אחוזי נכות בגין קיבוע עמוד שדרה מותני

הוועדה קבעה, בין השאר, דרגת נכות בשיעור 10% בגין קיבוע עמוד השידרה הגבי בזוית נוחה ובשעור 30% בגין קיבוע עמוד השידרה המותני במצב נוח.

...

בנוסף הוועדה שגתה עת נתנה משקל לסיכום רפואי ישן של פרופ' מירובסקי מיום 19.11.13 לפיו קיבוע בעמוד שדרה הגבי הוא בחוליות 10 D 5-L, שעה שציטטה את פרופ' פולמן ממסמך מ 7.12.16 המציין קיבוע מ-12-D-5-L שעה שבמסמך נרשם 5L 8D. הוועדה לא מסבירה מדוע היא מעדיפה מסמך ישן משנת 2013 על פני מסמכים רפואיים מאוחרים יותר הנתמכים בבדיקת MRI עדכנית.

הכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, לא מצאתי מקום להיעתר לה. פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס היטב בנימוקיו לפיהם לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

סוף דבר הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

הוועדה סיכמה את החלטתה וקבעה, כי מבחינה נוירולוגית לא נותרה נכות מאחר ש"הירידה הקלה בתחושה באספקט הטלארי אינה מקנה אחוזי נכות לאור העובדה שלא מפריעה תפקודית".

טענות הצדדים לטענת הנפגע, היה על הועדה לקבוע לו, בנוסף לנכות בגין הגבלה בינונית בעמוד שדרה מותני, נכות בגין קיבוע עמוד שדרה מותני, לפי פריט ליקוי 37(3).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בערעור הנפגע ובערעור המוסד, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי נפלו בהחלטת הוועדה פגמים משפטיים המצדיקים השבת עניינו של הנפגע לוועדה.

סוף דבר לאור כל האמור, עניינו של הנפגע יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה הקודם על מנת שתבטל קביעתה לנכות זמנית לקופה שעד 29.2.16 ותקבע נכות מתאריך 1.3.16 בלבד, וזאת לאור קיומה של החלטתה חלוטה וסופית של הוועדה רפואית לעררים מיום 7/12/15, אשר קבעה למערער נכות זמנית עד ליום 29/2/16.

הועדה טעתה כאשר לא קבעה נכות בגין קיבוע עמוד שדרה מותני במצב בלתי נוח בהתאם למימצאי הבדיקה.

הועדה היא האמונה על התאמת פריט הליקוי ודרגת הנכות למצבו של המבוטח ובית הדין לא יתערב בשקול דעתה של הועדה בהיותו נעדר הידע והכלים לעשות כן. לעניין זה נקבע : "כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים – עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו – אזי אין מקום לטענה כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה היתערבות בית דין זה". [דב"ע (ארצי) לג/0 – 40 יוסף דוזלר – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 407].

...

לסיכום נקודה זו - הקיבוע בעמוד שדרה גבי - לשיטת הוועדה ולאחר שעיינה במסמכים - הוא קיבוע חלקי.

אשר לטענת המערערת, כי קיים קיבוע עמוד שדרה מתני בזווית לא נוחה, גם טענה זו דינה להידחות.

סוף דבר – המערערת לא הצביע על טעות משפטית שנפלה בהחלטת הוועדה ומשכך הערעור נדחה.

ועדות רפואיות של המל"ל קבעו למשיבה את הנכויות הצמיתות הבאות, המהוות קביעה ע"פ דין לפי סע' 6 ב' לחוק הפלת"ד- נכות אורטופדית צמיתה בשיעור של 20% בגין קיבוע בעמ"ש מותני לפי סע' 37 (7) (ב), וכן 5% בגין שבר בחוליה L2 לפי סע' 37 (8) (א) לתקנות המל"ל. נכות פסיכיאטרית בשיעור של 10% לפי סע' 34 ב (2) לתקנות בגין תיסמונת פוסט חבלתית.

זאת ועוד, בכל אחת מהועדות הרפואיות ישנה היתייחסות לממצאי הבדיקה הקלינית ובדיקות העזר (צלומי עמ"ש), בתחום האורטופדי נקבע קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בתאונה ותוצאותיה (שבר בחוליה L2 וניתוח קיבוע בחוליות D12-L3) לבין אחוזי הנכות הזמנית והצמיתה בהתאם לממצאי הבדיקה הקלינית וצילומי הרנטגן.

כך בתעוד מיום 16.8.07 מצויין נוון דיסק S1-L5 ובתיעוד מיום 17.2.11 מצויין "כאב באזור ע"ש לומברי מופיע לפרקים ...בבדיקה גופנית – רגישות בעמוד השדרה באזור ורטבלרי S1-L5-L4 לאסג חיובי תחושה שמורה ברגלים" ובתיעוד מיום 3.6.10 צויין "כאב בגב – החמרה ... בבדיקה גופנית – רגישות באסור ע"ש סורקלי הגבלת תנועות ע"ש גבי" .

...

כך מצאנו בדבריו של כב' הש' ריבלין ברע"א 4484/06 - רינה מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח (1996) בעמ ואח' (2006) - "סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד בעיקרו שלדבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע (בר"ע 309/86 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"דמ(4) 690, 701).

האם יש להתיר הבאת ראיות לסתור באשר לקביעת הועדות הרפואיות הנוגעת לנכותה האורטופדית של המשיבה ? אני סבור ש יש להשיב לשאלה זו בשלילה.

סוף דבר בקשת רשות הערעור מתקבלת לעניין הבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית לעניין נכותה הנפשית של המשיבה אך נדחית בכל הקשור לקביעת נכותה האורטופדית.

בעקבות זאת, קבעה הועדה הרפואית של המל"ל כי לתובעת נכויות כדלקמן: 70% נכות בגין כיס שתן נוירוגני עם חוסר התרוקנות ספונטאני, 30% נכות בגין קיבוע עמוד שדרה מותני, ו-30% נכות בגין הפרעת היסתגלות.

לאחר הפעלתה של תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, הועמדה נכותה של התובעת על 100%.

...

עוד ציין ד"ר סלע כי בניסיון להבין את מצבה של התובעת, נוכח הדילמה שהוצגה בחוות דעתו הראשונה, הגיע הוא לכלל מסקנה כי ייתכן שהתובעת "סבלה מדמם מפושט באזור ה'זנב סוס'... ממצא שקשה היה להדגים אותו בצילומים שבוצעו", כמו גם מהלם לאחר התאונה.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשות רשות הערעור שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי דינן להידחות, כפי שיבואר להלן.

נוכח כל האמור לעיל, בקשות הרשות לערער נדחות.