לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לטענת התובעת בשתי תאונות, אשר ארעו במקום עבודתה, בסניף המוסד לביטוח לאומי בטבריה, כמפורט להלן.
ראו לעניין זה: ע"א 371/90 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל, מז(3) 345, 349 וכל המובא בגדריו:
"חובתו של מעביד לשלום עובדיו אינה חובה מוחלטת. המעביד אינו מבטח, ולחיובו בדין בגין תאונה שארעה לעובדו במהלך עבודתו, על העובד להוכיח קיומה של עילה מוכרת בדין המזכה אותו בתביעתו; כך עילת רשלנות (למשל, ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם (להלן - פרשת מלון רמדה שלום [1]), וכך העוולה של הפרת חובה חקוקה (למשל, ע"א 165/73 עובדיה נ' יפו מור בע"מ וערעור שכנגד [2], בעמ' 351). אכן, סכוני חיים ובריאות אורבים לפתחנו כל העת, ובהולכנו אל מקום פלוני לא נדע אם נגיע אליו. לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמטיבית (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' [3], בעמ' 126), ..."
וכן הנפסק בהמשך פסק הדין, בס' 9 - 11:
"... בהשפילנו עתה עינינו אל הנושא הספציפי שלפנינו - החלקת עובד במהלך עבודתו נדע שאף כאן מבחינה ההלכה בין נסיבותיה של החלקה אחת לבין נסיבותיה של החלקה אחרת; לא הרי החלקה כהרי החלקה, שלזו יימצא מעביד אחראי וזו ימצא הוא עצמו פטור מעונשה. לעניין קביעת חובתו ואחריותו של מעביד כלפי עובד, שני גורמים עקריים הם בפרק המשנה שעניינו החלקה מפאת רשלנות: האחד עניינו באיתורו ובאיפיונו של הגורם הישיר והמיידי להחלקה, והאחר עניינו באמצעים שנקט המעביד למניעת החלקה ונזקיה.
...
אני החלטתי שאחרי 40 שנה שאני עובדת במל"ל אחרי שתי התאונות, מיציתי את מקום העבודה.
ת: היו לי שתי תאונות, בעקבות השניה, החלטתי שזהו.
סיכום
לנוכח כל האמור, נזקי התובעת מסתכמים בסכומים כדלקמן:
הפסד שכר ופנסיה לעבר 33,000 ₪
נזק לא ממוני 33,000 ₪
עזרת הזולת 30,000 ₪
הוצאות 10,000 ₪
סך הכול 106,000 ₪
בניכוי 10% אשם תורם (10,600) ₪
סך פיצוי 95,400 ₪
בניכוי תגמולי מל"ל (89,000) ₪
סך פיצוי לאחר ניכויים 6,400 ₪
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 6,400 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% +מע"מ, החזר אגרה משוערכת וכן הוצאות התובעת עבור חוות דעת מומחים.