מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות בית חולים לנזקי אחות סיעודית מהרמת חולים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

גרסת התובעת בתצהירה (ס' 3): "א. עבודתי היתה כרוכה באופן יום יומי בטיפול בחולים סיעודיים – שקומיים (כ-30 מאושפזים במחלקה), אשר חלקם אינם מסוגלים לדאוג לעצמם ומתקשים במעברים. מטבע הדברים, מדובר היה בחולים שמוגבלים שהיבט האורטופדי ומשכך, חבו קושי בתנועה כך שעבודתי היתה כרוכה בבצוע מאות פעולות קבועות, חוזרות ונשנות של אימוץ, כיפוף וצידוד עמ"ש צוארי ומותני, תוך מאמץ פיזי, זאת לצורך הרמת חולים ושינויי תנוחה.
נכון שאני אחות אחראית בבית חולים פלימן מזה 12 שנים, אך גם אחות אחראית מבצעת את כל העבודה".
כמו כן, על התנועות לחזור ולהישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי – יניב פד"ע לה 523, 533 (2000).
תביעות אלו של מטפלות בקשישים בבתי אבות ושל אחיות סיעודיות וכח עזר בבתי חולים, להכרה בפגיעות שנפגעו, נדחו לאחר שהתברר כי לא היתקיים בעבודתן רצף של תנועות חוזרות ונישנות כנדרש בפסיקה.
...
תביעתה להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה נדחתה, ובית הדין מצא כי "מדובר בעבודה המחייבת ביצוע מטלות מגוונות ושונות הן מבחינת המאמץ, הן מבחינת התנועה עצמה והן מבחינת המשקל", וכי לא הוכחה לפניו תשתית עובדתית המבססת פגיעה במסגרת תורת המיקרוטראומה.
סוף דבר אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, תביעת התובעת לגבי פגיעת הצוואר והגב נדחית– נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הטיפול הסיעודי היה כולל 2 מטלות עיקריות: החלפת חיתולים –מטלת החלפת החיתולים הייתה מתבצעת כך שהיתי מושכת את החולה עם השעוונית לכווני (לכיוון הגוף שלי באמצעות משיכת השעוונית לכיוון הבטן שלי), מרימה את החולה בזרועותיי יחד עם השעוונית ומטה אותו על הצד (הפנים שלו לכיוון המטפלת השנייה) יחד עם השעוונית תוך שאני מתכופפת ומחזיקה אותו מוטה, בזמן שאני מחזיקה אותו מוטה אני גם מנקה אותו ושמה חיתול נקי, לאחר מכן אני מורידה אותו עם השעוונית על הגב, אני דוחפת אותו בעדינות ובמקביל המטפלת השנייה מושכת את החולה אליה בעזרת השעוונית (לכיוון הבטן שלה), ואחרי זה הייתי מושכת אותו חזרה אלי ומטה אותו לצד עם הפנים לכווני על מנת שהמטפלת השניה תשלים את סגירת החיתול.
בית הדין הארצי לעבודה הציב בפסיקתו מספר תנאים לצורך הוכחתה של מיקרו-טראומה, על מנת שזו תבוא בגדר "תאונת עבודה". על כך נאמר: "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרו-טראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין-ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאיבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (דב"ע מח/ 77-0 מזרחי - המוסד, צוטט בעב"ל 338/96, המוסד לביטוח לאומי - יוסף עובדיה, פד"ע לו 213).
שם מדובר באחות אחראית במח' סיעודית של בית החולים, שהיה תחת פיקוחה כוח עזר.
...
מאחר שאנו מקבלים את התיאור העובדתי של התובעת בעדותה, אנו קובעים שאכן היו סדרות של תנועות חוזרות ונשנות בעבודת התובעת, בתקופה שבה עבדה בבית החולים "קפלן" כאחות מעשית, משנת 2012 עד 2017.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בפתח דיון ההוכחות הבהיר ב"כ התובעת שעניינה של התביעה במקרוטראומה גב בלבד ולפיכך, הדיון יעסוק בקיומה או היעדרה של תשתית עובדתית למקרוטראומה גב. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית, שלה בעצמה ומטעם הנתבע זומנו להעיד מר חליל נמורה ששימש כאח ובהמשך כסגן מנהל אחות אחראית במחלקה פנימית ב' בבית חולים רמב"ם והגב' עינת פרץ מנהלת הסיעוד בחטיבה הפנימית בבית החולים.
לטענת התובעת, עבודתה כללה רצף של פעולות זהות או דומות במהותן, חוזרות ונישנות של הרמת חולים באמצעות פעולה של הרמה וכיפוף הגב, על פני תקופה ממושכת, באופן שגרם לה נזק מיצטבר בגב.
המטפלות הסיעודיות מבצעות תנועות מגוונות רבות שאינן רצופות כגון: הלבשת קשישים, העברתם לכיסא גלגלים, האכלתם, הפשטתם, רחצתם, החלפת חיתולים, החלפת מצעים וכדומה [ראו למשל: בעב"ל 175/03 רחל סוויסה נ' המל"ל (ניתן ביום 26.10.2004); עב"ל 204/06 מרוסיה חיימוב נ' המל"ל (ניתן ביום 22.10.2007); עב"ל 664/08 כרמלה חיימוביץ נ' המל"ל (ניתן ביום 18.5.2009); עב"ל 604/09 ילנה גולצוב נ' המל"ל (ניתן ביום 9.1.2011); עב"ל 208/10 ברכה גלעד נ' המל"ל (ניתן ביום 23.12.2010); עב"ל 21703-04-11 צביה אשוול נ' המל"ל (ניתן ביום 10.5.2012); עב"ל 40494-06-17 נטליה אוצרי נ' המל"ל (ניתן ביום 26.11.2017) (להלן – ענין אוצרי); עב"ל 46946-06-16 אלה חרסונסקי נ' המל"ל (להלן – ענין חרסונסקי)(ניתן ביום 21.3.2018) וראו גם עב"ל 27000-01-18 המוסד לביטוח לאומי נ' מרדכי סולצינר (ניתן ביום 17.1.2019) בעיניינו של מטפל סיעודי בנכה צה"ל. ערים אנו לפסק הדין שניתן בעב"ל 39738-05-13 נירה צבי נ' המל"ל (ניתן ביום 11.8.2015) (להלן – פרשת נירה צבי) שם הוכרה תביעה של סייעת כוח עזר במחלקה כירורגית בבית חולים ואולם המדובר בנסיבות חריגות הכוללות מספר רב של חולים (36-40 חולים) מתוכם כ – 20 חולים הרתוקים למיטתם, כאשר התובעת שם שמשה כעובדת כח עזר יחידה המופקדת לבדה על סיפוק הצרכים הבסיסיים ביותר של כלל החולים במחלקה לרבות הרמה משכיבה לישיבה, ירידה ועליה למיטה ורחצה של כלל החולים במחלקה תוך הרמה של 20 חולים הרתוקים למיטה.
...
ואלו העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות ממכלול הראיות: התובעת, ילידת 1963, עבדה כאחות מוסמכת ביחידה לטיפול מוגבר במחלקה פנימית ב' בבית חולים רמב"ם במשך כ – 9 שנים משנת 2008 ועד לחודש ספטמבר 2017.
לאור כל האמור לעיל, לא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה ודין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

התובעת, ילידת שנת 1953, הועסקה כעובדת כח עזר רפואי אצל הנתבעת 1, בבית חולים "מאיר" בכפר סבא.
מכתב ששלחה התובעת ביום 14.10.07 לאחות האחראית אצל הנתבעת, שם היא מבקשת להעבירה ממחלקת תנוקות, "עקב זילזול מופגן, וחוסר הערכה משווע במהלך השנתיים האחרונות...נוסף על האמור לעיל, מצ"ב מכתב מרופא מומחה אורטופד, לפיו חלה עלי הגבלה לאמץ יתר על המידה את כתפיי". המכתב הוא מיום 3.6.07 עליו חתום ד"ר מרקושביץ מיכאל, ונכתב בו: "לשקול התאמה עבודה ללא הרמת משקל בידיים" (אשוב למכתב זה גם להלן).
..המנעות התובע מנקיטת אמצעים סבירים לברר סימני נזק, ולעמוד על טיבם, עשויה להילמד מהצטברות סימני מחלה גלויים; מאבחנה רפואית ברורה על כשל גופני, ומבהירותה של איבחנה זו; מנדירותה של המחלה, ומנגישות המידע הקשור אליה; מקיומן של עובדות הנוגעות ליסודות אחרים בעוולה, המעידים על אפשרות קיומו של היסוד החסר; מעלויות הבירורים הנוספים, ומיכולתו של התובע לשאת בעלויות אלה.
עדת הנתבעת גב' ריקי זטלנד (להלן- ריקי) ריקי הנה אחות מוסמכת, ובין השנים 2008-2015 היא עבדה אצל הנתבעת כמנהלת הסיעוד, על אף שבבית החולים היא עבדה כבר משנת 1994 (עמוד 41 ש' 29 ).
כך, היא לא נדרשה להרים חולים סיעודיים, לשנע אותם ממקום למקום, לקלח אותם וכיו"ב. לטענת ריקי היא נדרשה לעבודה פשוטה, גם ביחס לשאר עובדי כח העזר אצל הנתבעת.
...
לסיכום: מומחה בית המשפט, לא קושר ברמה המתבקשת בהליך אזרחי, בין תנאי עבודתה של התובעת ובין הנזק לגידי הכתף.
לסיכום: דין התביעה להידחות מכל הטעמים הבאים: התביעה התיישנה.
בהתחשב בכלל הגורמים וההליכים השונים שבוצעו, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים שכר טרחת עו"ד בשיעור 10,000 ₪ וכן הוצאות משפט בהתאם לאסמכתאות שיוצגו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] "בבתי הדין הוגשו תביעות של מטפלות סיעודיות בבתים פרטיים ובבתי אבות ושל אחיות בבתי חולים, אשר טענו לפגיעה בגבן כתוצאה מעבודתן. ברקע העובדתי של תביעות אלו, הדומה למקרה שלפנינו, תוארו פעולות של הרמה, התכופפות, רחיצה, החתלה ועוד של מספר חולים בכל יום עבודה. מרבית תביעות אלה נדחו משהוברר כי לא היתקיים אצלן רצף של תנועות חוזרות ונישנות כנדרש בפסיקה (עב"ל 46178-03-14 (ארצי) פלונית – המוסד לביטוח לאומי (26.9.16); (עב"ל (ארצי) 664/08 כרמלה חימוביץ – המוסד לביטוח לאומי (18.5.09); עב"ל (ארצי) 208/10 ברכה גלעד – המוסד לביטוח לאומי (23.12.10); עב"ל (ארצי) ילנה גולוצוב – המוסד לביטוח לאומי (9.1.11); עניין אודוביצ'נקו, עניין אסתר נוח, עניין פנינה ישראל, עניין חג'יאג)." עניין צבי והפסיקה שלאחר-מכן – התובעת באותו הליך עבדה כסייעת (כוח עזר) במחלקה כירורגית בבית החולים רמב"ם בחיפה, החל משנת 1997 ועד לחודש ינואר 2008.
הרמת המטופלים נעשתה ביחד עם המטפלת הנוספת, ומשקלם של המטופלים נע בין 50 ל-120 ק"ג. באותו עניין דחה בית הדין הארצי את העירעור, כשהתביעה התייחסה לפגיעה בכתף, וקבע את הדברים הבאים: "מקובל עלינו כי אין לקבוע כי בכל מקרה של מטפלת סיעודית, הטוענת לפגיעה כתוצאה ממיקרוטראומה, התביעה תידחה. ואכן יהיו מקרים ונסיבות שיצדיקו הכרה בפגיעה על פי תורת המקרוטראומה גם למטפלת סיעודית אולם הכל תלוי בכלל הנסיבות כפי שנפסק בדעת רוב בעיניין נירה צבי, ואין הנסיבות שלפנינו דומות לנסיבות שנקבעו שם. עניין נירה צבי עסק במטפלת סיעודית אשר עבדה במשך פרק זמן ארוך (למעלה מ-10 שנים), כעובדת סיעוד יחידה במחלקה כירורגית בה מאושפזים כ-40 מטופלים אחרי ניתוח, מחציתם מרותקים למיטתם. במהלך יום עבודתה היה עליה להרים מטופלים ולשנות את תנוחתם עשרות פעמים ביום, ועלה בידה להוכיח קיומו של רצף פעולות שביצעה באופן סדרתי ומחזורי, מה שאין כן בעניינינו. המערערת עבדה כמטפלת סיעודית במשך כשנתיים ימים בלבד. במסגרת עבודתה ביצעה במשך יום העבודה מיגוון מטלות אשר היו כרוכות בפעולות פיזיות שונות ומגוונות, הכוללות הרמה והורדה של מטופלים וכן האכלה, רחצה, החלפת מצעים, דחיפת כיסאות גלגלים, ועוד כמפורט לעיל. המערערת אכן נדרשה להרים מטופלים מהמיטה לכיסא ובחזרה, אולם בעשותה כן נעזרה במטפלת נוספת, ומכל מקום לא הוכח ביצוע הפעולה על פני רצף מספיק על ציר הזמן או באופן סדרתי ומחזורי. על יסוד האמור לעיל, לאחר שבחנו את נסיבות עבודתה הספציפיות של המערערת, הגענו לכלל מסקנה כי לא ניתן לאבחן פעולה אחת חוזרת ונשנית על פני רצף הזמן שפעלה באופן מוגדר על כתפה השמאלית. כפי שהראנו לעיל, בעיניינו המערערת עבדה כשנתיים בלבד בעבודתה זו, עבודתה נעשתה בדרך כלל עם מטפלת נוספת, ולא ניתן למצוא במסגרת יום עבודתה רצף של עשרות תנועות דומות ביום שכל אחת מהן גרמה נזק זעיר לכתפה השמאלית." אנו שבים ומציינים כי פסקי הדין שבנידון יפים לענייננו, וכי האמור בהם מסייע לביסוס המסקנה כי לא הונחה בעניינינו תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, הן ביחס לליקוי בכתף שמאל והן ביחס לתיסמונת ה-CTS בכפות הידיים.
סוף דבר לסיכום – לא הוכחה תשתית עובדתית המבססת את הילכת המקרוטראומה, ובכל הקשור לעבודת התובעת כמטפלת סיעודית ואחות אחראית בבית חולים "בנימין", וביחס לפגיעתה בכתף שמאל ו/או בכפות הידיים.
...
הרמת המטופלים נעשתה ביחד עם המטפלת הנוספת, ומשקלם של המטופלים נע בין 50 ל-120 ק"ג. באותו עניין דחה בית הדין הארצי את הערעור, כשהתביעה התייחסה לפגיעה בכתף, וקבע את הדברים הבאים: "מקובל עלינו כי אין לקבוע כי בכל מקרה של מטפלת סיעודית, הטוענת לפגיעה כתוצאה ממיקרוטראומה, התביעה תדחה. ואכן יהיו מקרים ונסיבות שיצדיקו הכרה בפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה גם למטפלת סיעודית אולם הכל תלוי בכלל הנסיבות כפי שנפסק בדעת רוב בעניין נירה צבי, ואין הנסיבות שלפנינו דומות לנסיבות שנקבעו שם. עניין נירה צבי עסק במטפלת סיעודית אשר עבדה במשך פרק זמן ארוך (למעלה מ-10 שנים), כעובדת סיעוד יחידה במחלקה כירורגית בה מאושפזים כ-40 מטופלים אחרי ניתוח, מחציתם מרותקים למיטתם. במהלך יום עבודתה היה עליה להרים מטופלים ולשנות את תנוחתם עשרות פעמים ביום, ועלה בידה להוכיח קיומו של רצף פעולות שביצעה באופן סדרתי ומחזורי, מה שאין כן בענייננו. המערערת עבדה כמטפלת סיעודית במשך כשנתיים ימים בלבד. במסגרת עבודתה ביצעה במשך יום העבודה מגוון מטלות אשר היו כרוכות בפעולות פיזיות שונות ומגוונות, הכוללות הרמה והורדה של מטופלים וכן האכלה, רחצה, החלפת מצעים, דחיפת כסאות גלגלים, ועוד כמפורט לעיל. המערערת אכן נדרשה להרים מטופלים מהמיטה לכסא ובחזרה, אולם בעשותה כן נעזרה במטפלת נוספת, ומכל מקום לא הוכח ביצוע הפעולה על פני רצף מספיק על ציר הזמן או באופן סדרתי ומחזורי. על יסוד האמור לעיל, לאחר שבחנו את נסיבות עבודתה הספציפיות של המערערת, הגענו לכלל מסקנה כי לא ניתן לאבחן פעולה אחת חוזרת ונשנית על פני רצף הזמן שפעלה באופן מוגדר על כתפה השמאלית. כפי שהראנו לעיל, בעניינו המערערת עבדה כשנתיים בלבד בעבודתה זו, עבודתה נעשתה בדרך כלל עם מטפלת נוספת, ולא ניתן למצוא במסגרת יום עבודתה רצף של עשרות תנועות דומות ביום שכל אחת מהן גרמה נזק זעיר לכתפה השמאלית." אנו שבים ומציינים כי פסקי הדין שבנדון יפים לענייננו, וכי האמור בהם מסייע לביסוס המסקנה כי לא הונחה בענייננו תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, הן ביחס לליקוי בכתף שמאל והן ביחס לתסמונת ה-CTS בכפות הידיים.
סוף דבר לסיכום – לא הוכחה תשתית עובדתית המבססת את הלכת המיקרוטראומה, ובכל הקשור לעבודת התובעת כמטפלת סיעודית ואחות אחראית בבית חולים "בנימין", וביחס לפגיעתה בכתף שמאל ו/או בכפות הידיים.
על כן, דין התביעה להידחות כבר בשלב הנוכחי, וללא צורך במינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו