אחריות אישית שונה מהרמת מסך התאגיד

כך קבע גם בית המשפט בת"א (מחוזי חיפה) 632/02 ורמונט ונדה נ. א.ג. אפעל חברה לבנין בע"מ (4.8.2013) – "דיני הרמת המסך הם חריג לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד. לרוב, הנטייה השלטת הנה להתמיד בהכרה באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה..." על צד המבקש מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו הנוגעת למקרים החריגים האמורים ולהרים את מסך ההיתאגדות שבין חברה לבעל מניותיה מוטל הנטל לשכנע בראיות כי אכן היתקיימו הנסיבות המיוחדות הנדרשות לשם כך. דא עקא, התובע, בכל חומר הראיות, לא הצליח להביא ולו בדל ראיה לנסיבות המצדיקות הרמת מסך כלפי הנתבע 4.

אשר להטלת אחריות אישית, בשונה מהרמת מסך, עסקתי כבר לעיל ביסודות שיש להוכיח לשם כך ולא איחזור על הדברים, אולם אין בעצם העובדה שמנהל חברה אשר קיבל לידיו נתח פעילות חדש ואינו משוכנע כי יש הצדקה לשלם עבור חלק ממנה כדי להטיל עליו אחריות אישית.

...

לפיכך, אינני מקבל את התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים 2 ו-4.

על כן אינני מקבל גם תביעה שכנגד זו. סיכום לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעות 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את יתרת הסכום המגיע לו על פי ההסכם השני, דהיינו – סך של 38,610 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועדי התשלומים הנקובים בהסכם זה ועד לפרעון בפועל.

אני דוחה את שתי התביעות שכנגד שהגישו הנתבעת 1 והנתבעים 2 ו-4 נגד התובע.

כפי שנקבע למשל בע"א 9916/02 אהרן נ' שולדר חברה לבניה בע"מ, (מיום 5.2.2004) ובפסיקה המוזכרת שם, וכן בע"א 7991/07 רפאלי נ' רזין (להלן- "פרשת רפאלי", מיום 12.4.11), עיקרון האחריות האישית שונה מעיקרון הרמת מסך ההיתאגדות- "אחריות אישית הנה תופעה נורמאטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההיתאגדות של החברה. אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. הרמת מסך היא תרופה. מהותה של התרופה – היתעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה. יש להדגיש, כי האחריות האישית מקיימת את העקרון היסודי בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה. הרמת המסך מכרסמת באותו עקרון על-ידי התעלמותה ממנו. יתרונה של האחריות האישית הנו בהצלחתה 'להרחיב את מעגל היריבויות ולתרום לפיתוחם של סטאנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה, מבלי לכרסם בכלליותו של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת'" העקרון המקובל בהלכה הפסוקה הוא כי נושא משרה בתאגיד אינו יכול להסתתר מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, מקום שבו ביצע הוא עצמו מעשה המנוגד להוראות הדין החלות עליו כלפי אדם אחר (ראו למשל ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ' אורן, פ"ד לה (4) 253, 266 (1981); ע"א 2792/03 יצהרי נ' טל אימפורט (מוצרי היער) בע"מ, (מיום 14.12.2006) .

...

סיכום אשר על כן אני מקבלת את התביעה, ודוחה את התביעה שכנגד.

הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, פיצוי בסכום כולל של 376,142 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה.

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעת את הוצאותיה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 40,000 ₪.

טענת המערערת, לפיה יש להרים את מסך ההיתאגדות בשל העדפת נושים נדחתה אף היא מאחר שכל אימת שתאגיד נקלע לקשיים, ואינו משלם את חובות המים והביוב, אך משלם חובות אחרים לנושים אחרים, יורם מסך ההיתאגדות ובכך ייפגע עקרון הישות המשפטית הנפרדת של התאגיד באופן המנוגד לתכליתו.

"בשל דרך היתנהלותו, שהיתה חסרת תום לב. החובה לפעול בתום לב בקיומו של חוזה מוטלת על מי שמיישם את החוזה, גם אם הוא שלוחו של אחר (ראה ענין פנודר בע"מ 695-694) וזהו המקור לחיובו של איתן." ב-ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5) 661 (1994) בעמ' 700 נדונו שני מקורות החיוב באחריות אישית בשונה מהרמת מסך: "אחריות אישית הנה תופעה נורמטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההיתאגדות של החברה. אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. ענייננו באחריות אישית בדיני הנזיקין. פירושה בעניינינו הוא איפוא הטלת אחריות אישית על אורגן בגין עוולה שאותה הוא ביצע. הרמת מסך היא תרופה. מהותה של התרופה – היתעלמות מהאישיות המשפטיות של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה...

...

בפסק דינו של בית המשפט קמא, קבע כב' השופט הקר, כי על אף העובדה שניתן לבצע "הרמת מסך התאגדות", גם בעמותות דין התביעה נגד המשיב להידחות מאחר שלא הוכחו טענות חוסר תום לב ומרמה, בין היתר בשל העובדה שלא הוכחה העברת כספים מהעמותה למשיב, כשם שלא הוכח "עירוב נכסים" בין נכסי העמותה לנכסי המשיב.

לאור האמור לעיל, החלטתי לקבל את הערעור ולחייב את המשיב ביחד ולחוד עם העמותה, לשלם למערערת 60,720 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כן ישלם המשיב שכ"ט עו"ד בערעור בסך 10,000 ₪ (כולל מע"מ).

לפני תיקון משנת תשס"ה כלל חוק החברות הוראה בסעיף 54(ב) ולפיה "נוסף על הוראת סעיף 6 [לחוק החברות] רשאי בית משפט לייחס את זכויותיה וחובותיה של החברה ליחידים באורגנים השונים, אם היתקיימו התנאים הקבועים להרמת מסך בסעיף 6(ג), בשינויים המחויבים, או אם היתקיים תנאי הקבוע בחיקוק לייחוס זכויות וחובת כאמור." על הוראה זו, אשר הרחיבה את מעגל הטלת האחריות האישית בנפרד מהאישיות המשפטית של החברה ללא יחס סביר לאחריות אישית של אורגן או נושא משרה בחברה, נמתחה ביקורת נוקבת.

סוף דבר ההליכים נגד הנתבעת 1 מעוכבים לפי החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת הליכי פירוק חברה זו. התובענה נגד הנתבעים 2, 3 ו-4 ככל שהיא מושתתת על הרמת מסך התאגיד או על חבות אישית מכוח מעשים או מחדלים שנעשו בקשר לניהול החברה – נדחית.

...

דין התובענה ככל שהיא מושתתת על ביצוע מעשים או מחדלים המהווים עוולה בנזיקין - להידחות.

סוף דבר ההליכים נגד הנתבעת 1 מעוכבים לפי החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת הליכי פירוק חברה זו. התובענה נגד הנתבעים 2, 3 ו-4 ככל שהיא מושתתת על הרמת מסך התאגיד או על חבות אישית מכוח מעשים או מחדלים שנעשו בקשר לניהול החברה – נדחית.

התובענה נגד הנתבע 2 מכוח ערבותו מתקבלת חלקית.

"הסעד של הרמת מסך הנו סעד קצוני ומרחיק לכת שכן הוא יוצר "שינוי בדיעבד של מערך היריבויות המשפטיות בידי בית המשפט" ובכך הוא עלול ליצור מצב שיש בו כדי לסכל את הציפיות הלגיטימיות של הצדדים הישירים לסכסוך ואף לערער את "יציבות המוסד המשפטי של התאגיד באופן כללי"" (ע"א 313/08 עזמי נשאשיבי ואח' נ' איהאב רינראווי (1.8.2010) סעיף 74 לפסק הדין, להלן: "עניין נשאשיבי").

הטלת אחריות אישית שונה מהרמת מסך ההיתאגדות של החברה, שכן בהטלת אחריות אישית נשמר הכלל בדבר אישיותה הנפרדת של החברה.

...

מכל האמור, אני סבורה שלא הוכחו התנאים לחיוב הנתבע 2 בחבות אישית ומשכך, יש לדחות את התביעה נגדו.

סוף דבר התביעה נגד הנתבע 2 נדחית.

התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 18,000 ₪.