אחזקת נשק שלא כדין בעקבות פיגוע ירי

אכן שירות המבחן המליץ בעניינינו להטיל על המשיב עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, שלא לתקופה המאקסימאלית, לצד צו מבחן למשך 18 חודשים לצורך לשילובו של המשיב בהתערבות טיפולית ממוקדת בת מספר חודשים בתחום אחזקת הנשק, וציין, כי המשיב אינו בעל דפוסים עברייניים ואולם, שיקוליו של שירות המבחן למבוגרים אינם חופפים בהכרח את שיקוליו של בית-המשפט.

כב' השופט י' אלרון ציין בדבריו שבעניין סובח הנ"ל, פסקה 17: "בהתאם לכך ונוכח ריבוי מקרי הירי, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה כלפי ביצוע עבירות החזקת נשק שלא כדין, ועל אחת כמה וכמה, שימוש בנשק חם ופציעתם של קורבנות שונים עקב כך". (ההדגשה שלנו).

(3) בנוסף, מפנים אנו לע"פ 2564/19 אבראהים איזברגה נ' מדינת ישראל (18.7.19) (להלן: "עניין איזברגה"), שם נכתב בפיסקה 10: "... בית משפט זה עמד בשורה ארוכה של פסקי דין על חומרתן הרבה של עבירות הנשק ועל הסכנה הגבוהה במיוחד לשלום הציבור ובטחונו הטמונה בנשיאה והחזקה של נשק. הדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית שבה נשק בלתי חוקי עשוי לשמש הן לפעילות חבלנית עוינת על רקע בטחוני הן לפעילות עבריינית...

...

לשאלת בית-המשפט, מדוע החזיק המשיב את הנשק כשהוא טעון במחסנית ובה 15 כדורים של 9 מ"מ, אם דרכו היא לפתור את הכל בדרכי שלום, ענה המשיב: "הסברתי גם בחקירה שהוא היה ככה ונכנס אליי ככה. הנשק היה ככה. אני לא טענתי אותו. אין לי סכסוך עם אף אחד. טעות. לא יודע מה להגיד, מה חשבתי... לא חשבתי לרגע שאני אסתבך". לאחר שנתנו דעתנו לכתב האישום המתוקן שבעובדותיו הודה המשיב ועל-פיהן הורשע, חוות דעת הממונה על עבודות שירות, תסקיר שירות המבחן, הטיעונים לעונש בפני בית משפט קמא, גזר הדין של בית משפט קמא, ערעור המדינה על נימוקיו, טיעוניהם של ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים בפנינו ביום 27.5.21, לרבות דברי המשיב עצמו, והפסיקה הרלוונטית שאליה הופנינו, מסקנתנו היא שערעור המדינה בדין יסודו וכי גזר-דינו של בית משפט קמא הקל עם המשיב במידה המחייבת את התערבותה של ערכאת הערעור.

לכן, בהביאנו בחשבון את הנסיבות לקולא שפירטנו לעיל, ובכלל זה, בין היתר, גם את העובדה שעסקינן בהחזקת אקדח, וזאת בשונה מהחזקת תת מקלע מאולתר, ובשים לב לכך שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם נאשם כשמתקבל ערעור המדינה על קולת העונש, החלטנו לחרוג במעט לקולא ממתחם הענישה ואנו דנים את המשיב ל-8 (שמונה) חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: 1) אנו מקבלים את ערעור המדינה על קולת העונש, וחלף 6 חודשי המאסר לריצוי בעבודות שירות שהטיל בית משפט קמא על המשיב, אנו דנים את המשיב ל-8 (שמונה) חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 14.10.20 עד 21.10.20.

" הדברים אשר נאמרו בעיניין סובח, רלוואנטיים מתמיד בימים טרופים אלה כאשר אנו מתבשרים חדשות לבקרים על שימוש לא חוקי בנשק בסביבה אזרחית: "..לעיתים מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה מסוימת אינה מספקת, ועל בית המשפט להורות על החמרה בענישה על מנת לקדם ולהגן על הערכים אשר ביסודה, ובכך לבלום את נפיצותן של עבירות מסוימות ההופכות ל'מכת מדינה', ולתת ביטוי לחומרה שיש לייחס להן...השמוש בנשק חם ככלי ליישוב סכסוכים הפך לרעה חולה, וכמעשה של יום ביומו גובה חיי אדם ולעיתים אף את חייהם של חפים מפשע אשר כל חטאם היה כי התהלכו באותה עת ברחובה של עיר. בשנים האחרונות אף חלה עליה מתמדת במספר ארועי הירי המדווחים למישטרה ...על רקע המציאות אותה אנו חווים למרבה הצער מדי יום, אנו עדים לקריאה ציבורית נרגשת להגברת האכיפה כלפי עבירות נשק – ולהחמרה במדיניות הענישה הנוהגת... בהתאם לכך ולנוכח ריבוי מקרי הירי, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה כלפי ביצוע עבירות החזקת נשק שלא כדין, ועל אחת כמה וכמה שימוש בנשק חם ופציעתם של קורבנות שונים עקב כך.

הצורך במדיניות ענישה מחמירה נחוץ במיוחד כאשר השמוש בנשק גורר פגיעה בגוף ובנפש, וכאשר מבצעי העבירות אינם מוסרים את כלי הנשק לידי רשויות החוק – ובכך מוסיפים לפגוע בבטחון הציבור וקיים חשש תמידי לשימוש עברייני חוזר בנשק זה, כמו גם להגעתו של נשק זה לגורמים עוינים ובכללם גורמי טירור.

בע"פ 545/20 פלוני נ' מדינת ישראל (3.5.21) נדחה ערעור על חומרת העונש שנגזר – 12 חודשי מאסר בפועל לאחר שהמערער, בעל עבר נקי, הורשע באחזקת ונשיאת אקדח, מחסנית תואמת ו-50 כדורים.

...

במכלול הנסיבות, אני סבור כי העונש שהושת על המבקשים אף מקל עמם ואין בו כדי לבטא את החומרה שיש בהחזקת כלי הנשק המאולתרים.

במעשיו האמורים החזיק הנאשם נשק שמסוגל לירות כדור ולהמית אדם שלא כדין ובאביזר נשק.

הצורך במדיניות ענישה מחמירה נחוץ במיוחד כאשר השמוש בנשק גורר פגיעה בגוף ובנפש, וכאשר מבצעי העבירות אינם מוסרים את כלי הנשק לידי רשויות החוק – ובכך מוסיפים לפגוע בבטחון הציבור וקיים חשש תמידי לשימוש עברייני חוזר בנשק זה, כמו גם להגעתו של נשק זה לגורמים עוינים ובכללם גורמי טירור.

באשר למדיניות הענישה הנוהגת די אם אפנה לפסק הדין שניתן בבית משפט המחוזי בחיפה עפ"ג 50840-03-22 מדינת ישראל נ' עלאא סלאמה, שם נקבע בין היתר כדלהלן: "... רק ענישה חמורה וכואבת, שתוטל על מטי המעט מן המעט, אשר נתפסים כשהם רוכשים, מחזיקים, נושאים ומובילים נשק, עשויה לשנות במשהו את מאזן – הכדאיות של מי ששוקל לעבור עבירות שכאלו". ובהמשך לפסק דין זה נקבע : "מיגור תופעת ההחזקה של אמל"ח בלתי – חוקי, יוכל לצאת מגדר המילה הנאמרת או הנכתבת אל הפועל לעולם המציאות רק אם העבירות המרכיבות אותה יזכו להכרה כעבירות חמורות ומסוכנות, כאלו הראויות לעונש חמור ומכביד". ומן הכלל אל הפרט, סקירת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירת החזקת נשק מלמדת על טווח ענישה רחב התלוי לרוב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה- בע"פ 545/20 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.5.21) נדחה ערעור על חומרת העונש שנגזר – 12 חודשי מאסר בפועל לאחר שהמערער, בעל עבר נקי, הורשע באחזקת ונשיאת אקדח, מחסנית תואמת ו-50 כדורים.

...

ברע"פ 4079/21 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.6.21) נדחה ערעור על חומרת העונש שנגזר – 6 חודשי מאסר בפועל שהוטל תוך חריגה ממתחם הענישה בשל שיקולי שיקום ונקבע: "כפי שהדגשתי פעם אחר פעם, הסיכון הכרוך בעבירות של החזקת נשק שלא כדין נובע מהנזק הפוטנציאלי אשר עלול להיגרם ממנו – אף אם הנשק נתפס בטרם נזק זה התממש. בפרט, קיים סיכון, כפי שאנחנו נוכחים לדעת לא אחת, כי הנשק עלול להגיע לידיים עברייניות וייעשה בו שימוש אשר יוביל בסופו של יום לגביית מחירים כבדים בנפש." ברע"פ 3619/21 אבו הלאל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.5.21) נדחה ערעור על חומרת העונש שנגזר – 10 חודשי מאסר בפועל ונאמר: "אנו עדים פעם אחר פעם לשכיחותם של עבירות הנשק בקרב אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. החזקת נשק חם בידי מי שאינו מורשה לכך עלול להוביל לתוצאות הרות אסון, אשר יגבו מחירים כבדים בנפש ולפיכך הסיכון הפוטנציאלי הגלום בעבירת החזקת נשק הוא רב. על כן, העובדה כי לא נגרמה פגיעה בחיי אדם, אין בה כשלעצמה כדי להמעיט מהחומרה הטמונה בהחזקת נשק שלא כדין ומהסיכון שנוצר לביטחון הציבור. משכך, ראוי להטיל ענישה מוחשית אשר יש בה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים (רע"פ 5613/20 אלהוזייל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.8.2020); רע"פ 4065/18 איאסו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (30.8.2018)). במכלול הנסיבות, אני סבור כי העונש שהושת על המבקשים אף מקל עמם ואין בו כדי לבטא את החומרה שיש בהחזקת כלי הנשק המאולתרים." בע"פ 3632/14 אנואר אבו סבית נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 08.12.14), בית המשפט העליון דחה ערעורו של המערער על גזר דינו של בית המשפט המחוזי במסגרתו הושתו עליו 18 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה בגין עבירה של החזקת נשק מסוג תת מקלע מאולתר.

מכל האמור לעיל, מצאתי כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין 12 ל- 36 חודשי מאסר בפועל.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן ת/15 (תיקון טכני), החזיק הנאשם, בתאריך 16.07.20 וכחודשיים לפני מועד זה, בביתו, בשכונה 2, בית 184 בערוער, בתוך שקית שחורה, אקדח הזנקה מסוג RETAY מודל X1 , בקוטר 9 מ"מ, אשר הוסב לירי תחמושת קליעית בקליבר 9 מ"מ, שלא כדין.

לנוכח הפסיקה, שפורטה באותה הנחיה, הונחתה התביעה הכללית לטעון למתחמי ענישה גבוהים בגין עבירות של אחזקת נשק חם ותחמושת, שלא כדין.

לשם המחשה, כפי המפורט בנתונים שהובאו במסגרת ההנחיה, בשנת 2013, ארעו בישראל 563 אירועים של פיגועים פליליים באמצעות נשק חם. זאת, מבלי לקחת בחשבון פיגועים על רקע ביטחוני או עבירות שנאה.

...

לאור כל האמור, מוצא בית המשפט לקבוע מתחם ענישה, בכל הנוגע לאחזקת נשק חם קצר, מסוג אקדח – חצי אוטומטי, שהוסב מאקדח הזנקה, כשהוא מוחזק בלווית תחמושת מתאימה – 26 כדורים 9 מ"מ וכן מחסנית ובה 8 כדורים באותו קוטר, כך שינוע בין 18 ועד 36 חודשים מאסר בפועל.

בית המשפט דן את הנאשם לעונשים כדלקמן: 24 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בלבד, על פי רישומי שב"ס; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, סעיף 144; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, סעיף 186; קנס בסך 10,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו; הקנס ישולם ב- 10 שיעורים שווים ורצופים, החל מיום 15.04.24 ובכל 15 לחודש העוקב.

אקדח חצי אוטומאטי GLOCK תוצרת אוסטריה, מודל 4 gen 17, קליבר 9 מ"מ פאראבלום, מספר סדורי BACF474 (הערה- על הנשק מורכב התקן לירי באוטומט).

צוין, כי כלי נשק עלול לשמש לבצוע עבירות פליליות או אף ביצוע מעשי טירור.

בעניינינו, רף החומרה שבמעשה הנו גבוה, שכן המדובר בהחזקה של שני אקדחים מסוג חצי אוטומאטי GLOCK תוצרת אוסטריה, קליבר 9 מ"מ פאראבלום שבכוחם להמית אדם וכמות משמעותית של 255 כדורי תחמושת מסוג 9 מ"מ. במסגרת רע"פ 5613/20 אלהוזייל נגד מדינת ישראל (נבו 25.8.2020) ציין בית המשפט את הדברים הבאים: "לגופם של דברים, עבירות בנשק הפכו בשנים האחרונות, למרבה הצער, לתופעה נפוצה בקרב אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, המביאה לעתים מזומנות לפגיעה בחפים מפשע ולאובדן חיי אדם. כתוצאה מכך, בית משפט זה שב וקבע כי מתחייבת החמרה ממשית בענישה על עבירות אלו, על מנת לשדר מסר מרתיע מפני ביצוען (ראו למשל בע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח, פסקות 16–17 לחוות דעתי (נבו 5.11.2019); רע"פ 7344/18 מג'יד נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (נבו 21.10.2018))". וראו גם: ע"פ 8416/09 מדינת ישראל נ' חרבוש ואח' (נבו 9.6.2010): "חומרתה של עבירת החזקת הנשק, מקורה בכך שעבירה זאת אינה נעשית לרוב אלא כדי לאפשר ביצוען של עבירות אחרות, שמעצם טבעו של הנשק, כרוכות באלימות או בהפחדה. ... כפי שציינה חברתי הנשיאה ד' ביניש, המציאות השוררת בארץ המתבטאת בזמינותו של נשק חם ורב עוצמה שיש עמו פוטנציאל להסלמת האלימות העבריינית, מחייבת מתן ביטוי עונשי הולם והחמרה ברמת הענישה (ראו ע"פ 1332/04 מדינת ישראל נ' פס, סעיף 4 (נבו 19.4.04)). יש לעשות כן עוד בטרם ייעשה באקדח שימוש קטלני, באמצעות הרחקת המחזיק בו מן החברה לפרק זמן, והעברת מסר מרתיע באמצעות עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל...". סקירת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירת החזקת נשק מלמדת על טווח ענישה רחב התלוי לרוב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה:  בע"פ 545/20 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 3.5.21), נדחה ערעור על חומרת עונש של נאשם עליו הוטלו 12 חודשים, לאחר שהמערער, נעדר רישום פלילי, הורשע באחזקה של אקח בודד ומחסנית תואמת ו-50 כדורים.

הוא הורשע בהחזקת נשק שלא כדין ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נגזרו עליו בבית המשפט המחוזי 12 חודשי מאסר בפועל, ובמסגרת ערעור המדינה על קולת העונש, ונוכח רישום פלילי משמעותי, הוחמר עונשו ל- 24 חודשי מאסר בפועל.

...