שכר.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקש הגיש תביעתו כנגד המשיבה ברכיבים שעניינם פצויי פיטורים, אי הפרשה לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, החזר הוצאות נסיעה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד וכן מכוח חוק הגנת השכר, בסך כולל של 65,443 ₪.
תקנה 116 א (א) קובעת בזו הלשון: "שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". בכל הנוגע לחיובה של חברה בהפקדת ערובה קובע סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". הפסיקה החילה הוראה זו גם בהליכים המתנהלים בבתי הדין לעבודה (ראו ע"ר 15046-12-11 חוה נחמני נ' קאנטרי פלורס (28.1.13); ע"ע (ארצי) 61067-09-16 בר ניהול מגדלי יוקרה בע"מ נ' ארטה הבטם (31.8.17)).
...
בדיון שהתקיים ביום 13.3.23 טען מר אורי כהן לפרוטוקול: "לחברה אין פעילות. אני רוצה לפרק אותה אך אני צריך את הסכמתו של שותפי. צריך לשלם את החובות, ושותפי מסרב לשלם את החובות." נוכח הדברים שנאמרו בדיון כאמור, ובהעדר אסמכתאות, לא שוכנעתי שעלה בידי המשיבה להוכיח איתנות כלכלית באופן המצדיק מתן פטור מהפקדת ערובה.
נוכח האמור לעיל - דין הבקשה להתקבל.
אשר לסכום הערובה – לאחר שנתתי דעתי לזכות הגישה לערכאות, לגובה הסכום הנתבע בתביעה שכנגד וכן לשיעור ההוצאות הנפסקות בבתי הדין לעבודה בהליכים דומים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות למשיבה להפקיד ערובה בסך של 6,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] בענין פלקוביץ (ר' הפניה בה"ש 100) חזר בית הדין הארצי על הכללים שיש לבחון במקרה של טענת השתק עקב חתימתו של עובד על כתב ויתור: "הכלל המושרש בבתי הדין לעבודה הנו כי יש ליתן משקל מועט לכתבי ויתור של עובדים וכי רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי שהעובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן יינתן משקל לחתימת כתב הוויתור (דב"ע נו/3-29 תנובה בע"מ - אסתר לוסקי, פד"ע לג, 241; דב"ע נב/217-3  אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבנלאומי הראשון לישראל - הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז' 3. עוד נפסק בדב"ע נב/3-217  לעיל, כי על מנת שיינתן תוקף לכתב ויתור, על בית הדין לבדוק התקיימות שלושת התנאים הבאים: א. הזכויות שעליהן ויתר העובד היו ידועות לו. ב. נימסר לעובד לפני חתימתו על כתב הסילוק, חשבון ברור ומובן של הסכומים שקבל ו/או שהועברו לו. ג. כתב הסילוק ברור וחד משמעי. גם אילמלא ממצאיו של בית הדין האיזורי, לפיהן המשיבות לא ידעו על מה ויתרו, הרי שלנוכח כתבי הויתור הלאקוניים עליהם חתמו המשיבות, ברי שלא היתקיים בהם אף לא אחד מאותם תנאים כנדרש בפסיקה, כך שהמשיבות אף לא יכלו לדעת על מה ויתרו, ואין כל הצדקה ליתן תוקף לכתבי הויתור". הכרעה התובע היה מנכ"ל ובעל מניות בחברה, היה מודע היטב למסגרת העסקתו בה, לתשלום או אי תשלום זכויותיו, לרבות הזכויות הפנסיוניות שעל תשלומם הוא אחראי כנושא משרה.
לאור המפורט לעיל ומשעה שהמצב שבפנינו דומה לפיטורים בהסכמה, מצאנו לנכון לדחות את תביעתו של התובע ביחס לרכיבים: פצויי פיטורין, פיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, פיצויים בגין עגמת נפש, פיצוי בגין ויתור על זכות השימוע.
...
התביעה שכנגד נדחית אף היא.
לאור התוצאה אליה הגענו בהתחשב בכך שתביעתו של התובע התקבלה באופן חלקי בלבד והתביעה שכנגד של הנתבעת 1 נדחתה, תשלם הנתבעת 1 לתובע הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.
משהתביעה כנגד הנתבעים 2-3 נדחתה אף היא, ישלם התובע לנתבעים 2 ו־3 הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ לכל אחד (סה"כ 8,000 ₪).

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובעת לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה, פיצוי בגין תלושי שכר שאינם מפורטים כדין, תשלום הפרשות לפנסיה, פצויי פיטורים, פיצוי בשל עוגמת נפש ובשל העסקה פוגענית, דמי ביגוד, משכורת 13, הפרישי שכר ושעות נוספות, בסכום כולל של 196,771.36 ₪.
האם התובעת התפטרה כמי שזכאית לזכויות כמפוטרת בין היתר עקב הרעת תנאים? האם היו מקרי אלימות שבגינם התפטרה התובעת, האם הנתבעים אחראים למקרי האלימות? האם התובעת ביקשה לעבור סניף? האם התובעת זכאית לפצויי פיטורים? האם התובעת קיבלה הודעה על תנאי העסקה או הסכם עבודה? האם התובעת זכאית לפצוי בגין הפרת חוק הגנה השכר? האם התובעת זכאית לתשלום בגין הפרשות לפנסיה? האם התובעת זכאית לפצוי בגין עוגמת נפש בשל העסקה פוגענית? האם התובעת זכאית לתשלום עבור הפרישי שכר ושעות נוספות? הכרעת הדין תקופת העבודה התובעת טענה כי הועסקה עד ליום 29.1.20, והגישה תלושי שכר שנמסרו לה ומעידים על העסקה גם בכל שנת 2019.
לטענתה, ברי כי אורגן בחברה (מנהל כוח אדם או מנכ"ל), שאולי אף בעל מניותיה, חב בין היתר על היתנהלות עובדיו באופן ישיר, וזאת בין היתר גם מכוח חוק השליחות, התשכ"ח-1965 וגם מטעם זה טענה כי יש לחייב את הנתבעים 2-3 ביחד עם הנתבעת.
...
הנתבעים טענו כי נחתם עם התובעת הסכם העסקה, התובעת התפטרה בשל נסיבותיה שלה וללא קשר לטענות בדבר הרעת תנאים, שכרה ותנאי עבודתה שולמו כדין, התובעת זכתה ליחס הוגן ומכבד, קיבלה ביגוד, ודין התביעה להידחות.
התביעה נדחית בגין הרכיבים הבאים: פיצוי בגין עוגמת נפש בשל העסקה פוגענית, דמי ביגוד, והפרשי שכר חודשיים.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בגין הרכיבים כדלקמן: משכורת 13 בסך 14,589 ₪.
הנתבעת תשלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך 8,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו