מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחוזי נכות עקב קרע בשריר הכתף

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לנוכח האמור בית הדין הורה להעביר את עניינו של התובע לדיון בפני ועדה בהרכב אחר, על מנת שתיקבע האם יש פגיעה בשריר הכתף וככל שכן, מה שיעור הנכות שיש להתאים עבורה, וכן נקבע כי ככל שיש לנכות בגין מצב קודם על הועדה לפעול לפי הילכת מרגוליס.
עוד טוען הנתבע, כי בעיניינו של התובע, ובהתאם להוראות סעיף 11 (ד) לתקנות מאחר שמדובר הלכה למעשה במגבלת תנועה במפרק (אשר נובעת מהחשש לנקעים), הוועדה היתה מנועה מלקבוע בנוסף גם אחוזי נכות בגין הקרע בשריר.
...
קביעת הוועדה כי " הנכות שניתנה בעבור הנקיעות החוזרות מגלמת בתוכה גם את הנכות באשר לקרע בגידים ובשרירים" היא בגדר מסקנה ואיננה בגדר הנמקה.
כללו של דבר על יסוד כל האמור לעיל, החלטתי להחזיר את עניינו של המערער לועדה הרפואית, על מנת שתנמק את קביעתה לפיה "הנכות שניתנה בעבור הנקיעות החוזרות מגלמת בתוכה גם את הנכות באשר לקרע בגידים ובשרירים". וזאת בהתאם לאמור בסעיף 21 לפסק הדין, דהיינו – על הוועדה להבהיר האם המגבלה התפקודית הנובעת מהשבר בגלנואיד (נקיעות שכיחות והכרח להזהר מתנועות מעל גובה השכם) זהה/דומה למגבלה התפקודית הנובעת מהפציעה בשריר הסופראספינטוס, או שמא בכל אחת מהנכויות גלומה פגיעה תפקודית שונה, באופן שיש בו כדי להצדיק הכרה בכל אחת מהנכויות בנפרד.
הנתבע ישלם לתובע השתתפות בשכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מכל מקום, התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה וועדה רפואית מטעמו קבעה למשיב נכות משוקללת בשיעור של 19%, בשל הנכויות הבאות - 10% בגין קרע במנסקוס ו-10% בגין קרע בשריר הכתף.
לפיכך דחה בית המשפט את טענת המבקשת לעניין זה. באשר לסוגית הקשר הסיבתי הבהיר בית המשפט כי מעצם קביעת דרגת נכות ע"י הוועדה הרפואית משתמעת גם קביעה באשר לקיומו של קשר סיבתי (וראו לעניין זה - רע"א 2993/14 רוטמן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (2014) פסקה 7; רע"א 7950/19 פלוני נ' פלוני, (2019)).
...
לפיכך מצא בית המשפט כי משממצאי בדיקות ה- US דומות (הגם שאינן זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת לעניין מידת הקרע ביחס לסעיף הליקוי בכתף) אין עוד חשיבות לטענות המבקשת.
אחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להדחות.
הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

התאונה הוכרה כתאונת עבודה, הועדה הרפואית במוסד לביטוח לאומי קבעה, כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 15% והופעלה תקנה 15 בשליש: 10% בהתאם לתקנה 42 (1)ד1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז- 1956 (להלן:- "התקנות") בגין קרע בשריר הכתף ו- 5% לפי תקנה 37 (7)א לתקנות, בגין הגבלה בעמוד השידרה.
...

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

התובע פנה למוסד לביטוח לאומי (להלן:- "המל"ל"), בתביעה לקביעת נכות כתוצאה מארוע התאונה והמל"ל קבע, כי לתובע נותרה נכות צמיתה כתוצאה מארוע התאונה כאמור: 10% לפי סעיף37 (7) (א) לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן:-"תקנות המל"ל") בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה, 10% לפי סעיף 42 (1) (ד) (I) לתקנות המל"ל בגין קרע בשרירי הכתף ו- 10% נכות לפי סעיף 37 (5) (א) לתקנות המל"ל בגין הצואר.
התובע מנגד טוען, כי יש לדחות הבקשה להבאת ראיות לסתור, מהטעמים הבאים: הועדה עיינה בתיקו הרפואי של התובע ועל סמך זאת קבעה כי "לא נמצא עבר רפואי רלוואנטי בגין כתף שמאל". התובע אף עמד לפני ועדה רפואית מוקדמת לזו המסכמת בתאריך 7.9.15 ובדו"ח הועדה הרפואי סעיף 11 צוין כך: "... לעניין עבר רפואי רלוואנטי- הועדה תידון בועדה המסכמת..." הועדה שללה קשר סיבתי שבין אחוזי הנכות שנקבעו לתובע בגין הצואר בשל עבר רפואי.
...
משכך והיות ונראה, כי על פניו, גם עניינית התובע לא קופח על ידי וועדת המל"ל, לא מצאתי מקום להעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור.
הבקשה נדחית לפיכך.
בשולי החלטתי מצאתי מקום להעיר, כי אין לי אלא להצטער על האופן שבו נרשמים פרוטוקולים של וועדות המל"ל, באופן חסר, אשר מביא לכך שפעם אחר פעם מוגשות לבית המשפט בקשות להבאת ראיות לסתור, שיכול והיו נמנעות, לו היה הפרוטוקול משקף את שהתנהל לפני הוועדה באופן מדוייק.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ועדה רפואית מיום 22.07.19 קבעה למערער נכות רפואית יציבה בשיעור 80% החל מ- 01.01.18 (15% בגין ליקוי שמיעה, 10% בגין טינטון, 10% בגין חסימה אפית בינונית, 5% בגין תיסמונת CTS ביד שמאל, 10% בגין CTS ביד ימין, 10% בגין קרע שריר הכתף, 10% בגין הגבלה קלה בעמ"ש מותני, 10% בגין הגבלה קלה בעמ"ש צוארי, 40% בגין הפסקות נשימה בשינה).
הועדה לעררים כלל לא התייחסה למצבו הרפואי לאחוזי נכותו הגבוהים ולהשלכות מצבו הרפואי על יכולתו לעבוד ובניסיונה למצוא תרוץ לקביעותיה הקודמות בעיניינו, הופנה בכוח לסוגי עבודות מבלי להתייחס לדרישות אותן עבודות ולעובדה כי המערער במומו אינו יכול לבצען.
...
להלן פירוט טענות המשיב: א. המשיב טען כי דין הערעור להידחות.
לאור כל האמור לעיל, המסקנה המתבקשת היא כי הוועדה לא יישמה את הוראות פסק הדין ושבה על קביעתה הראשונית עובר לפסק הדין, ללא כל נימוק מניח את הדעת הן לעניין סוגי העבודות שהיא קובעת והן לעניין גילו והשכלתו של המערער.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל כך שעניינו של המערער יוחזר לוועדת ערר אי כושר, בהרכב חדש, על מנת שתדון בערר המערער מראשיתו.
לא יונחו בפני הוועדה בהרכבה החדש פרוטוקולים קודמים של ועדות ערר (אי כושר) פסק הדין מיום 14.07.20 ופסק דין זה. המשיב ישלם למערער הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מעת שיומצא למשיב פסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו