חזקה על המחוקק כי לא התכוון שתנתן נכות כפולה – אחת על חסר איבר והשנייה על צלקת באותו האיבר – שאינו קיים.
אינני רואה כל טעם בהעברת שאלה זו אל מומחה חצוני, המצב הרפואי נהיר לכל הדיוט במקרה זה.
כמו כן, בבדיקת דרמטולוג הוועדה ד"ר שוחט בהתייחסו לצלקות – אחוזי הנכות שניתנו לה מייצגים נאמנה את מצבה ואת סעיף הליקוי שניתן לה.
הוועדה משאירה את אחוזי הנכות כפי שהם.
בעניינינו, כעולה מפרוטוקול הועדה (נספח א' לכתב העירעור), המערערת נבדקה הן ע"י מומחה א.א.ג מטעם הועדה, ד"ר וסרציג וכן ע"י רופא עור (ד"ר שוחט) ואלו התרשמו כי "החסר באפרכסת ימין הוא חלקי, הצלקת הנה למעשה המשכו של החסר, הצלקת והחסר חד הם". כלומר, המומחים סברו כי אין מקום להעניק למערערת אחוזי נכות נפרדים בגין החסר באפרכסת האוזן, שכן הצלקת והחסר מהוים את אותו ליקוי.
טרם סיום, אטעים כי איני סבורה כי היה על הועדה לגזור גזירה שווה מהמקרה הדומה אליו הפניתה המערערת בטיעוניה, שכן אין חולק כי יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו, והעובדה כי במקרה אחר הוכר חסר באפרכסת האוזן כמקנה אחוזי נכות אין בה כדי להשליך על עניינה של המערערת במקרה זה.
נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הוועדה.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם משפטי בקביעת הוועדה בענייינה של המערערת.
הוועדה בחנה את טענותיו של ב"כ המערערת, כפי ששוקפו אף הן בפרוטוקול, אולם הגיעה למסקנה כי אין לקבלן, כאשר ההחלטה הסתמכה כאמור, אף על בדיקת המערערת.
טרם סיום, אטעים כי איני סבורה כי היה על הוועדה לגזור גזירה שווה מהמקרה הדומה אליו הפנתה המערערת בטיעוניה, שכן אין חולק כי יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו, והעובדה כי במקרה אחר הוכר חסר באפרכסת האוזן כמקנה אחוזי נכות אין בה כדי להשליך על עניינה של המערערת במקרה זה.
נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הועדה.
כפועל יוצא, אין מנוס מדחיית הערעור.
