דר' רשף קבע בפרק הדיון והסיכום בחוות דעתו כדלקמן:
"נתבקשתי לבדוק את מר מישל קדוש עקב החמרה במצבו וירידה בתיפקוד רגל שמאל. מר קדוש נפגע במהלך העבודה בשנת 1997 בברך ימין. משנת 1999 עבר ארטרוסקופיה וכריתת קרע במנסקוס המדיאלי בברך ימין. לאורך השנים ולפי התעוד הקיים המשיך מר קדוש לסבול כאבים בברך ימין עם הידרדרות הדרגתית במצב הברך והתפתחות שינויים שחיקתיים עד כדי המלצה להחלפת המפרק. בהמשך עבר מר קדוש ארטרוסקופיה נוספת בברך ימין עם כריתה של קרע נוסף במנסקוס המדיאלי והדגמת שינויים שחיקתיים בברך הימנית. לפי דברי מר קדוש ולפי התעוד הקיים כולל פרוטוקול וועדה רפואית של הביטוח הלאומי, מר קדוש התהלך בצליעה על רגל ימין. הליכה בצליעה משמעותה שהרגל הכאובה נימצאת פחות זמן על הקרקע בשלב הדריכה (STANCE) מאשר הרגל הבריאה. ההפרש בזמן הדריכה (שבאופן תקין הוא 50:50 ובצליעה יכול להשתנות ולצורך הענין ניקח יחס של 60:40) – מגדיר את הזמן בו עומס משקל הגוף נמצא על רגל אחת. במקרה זה הרגל הבריאה מעמיסה 60% מהזמן והצולעת 40%. ההפרש הזה מעלה משמעותית את העומסים. במאמר משנת 2020 שבדק את הגורמים להתפתחות מהירה של שחיקת סחוסים בברך, נימצאו עודף משקל ושחיקת סחוסים בברך הנגדית כגורמים תורמים להתפתחות שחיקת סחוסים מהירה בברך (1) מחקר נוסף, שאסף תוצאות של 4796 מטופלים, הראה כי הגבלת כיפוף בברך עם אוסטאוארטריטיס מהוה גורם סיכון להגבלת כיפוף וירידה תפקודית בברך הנגדית (2). מאמר נוסף בדק את הקשר בין כוח שרירי הירך ובין התפתחות שינויים שחיקתיים בבירכיים לאחר כריתת ארטרוסקופית של קרע במנסקוס 4 שנים לאחר הניתוח. במאמר נמצא כי מתוך 34 נבדקים, 27 פיתחו שינויים שחיקתיים ברגל המנותחת (79.4%) ו 23 פיתחו שינויים שחיקתיים גם בברך שלא נותחה (67.6%). (3). במקרה של מר קדוש ההגבלה התפקודית בברך ימין קיימת שנים רבות, ולכן הופעת התסמינים והממצאים בברך שמאל קשורה ישירות למצבה של ברך ימין. הקרע במנסקוס שהתגלו שמתואר כניווני, השינויים הניוונים ב ACL והתגובה הגרמית במשטח הטיבילי המדיאלי שהודגמו ב MRI הברך השמאלית הם סימנים לשינויים שחיקתיים לאור גילו של מר קדוש והעובדה שאינו עוסק בספורט או אינו עוסק בפעילות ספורטיבית מסודרת. הקרע והשחיקה הם סימנים להתפתחות שינויים ניוונים בברך. זוהי גם מסקנתו של דר בטחיש שבדק את מר קדוש במסגרת מכבי שירותי בריאות. הועדה מתאריך 3.7.2022 קבעה כי אין במצב ברך שמאל כדי להגדירה כקשורה למצבה של ברך ימין ולהגדיר את הממצאים בה כהחמרה. אני סבור כי הועדה שגתה בהחלטתה זו . ישנה הגבלה תפקודית ברורה בהנעת הברך, נשיאת משקל והגבלה בטווחי התנועות של הברך. על סמך בדיקתי והנימוקים המפורטים, לעיל, הנני מעריך כי מצבה של ברך השמאלית של מר קדוש קשור בצורה ישירה לשינויים השחיקתיים בברך ימין. הנני מעריך את נכותו הצמיתה של מר מישל קדוש, לפי קובץ תקנות המלל לקביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, כדלקמן: עבור ברך שמאל לפי ס"ל 48(2)(ז)(ו) – קרע במנסקוס עם הגבלה בתיפקוד 10%.
אחוזי הנכות בגין ברך ימין נשארים ללא שינוי – 27%.
...
מנגד טען המשיב, כי דין הערעור להידחות בהעדר טעמים המצביעים על פגם משפטי בהחלטת הוועדה וכן מנימוקים נוספים אלה:
החלטת הוועדה ברורה ומנומקת.
דר' רשף קבע בפרק הדיון והסיכום בחוות דעתו כדלקמן:
"נתבקשתי לבדוק את מר מישל קדוש עקב החמרה במצבו וירידה בתפקוד רגל שמאל. מר קדוש נפגע במהלך העבודה בשנת 1997 בברך ימין. משנת 1999 עבר ארטרוסקופיה וכריתת קרע במניסקוס המדיאלי בברך ימין. לאורך השנים ולפי התיעוד הקיים המשיך מר קדוש לסבול כאבים בברך ימין עם הדרדרות הדרגתית במצב הברך והתפתחות שינויים שחיקתיים עד כדי המלצה להחלפת המפרק. בהמשך עבר מר קדוש ארטרוסקופיה נוספת בברך ימין עם כריתה של קרע נוסף במניסקוס המדיאלי והדגמת שינויים שחיקתיים בברך הימנית. לפי דברי מר קדוש ולפי התיעוד הקיים כולל פרוטוקול וועדה רפואית של הביטוח הלאומי, מר קדוש התהלך בצליעה על רגל ימין. הליכה בצליעה משמעותה שהרגל הכאובה נמצאת פחות זמן על הקרקע בשלב הדריכה (STANCE) מאשר הרגל הבריאה. ההפרש בזמן הדריכה (שבאופן תקין הוא 50:50 ובצליעה יכול להשתנות ולצורך הענין ניקח יחס של 60:40) – מגדיר את הזמן בו עומס משקל הגוף נמצא על רגל אחת. במקרה זה הרגל הבריאה מעמיסה 60% מהזמן והצולעת 40%. ההפרש הזה מעלה משמעותית את העומסים. במאמר משנת 2020 שבדק את הגורמים להתפתחות מהירה של שחיקת סחוסים בברך, נמצאו עודף משקל ושחיקת סחוסים בברך הנגדית כגורמים תורמים להתפתחות שחיקת סחוסים מהירה בברך (1) מחקר נוסף, שאסף תוצאות של 4796 מטופלים, הראה כי הגבלת כיפוף בברך עם אוסטאוארטריטיס מהווה גורם סיכון להגבלת כיפוף וירידה תפקודית בברך הנגדית (2). מאמר נוסף בדק את הקשר בין כוח שרירי הירך ובין התפתחות שינויים שחיקתיים בברכיים לאחר כריתת ארטרוסקופית של קרע במניסקוס 4 שנים לאחר הניתוח. במאמר נמצא כי מתוך 34 נבדקים, 27 פיתחו שינויים שחיקתיים ברגל המנותחת (79.4%) ו 23 פיתחו שינויים שחיקתיים גם בברך שלא נותחה (67.6%). (3). במקרה של מר קדוש ההגבלה התפקודית בברך ימין קיימת שנים רבות, ולכן הופעת התסמינים והממצאים בברך שמאל קשורה ישירות למצבה של ברך ימין. הקרע במניסקוס שהתגלו שמתואר כניווני, השינויים הניוונים ב ACL והתגובה הגרמית במשטח הטיבילי המדיאלי שהודגמו ב MRI הברך השמאלית הם סימנים לשינויים שחיקתיים לאור גילו של מר קדוש והעובדה שאינו עוסק בספורט או אינו עוסק בפעילות ספורטיבית מסודרת. הקרע והשחיקה הם סימנים להתפתחות שינויים ניוונים בברך. זוהי גם מסקנתו של דר בטחיש שבדק את מר קדוש במסגרת מכבי שירותי בריאות. הוועדה מתאריך 3.7.2022 קבעה כי אין במצב ברך שמאל כדי להגדירה כקשורה למצבה של ברך ימין ולהגדיר את הממצאים בה כהחמרה. אני סבור כי הוועדה שגתה בהחלטתה זו . ישנה הגבלה תפקודית ברורה בהנעת הברך, נשיאת משקל והגבלה בטווחי התנועות של הברך. על סמך בדיקתי והנימוקים המפורטים, לעיל, הנני מעריך כי מצבה של ברך השמאלית של מר קדוש קשור בצורה ישירה לשינויים השחיקתיים בברך ימין. הנני מעריך את נכותו הצמיתה של מר מישל קדוש, לפי קובץ תקנות המלל לקביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, כדלקמן: עבור ברך שמאל לפי ס"ל 48(2)(ז)(ו) – קרע במניסקוס עם הגבלה בתפקוד 10%.
טרם אחתום אוסיף, כי אין בידי לקבל את טענת המערער בדבר קיומה של סתירה בממצאי בדיקת הוועדה.
סוף דבר
על יסוד כל האמור – הערעור נדחה.
