"
בתום הדיון קבעה ועדת תום הזמניות למבקש נכות רפואית משוקללת בשיעור של 28% המורכבים, בין היתר, מנכות אורתופדית בשיעור 30% בגין כאב גב תחתון, לפי פריט ליקוי 37(7)(ג) שעניינו "הגבלה קשה בתנועות עמוד שדרה מותני" בנכוי גורם השפעה בשיעור של 15% ובסה"כ קבעה ועדת תום זמניות למבקש נכות בשיעור 15% בגין ליקוי זה. בנוסף, הועדה קבעה למבקש נכות נפשית בשיעור 10% בגין הפרעת היסתגלות ונכות נוירולוגית בגין כאבי גב תחתון בשיעור 5%.
דברי בא כוח המבקש תועדו בפרוטוקול כך:
"מאד לא מרוצים שניכו לו 15 אחוז עבור מצב קודם עקב שינויים נווניים, הפסיקה אומרת (מרגוליס) אם יום לפני התאונה היה מגיע ואומר שעובד כ10-12 שעות ביום כמסגר ללא מיגבלה לא היו מקבלים זאת ולא היה מקבל אחוזי נכות ולכן שינויים נווניים כשלעצמם ללא מיגבלות תפקודיות אינם מהוים עילה לנכוי מצב קודם. ולכן מבקשים להעניק תקנה 15 במלואה. פוטר מעבודתו עקב ובשל הפגיעה כי לא יכול לתפקד, כתוב במכתב מהמעסיק 19.20.11 לפיו בהתייחס למכתב מרופאה תעסוקה שלפיו לא יכול לחזור לכל עבודה פיסית שהיא. לפני עבודתו 17 שנים במפעל שנאפ עבד 10 שנים בבניה/שיפוצים. כאשר מדברים על תקנה 15 מדברים על השפעה תפקודית של הנכות הרפואית על תיפקודו של המבוטח. מתייחסים גם לגילו, כישוריו, נסיונו המקצועי, מכל [ה]סיבות [ה]אלה מבקשים מהוועדה להעניק[ק] תקנה 15 במלואה, מה גם שהמכתב מהמעסיק ומכתב מרופאת תעסוקה לא עמדו בפני ועדת הרשות. אין מדובר במחלת מיקצוע אלא בארוע תאונתי. צירפתי שתי חוות דעת דר אלון בורג אורטופד ודר **** עובד נורולוג 4.8.20, בשתיהן חד משמעית מדובר על תאונת עבודה. במכתב שקבל הנפגע מהמלל מ23.6.19 מצויין 'הננו מאשרים כי הכרנו בפגיעה מ11.3.19 כתאונת עבודה'".
ועדת תום הזמניות אימצה את המלצת ועדת הרשות והגדילה את אחוזי הנכות של המבקש בשיעור של 33.33%, כך שנכותו הרפואית המשוקללת לאחר הפעלת תקנה 15 עומדת על 37%.
מבקשים הפעלה מלאה של תקנה 15.
דברי המבקש מפי בא כוחו תועדו בפרוטוקול כך:
"בפרוטוקול האחרון ציין ד"ר חורש מדובר בתיק מורכב מבקש כתיק מורכב, אותו דבר נרשם כבפרוטוקול קודם ב-2021 צויין אז שפעם אחרונה מופיעה תלונה ב-2007, הדין הוא האם לנכות עבר או לא כי לפי תקנות מרגוליס אין לנכות, אותן טענות שהיו בפרוטוקול חוזר."
הועדה סיכמה את מסקנותיה כך:
"לציין הוועדה עיינה בפסק הדין שבו כתב השופט כי לא מצא בהתנהלות הוועדה או בהחלטתה פגם משפטי המצדיק היתערבות ולכן הוועדה אינה חוזרת על כל הנושא הרפואי שהוצג בוועדת הערר מ- 25.10.21 מאחר ובית הדין לא מצא פגם בהחלטת הוועדה, בית הדין ביקש להתייחס לחוות דעתו של ד"ר אלון בורג מ- 26.7.20, ד"ר בורג מציין כי לאחר הרמת משקל נפגע בגבו ועבר ניתוח שבוע לאחר מכן, ניתוח לקיבוע ע"ש מותני בגבהים מ- L4-S1, ניתוח רדיקאלי כזה אינו יכול להגרם ע"י ארוע חד פעמי של הרמת משא בעיקר כאשר ב[ס]תולדות עברו קיימות עדויות לכאבי גב עם תוצאות CT המראות את אותן בלטי דיסק באותן גבהים שבהם עבר את הניתוח. ד"ר בטרג [צ.ל.: בורג - א.א.] מעניק אחוזי נכות בהתאם לממצאים שמצא לאחר הניתוח לקיבוע והוועדה אינה חולקת על גובה אחוזי הנכות שקבע אלא על העובדה כי כאשר ניתנת חוות דעת ואין איזכור אפילו במילה אחת על תולדות עברו, עובדה זו אינה מתקבלת ע"י הוועדה כהערכת נכות אמינה. הטענה כי בין הממצאים שהיו ב- 2006-2007 עבד אינה שוללת את העובדה כי הממצאים קיימים, ידוע בספרות כי גם לאנשים ללא כאבי גב יש ממצאים של בלטי דיסק בגבהים שונים שאינם מפריעים להם ואף לא סובלים מכאב. אך זה לא שולל את הממצאים. יש לציין כי ועדה מדרג ראשון התרשמה באותה צורה, לארור [צ.ל.: לאור - א.א] זאת קובעת הוועדה כי גם לאחר עיון בחוות הדעת של ד"ר בורג הוועדה נשארת באותה די[]עה, הוועדה סבורה כי הניתוח שעבר היא על אותן ממצאים שהיו בעבר ולאו דוקא על הממצאים בתאונה."
לעניין תקנה 15, הועדה החליטה להגדיל את אחוזי הנכות בשיעור של 50%, כך שנכותו הצמיתה של המבקש תעמוד על 41%.
...
הכרעה
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בפסק דינו של בית הדין האזורי, וכן בכלל חומר התיק, נחה דעתי כי דין בקשות רשות הערעור להידחות.
הוועדה הצביעה על רישומים רפואיים בשנים 2003, 2005, 2006 ו-2007 "עם רישומים על הגבלה בתנועות וקרינה לרגל שמאל". בהסתמך על רישומים אלו קבעה הוועדה כי "לא ניתן לטעון כי כאבי הגב עפ"י הרישומים היו מזעריים ולתקופה קצרה, אלא שנמשכו על פני מספר שנים". מדובר במסקנה רפואית - מקצועית על יסוד התיעוד הרפואי הקיים בתיק וטענות המבקש בנוגע אליהן חותרות תחת שיקול דעתה הרפואי - מקצועי של הוועדה.
סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית.
