תאריך הישיבה: כ"ח בחשוון תשס"א (26.11.00)
בשם המערער בע"א 2028/99
(המשיב 3 בע"א 3059/99): עו"ד אריה בלכמן
בשם המערערים בע"א 3059/99
(המשיבים 6-2 בע"א 2028/99): עו"ד רן פינגרר
בשם המשיבה 1 בע"א 2028/99
(המשיבה 2 בע"א 3059/99): עו"ד אליהו שילה
בשם המשיבים 10-9 בע"א 2028/99
(המשיבים 6-5 בע"א 3059/99): עו"ד דורון מוזס
בשם המשיב 11 בע"א 2028/99
(המשיב 7 בע"א 3059/99): עו"ד אהד מנדל
פסק-דין
השופטת ד' דורנר]:
העובדות, ההליכים והטענות
בתאריך 31.5.93 קרס סילו - שהוא ממגורה המשמשת לאיחסון תבואה - שניבנה ברחוב שלמה בן-יוסף בחיפה, והתמוטט על מבנה בלוקים שעמד בסמוך.
ואילו המפקח מצידו טען, כי רשלנותם הפושעת של הבעלים, שהתעלמו מדבריו בדבר הצורך להתקין צנור-הרקה ובמשך השנים לא דאגו לאטום כראוי את הסדקים שנוצרו בסילו, ניתקה את הקשר הסיבתי בין הפגמים בפעולותיו לבין קריסת הסילו, וכי, לחילופין, ראוי לצמצם עד למינימום את אחריותו לנזקים.
בעניינינו, הקשר הסיבתי הנידרש במשפט מוגדר בסעיף 64(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובע כי לא יראו באשם שהיה הסיבה או אחת הסיבות לנזק, כאשם שגרם לנזק, באם "אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק".
האופי המכריע של האשם אינו נקבע על-פי אופן חלוקת האחריות.
...
בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא ד"ר דן ביין) מצא, כי על-פי התוכניות שהכין המפקח, צינור-ההרקה היה חיוני להבטחת יציבות הסילו, כי הפעלת הסילו בלא צינור-הרקה גרמה להיווצרות סדקים, שלא נאטמו כהלכה, ובסופו של דבר לקריסת הסילו.
ואילו את המפקח מצא בית-המשפט המחוזי אחראי בשיעור של 25% לנזקים.
הרושם שמתקבל הוא שלאחר ש[צינור-ההרקה] קרס הרגיש [המפקח] שלא בנוח ולכן הוא לא עמד בצורה תקיפה על דעתו ובעיקר נראה לי שהוא לא הסביר בצורה ברורה וחד משמעית, כי בתכנון הסילו הוא לקח בחשבון את נושא [צינור-ההרקה] כמרכיב חיוני להבטחת יציבות הסילו.
