לאחר שעיינה בחוות הדעת של ד"ר עמיקם, היועץ הקרדיולוג מיום 10/7/13 ושל ד"ר כוהן, היועץ הנפרולוג מיום 25/12/12, ביקשה הועדה להחזיר את התיק ליועץ קרדיולוג ד"ר עמיקם על מנת שידון בדרגת הנכות ובקשר הסיבתי בין התאונה שהוכרה ובין מצבו הרפואי של המערער.
נשוב לענייננו:
בנסיבות המקרה שלפני, פקיד התביעות הכיר מפורשות בפגימה הלבבית, לאמור "זהום משני ודלקת קרום הלב, החלפה חוזרת של מסתמי הלב". מכאן, שהועדה אינה רשאית לידון בכל הנוגע לקשר הסיבתי בין תאונת העבודה לבין ההחלפה החוזרת של מסתמי הלב.
בהיעדר תעוד אובייקטיבי כלשהוא במהלך הטיפול בו האישפוז, לא ניתן לקבוע שקיים קשר סיבתי בין הופעת מחלת האנדוקרדיטיס לפגיעה בשסתומי הלב המלאכותיים (מחלה שסבל ממנה קודם לארוע) לבין עבודתו, ולכן דרגת נכותו הקשורה לעבודה מבחינה לבבית היא 0% לצמיתות" (ההדגשה אינה במקור).
...
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
לאחר שעיינתי בכתב הערעור, בפרוטוקולים ובחוות הדעת של הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בעל פה ובכתב, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל.
לסיכום, הוועדה דחתה את הערר וקבעה, כאמור, את נכותו של המערער בשיעור 0% מיום 5/8/11.
סוף דבר:
אשר על כן, עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה), בהרכב חדש, אשר תדון בערר מראשיתו.
