מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחוזי נכות בדלקת קרום הלב

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי חיפה (השופטת קרן כהן; ב"ל 38858-02-19) בו היתקבל בחלקו ערעור המבקשת על החלטת הועדה הרפואית לעררים ( נכות כללית) (להלן – הועדה) אשר קבעה למבקשת נכות יציבה בגין הפרעת היסתגלות ובגין פעילות בלוטת התריס, ונכות זמנית בשיעור 20% בגין דלקת קרום הלב לפי פריט ליקוי 3(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן- התקנות), וזאת מיום 1.1.2018 ועד ליום 30.6.19.
...
המבקשת ערערה גם בתחום קרדיאלי אך ערעורה נדחה.
הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל החומר שבתיק מצאתי כי דינה להדחות, מהנימוקים הבאים: לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות הוועדה.
] סוף דבר – הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.1.19 (להלן: "הועדה"), אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 15%, החל מיום 18.9.14 (להלן: "ההחלטה").
לפיכך נכות הזמנית הנה 100% על פי (9)1א' אך לתקופה של 6 חודשים בשל קיום דלקת בקרום הלב מ- 17.6.14 עד 17.9.14 ומ- 18.9.14 נכותו הקבועה הנה 15% לפי 9(1)ג'(I-II) וזאת בשל הוכחה של איזור אסכמי קטן למרות היותו אסימפטומטי.
...
" וכך סיכמה הוועדה את החלטתה (סעיף 10 לפרוטוקול הוועדה): "לגבי הצלקת בבית החזה קלואידית רגישה למגע ולהלן התייחסות הועדה. הועדה עיינה בפס"ד 12.7.18 בהמשך לפרוטוקול מיום 23.1.17: מדובר באוטם קטן כאשר בצינתור נחשפה מחלה תלת כלית מפושטת כולל מחלת העורק הכלילי השמאלי הראשי. בשל כך הופנה לניתוח. הניתוח אינו מהווה תוצאה של האוטם בו לקה שהיה אוטם קטן עם עלייה מינמלית בסימנים בילוגיים, אלא נגזרת של המחלה הכלילית הטרשתית המפושטת שהיא תוצאה של תחלואתו הטבעית של המערער. אוטם כפי שהוא לקה מטופל בהרחבה מילעורית של העורק החסום ולא בניתוח מעקפים. על כן תוצאות הניתוח כולל הצלקות שנגרמו עקב כך אינן קשורות לתאונת העבודה אוטם בשריר הלב, על כן לא ניתן לקבוע נכות בגין הצלקות הנובעות מן האוטם. האנטומיה הכלילית שהודגמה בניתוח כללה חסימה שלמה בחלקו האמצעי של העורק הקידמי השמאלי היורד. במיפוי פרפוזרה הודגמה עדות לאסכמיה באזור אינפרואפיקלי כפי שכבר נאמר בפרוטוקול ועדה 23.1.17 והסיבה לאסכמית הקטנה שנצפתה במיפוי היא רוסקולזציה שאינה מלאה לא הושתל מעקף לעורק הכלילי הימני. עורק זה לא הודגמה בו חסימה שלמה ולא היוה העורק שבגינו נגרם האוטם. גם פרופ' מיזל בחוו"ד מטעם המערער מ- 15.3.17 סבור שמדובר בעורק הפוסטרולטרלי שלא טופל בניתוח או ענף עורקי אחר שלא נעקף. לעומת זאת, העורק הקידמי השמאלי היורד נעקף ע"י עורק השדה השמאלי הכלילי ובאזור זה אין מודגמת אסכמיה. על כן אי ספיקה כלילית שהודגמה ותסמיניה אינן קשורות לאוטם שהוכר בתאונת עבודה או לעורק הכלילי שבגינו נגרם האוטם. מכתבה של רופאת המשפחה ד"ר פינס 20.2.17 מתאר את תשובת המיפוי ואינו מוסיף כל מידע חדש פרט לכך שקיים מרכיב של אי ספיקת לב בינונית עד קשה (מרכיב שלא נמצא כשנה מאוחר יותר בחוות דעתו של הקרדיולוג מטעם המערער). גם אם נניח שקיים מרכיב כזה הרי שאינו נובע מהאוטם. הערכת הנכות של ד"ר שלאנגה 29.6.18 חוזרת על ממצאי המיפוי ומצטטת את חוו"ד של פרופ' מיזל אליה התייחסה הועדה גם קודם לכן. גם מיחושי החזה במאמצים וקוצר הנשימה במאמצים אותה מתארת אינם מהווים ביטוי לחסימת העורק המעורב באוטם כפי שהוסבר לעיל. כמו כן הנכויות אותן מקנה בגין אי ספיקת לב, תסמונת דרסלר, אי ספיקת הלב והצלקות אינן מהוות תוצאה של האוטם. לסיכום הועדה בדעה שאין מקום לשנות את פסיקתה כפי שנקבעה ב- 23.1.17. הועדה מבקשת לציין שעד כה לא נדרשה להתייחס למסמכים שנכתבו בתאריך מאוחר יותר ליום הדיון בערעור". החלטה זו של הוועדה היא מושא הערעור שלפני.
לאחר שעיינתי בהוראות פסק הדין המחזיר, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני, וכן לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.
טענות המערער הן במישור הרפואי והן מופנות כנגד שיקול דעתה המקצועי של הוועדה ומשאין בהן כדי להצביע על פגם משפטי בפעולת הוועדה או בהחלטתה – דינן להידחות.
סוף דבר על יסוד כל האמור, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 4.7.2017 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי למערערת נכות זמנית בשיעור 100% מיום 21.12.2016 ועד ליום 31.12.2017 בגין דלקת קרום הלב ונכות יציבה בשיעור 10% בגין תת תריסיות לפי פריט ליקוי 3(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות)[footnoteRef:1].
וכך קובע פריט ליקוי 3(ב) לתקנות: "בהפרעות של חרדה בעתית (פוביה); הפרעות חרדה אחרות; הפרעה טורדנית-כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית); תגובה לדחק חריג; הפרעת דחק בתר–חבלתית (פוסט טראומטית) PTSD; הפרעות היסתגלות לסוגיהן; הפרעות דיסוציאטיביות (קונברסיביות); הפרעות סומטופורמיות; הפרעות אכילה...., ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן:
...
תחום קרדיאלי – דין הטענות בתחום זה להידחות, ואנמק.
] אי לכך, משטענות המערערת בתחום זה מכוונות כנגד שיקול דעתה המקצועי רפואי של הוועדה, דינן להידחות משאין לבית הדין את הסמכות או הכלים להתערב בו. באשר לבקשה להחלפת הרכב הוועדה אציין כי דינה להידחות.
] סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לאחר שעיינה בחוות הדעת של ד"ר עמיקם, היועץ הקרדיולוג מיום 10/7/13 ושל ד"ר כוהן, היועץ הנפרולוג מיום 25/12/12, ביקשה הועדה להחזיר את התיק ליועץ קרדיולוג ד"ר עמיקם על מנת שידון בדרגת הנכות ובקשר הסיבתי בין התאונה שהוכרה ובין מצבו הרפואי של המערער.
נשוב לענייננו: בנסיבות המקרה שלפני, פקיד התביעות הכיר מפורשות בפגימה הלבבית, לאמור "זהום משני ודלקת קרום הלב, החלפה חוזרת של מסתמי הלב". מכאן, שהועדה אינה רשאית לידון בכל הנוגע לקשר הסיבתי בין תאונת העבודה לבין ההחלפה החוזרת של מסתמי הלב.
בהיעדר תעוד אובייקטיבי כלשהוא במהלך הטיפול בו האישפוז, לא ניתן לקבוע שקיים קשר סיבתי בין הופעת מחלת האנדוקרדיטיס לפגיעה בשסתומי הלב המלאכותיים (מחלה שסבל ממנה קודם לארוע) לבין עבודתו, ולכן דרגת נכותו הקשורה לעבודה מבחינה לבבית היא 0% לצמיתות" (ההדגשה אינה במקור).
...
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: לאחר שעיינתי בכתב הערעור, בפרוטוקולים ובחוות הדעת של הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בעל פה ובכתב, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל.
לסיכום, הוועדה דחתה את הערר וקבעה, כאמור, את נכותו של המערער בשיעור 0% מיום 5/8/11.
סוף דבר: אשר על כן, עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה), בהרכב חדש, אשר תדון בערר מראשיתו.

בהליך ערעור על ועדה (ע"ו) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפי חוות דעת זו, בעקבות המאמץ הפיזי שביצע המערער נגרם קרע בעורק הכלילי והצרות קשה בעורק - אשר התבטאה קלינית בארוע לב כלילי חריף, המכונה "תעוקת חזה לא יציבה". על כן, הערכתו הקלינית את המערער מתאימה לשלב תיפקודי I, "תעוקת לב", כקבוע בסעיף 9(3)(א) לתוספת לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969 (להלן: תקנות מבחני הנכות) - ויש להכיר בנכותו בגין "מחלת לב כלילית", כקבוע בסעיף 9(ב)(1) לתקנות מבחני הנכות (הוראות החקיקה יצוטטו בהמשך פסק הדין).
דלקת פנים הלב, שריר הלב, קרום הלב (ENDOCARDITIS, MYOCARDITIS, PERICARDITIS).
...
נוסף על כך, מקובלות עלינו טענות קצין התגמולים כי כתב הערעור אינו מגלה סוגיה משפטית וכי שאלת קיומו של קשר סיבתי עובדתי אינה סוגיה "משפטית" לעניין זה - ולפיכך יש לדחות את הערעור, לפי הוראת סעיף 34(א) לחוק הנכים וכהלכת בית המשפט העליון ב-רע"א 7436/08 טלבי נ' משרד הביטחון - קצין התגמולים (20.4.09) והאסמכתאות המאוזכרות שם. עוד נציין - כפי שקבעה גם הוועדה נכונה בהחלטתה נשוא הליך זה - כי הנטל להוכיח קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי הוא על התובע הכרה בנכות (המערער בהליך שבפנינו).
לא למותר לציין כי אין מקום שערכאת הערעור תידרש להכריע בשאלה שלא עמדה להכרעה בפני הערכאה הדיונית, אולם, כאמור, מצאנו לנכון לאפשר לצדדים להידרש לנטען - אולם יותר בפן העקרוני.
סוף דבר לאור כל האמור דין הערעור על החלטת הוועדה להידחות לגופם של דברים, וכך גם יש לדחות את טענת המערער אשר לא נטענה בפני הוועדה קמא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו