אחריות בנזקי תאונת דרכים בתוך מגרש חניה

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 7.5.15 בשעה 13:00 לערך ברחוב התוכנה, בתחום חניון הסמוך לאצטדיון הכדורגל בכפר סבא (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת מס' רשוי 34-454-67 נהוג בידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") ורכב נתבע 1 מס' רשוי 14-095-76 נהוג בידי נתבע 1 (להלן: "רכב נתבע 1") המבוטח בנתבעת 2.

התובעת, מיכל בינהיים, אשר נהגה ברכב התובעת עובר לתאונה ותוצאותיה תיארה בעדותה את אופן היתרחשות הארוע וקרות התאונה בציינה את הדברים הבאים: "ביום 7.5.15 בשעה 13:00 לערך נהגתי ברכב שבבעלותי שמספרו 34-454-67 בנתיב יציאה ראשי בחניון בכפר סבא. החניון נמצא ליד אצטדיון הכדורגל ברח' התוכנה. רכב הנתבע 1 אשר הסתבר לי בדיעבד שהיה נהוג על ידי שהרבני נתנאל ומבוטח בנתבעת 2 יצא מנתיב נסיעה משני ופגע בחלק הקידמי שמאלי של הרכב שלי, הרכב של נתבע 1 אשר יצא בנסיעה מנתיב נסיעה משני הגיע מנתיב הנסיעה המישני שנימצא משמאל כיוון נסיעתי ופגע בחלק קדמי שמאלי של הרכב שלי. בדיעבד הסתבר לי שהוא רצה לחצות את נתיב הנסיעה שאני נסעתי והוא רצה להמשיך יש ולמצוא נתיב חניה אולי במקום אחר. אחרי התאונה ירדנו מכלי הרכב, אני מכירה את נתבע 1 נתנאל כי אנחנו עובדים יחד באותו מקום עבודה והוא עזר לי. מאחר והדלת השמאלית קדמית של הרכב שלי זו שבצד מושב בנהג נמעכה כתוצאה מהמכה שהוא נתן לרכב שלי והפח שנמעך באופן זה נגע כבר בגלגל קדמי שמאלי של הרכב שלי, אז נתנאל ניסה למשוך את הפח וגם הוא הצליח לעשות זאת. החלפנו פרטים ביננו ונסעתי לביתי. הנזק לרכב מסתכם בסך של – 7,538 ₪, שכר טירחת שמאי – 885 ₪ וירידת ערך בסך של – 592.50 ₪. אני צירפתי לתביעה מסמכים המעידים על הנזק וביניהם חוות דעת שמאי, חשבון שכר טירחת שמאי, הצהרה לחברת ביטוח ותמונות. כמו כן, ישנו שרטוט של מיגרש החניה שבו ארעה התאונה. השרטוט הוא מתוך תוכנת גוגל (מוגש ומסומן ת/1). המסלול המרכזי שבו אני נסעתי מסומן בחץ, בצד ימין כיוון נסיעתי ישנם מקומות מסומנים לחניות. הנתבע 1 הגיע בנסיעה מנתיב משני שבתוך מיגרש החניה בכיוון שמסומן א'. אני מסמנת את כיוון נסיעתי בספרה 1 ואת כיוון נסיעתו בספרה 2. כיוון נסיעתי היה בנתיב הראשי שזה נתיב ביציאה הראשי הדרומי של מיגרש החניה ואני נסעתי לכיוון מזרח, רכב נתבע 1 נסע בנתיב משני מכיוון צפון לדרום. אני מבקשת לפסוק את סכום הנזק בצרוף ריבית, הפרישי הצמדה והוצאות". התובעת לא נחקרה בחקירה נגדית על ידי נתבע 1 .

האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על נתבע 1 אשר נהג ברכב נתבע 1 המבוטח בנתבע 2 ועליהם לשאת בסכום הנזקים שנגרמו לתובעת ושהוכחו בעדות התובעת ובחוות דעת שמאי מטעמה ושלא נסתרו בראייה ממשית כלשהיא על ידי הנתבעים.

...

נחה דעתי כי זכורים היו לה כל פרטי התרחשות ארוע התאונה, וניתן לסמוך על גרסתה.

נזקי התובעת שהוכחו בפני הינם כדלקמן: נזק לרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך של – 7,538 ₪ שכ"ט שמאי בסך של – 885 ₪ ירידת ערך הרכב בסך של – 592.50 ₪ לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום הנזקים שהוכח בפני בסך של – 9,016 ₪ .

התובע החנה את מכוניתו, וכשחזר אליה גילה כי תאונת דרכים בין שני רכבים בחניון גרמה לפגיעה ברכבו שאף נהדף לעבר רכב נוסף שחנה לידו.

המחלוקת בתיק זה היא איזה מהנהגות המעורבות בתאונה אחראית לנזק ברכב התובע, ומי היתה בעלת זכות הקדימה בעת הנסיעה בתוך החניון.

הנתבעת 4 (להלן: אילנה) טענה כי חצתה צומת במיגרש החנייה, כאשר ניכנס רכב נוסף לצומת, שלא היה פנוי, פגע ברכבה, המשיך בנסיעה ופגע בשני רכבים חונים, ביניהם רכב התובע.

...

אינני מקבלת את טענתה של הנתבעת 3 כי חל החריג לכלל הקובע את זכות הקדימה לרכב המגיע מימין, בהתאם לסעיף 64(ב) לתקנות התעבורה, שכן שרה הגיעה מתוך מפרץ חניה: הובהר בעדותה של אילנה שהיו משני מצידיה של היו דרכים, שרק בצידם חניות, בלא יציאה או כניסה ישירה ממקומות החניה לדרך בה נסעה אילנה.

לאחר ששקלתי את מידת האשמה של 2 הנהגים המעורבים אני סבורה שיש לחלק את האחריות בין הצדדים כך ש-80% מהאחריות מוטלת על אילנה (הנתבעת 4) ו-20% על שרה (הנתבעת 5).

על דרך האומדנא, אני קובעת את ירידת הערך שנגרמה לרכב התובע באופן חלקי, בסך של 750 ₪.

סוף דבר אני קובעת את חיובי הנתבעות לשלם לתובע, חיובים מקבילים ובלתי תלויים, כדלקמן: הנתבעות 1 ו- 5, יחד ולחוד, תשלמנה לתובע סך של 2,200 ₪.

הנתבעת 2 הנה חברת ביטוח אשר ביטחה את הטרקטור בפוליסת מקיף בזמנים הרלוואנטיים לכתב תביעה זה. הנתבע 3 היה נהג הטרקטור בזמנים הרלוואנטיים לתביעה זו. הצדדים חלוקים באשר לשאלת האחריות לקרות הנזקים שנגרמו בעקבות תאונת הדרכים נשוא כתב התביעה.

בבואו לעירייה נאמר לו כי אין לעירייה טרקטורים פרטיים אלא העבודות של פינוי פסולת נעשות ע"י חברות קבלניות ועל כן איתור הנהג יתבצע בתוך מס' ימים.

בחקירה ע"י נציג הנתבעת 2 הודה התובע כי הוא לא היה עד לתאונה וכי נסיבות התאונה סופרו לו מפי מכונאי, מר מלחם, שעבד בסמוך למגרש החנייה בו חנה רכב התובע.

...

בדיון שהתקיים ביום 29.10.12 ניתנה החלטתי כי על התובע לזמן את העד ממשפחת מלחם אשר לטענתו ראה את התאונה ולהציג ראיות בדיון הבא.

בסיום הדיון ביום 5.12.13, ניתנה החלטתי כי השוטר עלי יוזמן להעיד בתיק וכי על הנתבע 3 להמציא לבית המשפט צילומים בצבע של השופל ושל המשאית שנושאת את המכולה.

בחקירה ע"י נציג הנתבעת 2 השיב העד: "אני לא חקרתי את התאונה. לא בוצעה חקירה". בהמשך נשאל האם זכור לו כי דיבר עם נתבע 3 ואמר לו כי יפסלו לו את הרישיון?, העד השיב: "אני לא זוכר שבכלל דיברתי עם התובע ואמרתי את כל מה שהוא תיאר בעדותו בפרוטוקול מיום 5.12.13 בעמ' 6 ש' 18-23...אני לא זוכר שבכלל דיברתי עם הנתבע, אלא, שוחחתי רק עם האחראי בעירייה. אני שוחחתי עם האחראי שרק יהיו החלפת פרטים, כדי שלא ייפתח תיק". הכרעה: לאחר שעיינתי ולמדתי לעומקם כל המסמכים וכן לאחר ששמעתי העדויות בבית המשפט ועיינתי בכל הראיות שהוצגו בפניי לרבות חוו"ד השמאי, צילומי הרכבים המעורבים, הודעת התובע על מקרה הביטוח, תמונות ממקום האירוע ושרטוט המקום, לא מצאתי ביסוס לטענות התובע.

5129371 54678313 במצב דברים כגון זה, אין מנוס אלא מלהורות על דחיית התביעה.

לפניי תביעה לחיוב הנתבע בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

לטענת התובעת, בזמן שרכבה חנה בחניה בתוך מיגרש חנייה, רכב הנתבע שניסה להחנות משמאלו פגע בצידו השמאלי של רכבה ושפשף את הדלתות השמאליות.

לטענתה, כאשר פנתה אל הנתבע שעוד היה במקום בטענה כי פגע ברכבה, הכחיש וסרב לקחת אחריות לתאונה.

...

לאחר ששמעתי ארוכות את עדותה של התובעת ושל העד מטעמה והתרשמתי מהן באופן בלתי אמצעי, אני סבור כי עד הראייה סיפר את אשר ראו עיניו ושמעו אזניו ולא היה בעדותו כל ניסיון להטות את הגרסה לטובת התובעת.

משכך, אני קובע כי הנתבע, עת ניסה להיכנס לחנייה מבלי לשמור על מרווח תקין מרכב התובעת, או כאשר ביקש להיכנס למרווח שאינו מספיק להחניית רכבו, ותוך ניסיון לתמרן בחנייה, התחכך עם הפינה הימינית של רכבו בדופן השמאלית של רכב התובעת.

סיכום אשר על כן, ישלם הנתבע לתובעת את הסכומים הבאים: 9.1.

בפניי תביעת כספית ע"ס 5,785 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 15/04/11.

אין חולק לגבי מיקומי הפגיעה של הרכבים ואין חולק כי התאונה התרחשה בתוך מיגרש חניה, כאשר עובר לתאונה המאזדה נכנסה למגרש החניה ואילו ההונדה הייתה במגמה לצאת ממנו.

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעות בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעות גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת.

...

· מניתוח העדויות והראיות, הגעתי למסקנה כי בזמן שנהגת ההונדה פנתה ימינה לשם יציאה מהחניה, המזדה הגיעה ובלמה ליד ההונדה אך התרשמתי גם כי המזדה הגיעה למקום התאונה במהירות גבוהה מדי ובחוסר זהירות מספקת.

· יחד עם זאת, סבורני כי גם לנהג המזדה יש אשם עצמי תורם לקרות התאונה מאחר והתרשמתי כי נסיעתו הייתה מהירה ולא זהירה בנסיבות.

סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי (כמידת אחריות נהג רכב הנתבעים).