אחריות בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת במקום עבודתה

לפניי תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת לאחר שנפלה במקום עבודתה.

על רקע זה, התובעת טוענת כי נתבעת 1, מעסיקתה, התרשלה בכך שלא סיפקה לה סביבת עבודה נקייה ממפגעים וגרמה לפציעתה, ומכאן שיש לחייבה (יחד עם נתבעת 2 המבטחת אותה בביטוח אחריות מעבידים) לשלם לה פיצויים על הנזקים שנגרמו לה. הארוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה".

...

הנה כי כן, המחלוקות בין בעלי הדין משתרעות הן על שאלת החבות הן על שאלת הנזק, ולאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, שמעתי את העדים וקראתי את סיכומי ב"כ הצדדים - דין התביעה להתקבל.

אך בסופו של דבר, התובעת מתגוררת בקומה הראשונה של בניין לא מעלית (עמ' 19 שו' 3-4) ובהיות הפציעה בקרסול, יש להניח, כי התקשה בעיקר בתקופת ההחלמה לצאת מביתה ונזקקה לעזרת הזולת כדי לנהל את משק ביתה (ניקיון, קניות וכד').

סיכום סכום הפיצויים סכום הפיצויים הוא כדלקמן: הפסדי שכר (בעבר) 40,000 ₪ ב. הפסדי שכר לעתיד -- פנסיה 5,000 ₪ עזרת הזולת (עבר ועתיד) 20,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 3,000 ₪ נזק לא ממוני 30,000 ₪ בניכוי תגמולי מל"ל (58,350 ₪) סה"כ ביניים 39,650 ₪ שכר טרחת עו"ד ומע"מ 9,279 ₪ סה"כ 50,000 ₪ (במעוגל) סוף דבר התביעה נגד הנתבעות מתקבלת.

ההודעה לצד שלישי נדחית.

עניינו של פסק דין זה הנו בתביעה לתשלום פיצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לטענת התובע, בעקבות פגיעה שארעה לו במקום עבודתו.

יחד עם זאת, הובהר והודגש בפסיקה כי מעביד אינו בבחינת "מבטח" של עובדו בביטוח "כל הסיכונים". גם אם נגרמה לעובד תאונה במהלך העבודה ועקב העבודה – אחריותו של המעביד תוכר רק אם יוכח "אשם" מצדו, אם במסגרת עוולת הרשלנות ואם במסגרת עוולת הפרת חובה חקוקה (ר' ע"א 9073/09 אסותא-מרכזים רפואיים בע"מ נ' מיכאל שרף [פורסם במאגרים] (14/6/11)).

...

סוף – דבר: לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל.

הנני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע סך של 103,307 ₪ (סכום הפיצוי הכולל לאחר ניכוי תגמולי המל"ל).

כן, תשלמנה הנתבעות לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 24% וכן הוצאות משפט שהוציא התובע.

עניינו של פסק דין זה הנו בתביעה לתשלום פיצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לטענת התובע, בעקבות פגיעה שארעה לו במקום עבודתו.

יחד עם זאת, הובהר והודגש בפסיקה כי מעביד אינו בבחינת "מבטח" של עובדו בביטוח "כל הסיכונים". גם אם נגרמה לעובד תאונה במהלך העבודה ועקב העבודה – אחריותו של המעביד תוכר רק אם יוכח "אשם" מצדו, אם במסגרת עוולת הרשלנות ואם במסגרת עוולת הפרת חובה חקוקה (ר' ע"א 9073/09 אסותא-מרכזים רפואיים בע"מ נ' מיכאל שרף [פורסם במאגרים] (14/6/11)).

...

סוף – דבר: לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל.

הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 277,842 ₪ (סכום הפיצוי הכולל לאחר הפחתת אשם תורם וניכוי תגמולי המל"ל).

כן, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 24% וכן הוצאות משפט שהוציא התובע.

לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לטענת התובעת בשתי תאונות, אשר ארעו במקום עבודתה, בסניף המוסד לביטוח לאומי בטבריה, כמפורט להלן.

ראו לעניין זה: ע"א 371/90 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל, מז(3) 345, 349 וכל המובא בגדריו: "חובתו של מעביד לשלום עובדיו אינה חובה מוחלטת. המעביד אינו מבטח, ולחיובו בדין בגין תאונה שארעה לעובדו במהלך עבודתו, על העובד להוכיח קיומה של עילה מוכרת בדין המזכה אותו בתביעתו; כך עילת רשלנות (למשל, ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם (להלן - פרשת מלון רמדה שלום [1]), וכך העוולה של הפרת חובה חקוקה (למשל, ע"א 165/73 עובדיה נ' יפו מור בע"מ וערעור שכנגד [2], בעמ' 351). אכן, סכוני חיים ובריאות אורבים לפתחנו כל העת, ובהולכנו אל מקום פלוני לא נדע אם נגיע אליו. לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמטיבית (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' [3], בעמ' 126), ..." וכן הנפסק בהמשך פסק הדין, בס' 9 - 11: "... בהשפילנו עתה עינינו אל הנושא הספציפי שלפנינו - החלקת עובד במהלך עבודתו נדע שאף כאן מבחינה ההלכה בין נסיבותיה של החלקה אחת לבין נסיבותיה של החלקה אחרת; לא הרי החלקה כהרי החלקה, שלזו יימצא מעביד אחראי וזו ימצא הוא עצמו פטור מעונשה. לעניין קביעת חובתו ואחריותו של מעביד כלפי עובד, שני גורמים עקריים הם בפרק המשנה שעניינו החלקה מפאת רשלנות: האחד עניינו באיתורו ובאיפיונו של הגורם הישיר והמיידי להחלקה, והאחר עניינו באמצעים שנקט המעביד למניעת החלקה ונזקיה.

...

אני החלטתי שאחרי 40 שנה שאני עובדת במל"ל אחרי שתי התאונות, מיציתי את מקום העבודה.

ת: היו לי שתי תאונות, בעקבות השניה, החלטתי שזהו.

סיכום לנוכח כל האמור, נזקי התובעת מסתכמים בסכומים כדלקמן: הפסד שכר ופנסיה לעבר 33,000 ₪ נזק לא ממוני 33,000 ₪ עזרת הזולת 30,000 ₪ הוצאות 10,000 ₪ סך הכול 106,000 ₪ בניכוי 10% אשם תורם (10,600) ₪ סך פיצוי 95,400 ₪ בניכוי תגמולי מל"ל (89,000) ₪ סך פיצוי לאחר ניכויים 6,400 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 6,400 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% +מע"מ, החזר אגרה משוערכת וכן הוצאות התובעת עבור חוות דעת מומחים.

עניינינו בתביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע , פועל ביניין,תושב השטחים, ביום 14.10.21, במסגרת עבודתו, כאשר עסק בחיתוך אריחים באמצעות דיסק חשמלי , ולפתע עף הדיסק ופגע באגודל ידו השמאלית.

לטענתו, הנתבעת 2 הנה מעסיקתו שכן היא הנפיקה לו היתר עבודה ותלושי שכר, ועל כן נושאת באחריות לנזקיו, והיא אף מסרה לו טופס בל/250 למתן טפול רפואי לנפגע בעבודה, ואין כל משמעות לכך שניפגע במקום עבודה אחר אליו נויד.

...

בכתב ההגנה טענה הנתבעת 1, כי דין התביעה כנגדה להיות מסולקת על הסף, בהעדר עילה והעדר יריבות שכן צורפה אך בשל העדר מידע לגבי המעסיק האמיתי של התובע, נינו קוסבי, הבעלים של הכלי שבעת השימוש בו נפצע התובע, על פי הנטען בידו.

האחריות הינה של הקבלן הראשי הנתבעת 2 טענה אף היא בכתב ההגנה , כי דין התביעה כנגדה להיות מסולקת על הסף, בהעדר עילה והעדר יריבות, כפרה בקיומו של הארוע הנטען וטענה להעדר חבות.

בנוסף, אני מורה לתובע לצרף את כתובתו המדוייקת.