מבוא
התובעת 1, ילידת 7.8.96, נפגעה ביום 16.8.05 בעת שגלשה במגלשת מים שבפארק המים "לונה גל" (להלן: "פארק המים").
התובעת העידה מפורשות כי את המכה קיבלה בפיה בשעה שהתחילה "ליפול למים". דומה כי האפשרות לכך שהתאונה נגרמה בשל פגיעה בקרקעית הועלתה כדי לנסות ולהתאים את החבלה לליקוי נטען, ואולם כאמור, מצאתי שנסיבות התאונה היו שונות, וכי התובעת לא ניחבלה מקרקעית הבריכה, אלא מהמגלשה, ולפיכך גם אם היה מוכח ליקוי, שכאמור לא הוכח בפני, לא ניתן היה לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי האמור לבין הנזק שניגרם לתובעת.
התובע עצמו העיד כי "הבחנתי כי היו נערים/נערות שהיו אחראים על הסדר ועל שילוח הגולשים במגלשות. הם ניצבו בחלק מהמקרים במעלה המדריגות המובילות למגלשה, ובחלק מהמקרים בתוך המים, בסמוך למוצא המגלשה – המקום שבו יוצאים הילדים.", עוד השיב כאמור כי הוא עזב את הילדים במקום כיון ש"במקום יש משגיחים של המקום, המתקן שהם היו בו לא היה גבוה או מסוכן, לדעתי.
...
הנזק
אף שכאמור מצאתי שיש לדחות את התביעה, אציין שאילו הייתי מקבלת את התביעה, הייתי פוסקת פיצוי בסכום של 37,000 ₪, (הייתי אומדת את הנזק בסכום של 75,000 ₪: 20,000 ₪ בגין כאב וסבל, 50,000 ₪ בגין הוצאות טיפולי שיניים בעבר ובעתיד, על פי חוות דעתה של מומחית בית המשפט, ו- 5,000 ₪ הוצאות, כמו כן הייתי מפחיתה מחצית בגין האחריות והאשם התורם).
סיכום
התביעה נדחית.
התובעים ישלמו לנתבעות הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.
