אחוזי נכות בגין קטיעת אצבעות בתאונת עבודה

ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (להלן: הועדה) מיום 16/4/23 אשר קבעה כי נכותו היציבה של המערער בגין קטיעת אצבע הנה בשיעור 5%.

רקע עובדתי המערער נפגע בתאונת עבודה ביום 29/8/22 כאשר נקטעה חלקית אצבע בכף יד שמאל.

דיון והכרעה תקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, קובעת כך: "ועדה לערעורים רשאית לאשר החלטת הוועדה, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד." המשיב נסמך בטיעוניו על בג"ץ 1082-02 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז(4) 443 (21.5.03) (עניין שטרן), שם נקבע כי ועדה לעררים מוסמכת לקבוע למבוטח הניצב בפניה דרגת נכות יציבה גם במקרה בו הדרג הראשון קבע למבוטח נכות זמנית בלבד.

...

טענתו של המערער כי היה על הוועדה להזהיר אותו טרם קביעת נכות יציבה, דינה להידחות.

על כן, טענתו של המערער כי יש להורות לוועדה כי אינה רשאית לקבוע נכות יציבה, דינה להידחות.

סיכום פועל יוצא של כל האמור לעיל הוא כי עניינו של המערער יחזור לוועדה לעררים, באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן: הוועדה תשקול את טענותיו של המערער בנוגע לנכות הזמנית.

בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 20.1.20 שקבעה, כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 19% לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956.

המערער, יליד 1992, נפגע ביום 6.3.18 בתאונת דרכים, שהוכרה כתאונת עבודה, בגין קטיעת אצבעות כף יד ימין.

עוד נקבע, כי בקביעת אחוזי הנכות בהתאם לסעיף 45 אין מדובר רק בצרוף הפגימות לנכויות המפורטות בסעיפים 43, 44, 45 לסעיפי הליקוי, אלא מדובר גם בליקויים נוספים.

...

דרך המלך היא השבת המקרה אל הוועדה באותו הרכב, ולא שוכנעתי כי במקרה זה התקיימו הנסיבות החריגות שנקבעו בהלכה הפסוקה ככאלה המצדיקות החלפת הרכב הוועדה.

סוף דבר עניינו של המערער מוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתפעל כדלקמן: ככל שקביעת הוועדה לגבי היעדר הגבלת תנועה נובעת מאי שיתוף פעולה, הוועדה תערוך בדיקה משלימה של תנועות האצבעות בימין.

ככל שקביעת הוועדה לגבי היעדר הגבלת תנועה נובעת מהממצא של תנועות פסיביות בלבד, הוועדה תנמק מדוע העובדה כי המערער ביצע תנועות פסיביות בלבד מצדיקה את הקביעה כי הוא מסוגל לשיטתה גם לכיפוף אקטיבי וכיצד הסיקה את המסקנה כי המגבלה שהפגין בכיפוף נובעת רק מעוצמתו של הגיוס השרירי כלשונה.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה.

ביום 16.2.2020, ועדה רפואית מסכמת של המל"ל (להלן: הועדה המסכמת) איבחנה כי למבקש פגיעת מעיכה בכל אחת מאצבעות 5-2 בגינן נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 10%, 10%, 8% ו-8% בהתאמה, על פי תקנות 43(2)(ב), 43(3)(ב) ו-43(4)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות).

חוזר המל"ל בא בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל (ארצי) 10482-12-11 המוסד לביטוח לאומי נ' קומורובסקי (11.2.2015) שם נקבע כלהלן: "על יסוד האמור, הסיפא של סעיף 45 למבחני הנכות שלפיה אחוזי הנכות יקבעו לאחר סיכום אחוזי הנכות לכל פגימה בהתאם לסעיפים 43, 44, 45 מוציאה מתחולה את תקנה 11, שכן לפיה אחוזי הנכות בגין שתי פגימות באותה אצבע למשל קטיעת אחד וחצי גלילים של אצבע 2 - 10% וקשיון נוח של החלק הנותר - 7%, מקנים יחד, על פי דרך החישוב המשוקלל, דרגת נכות כוללת של 16.3%. דרגת נכות זו עולה על דרגת הנכות בגין קטיעת כל אצבע 2, העומדת על 15%. היות שעל פי סעיף 45 למבחנים, החישוב במקרה שכזה צריך להעשות על דרך סיכום אחוזי הנכות בגין הפגימות אזי אין חלות להוראה הכללית של תקנה 11(ג)(2)". דהיינו, ביחס לקביעת אחוזי נכות בגין פגימות באצבע, ניתן לקבוע אחוזי נכות העולים על אחוזי הנכות בגין קטיעת כל האצבע.

...

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

משלא קבעו הוועדות סעיפי נכות אחרים, ובהינתן שלא נטען כי נשמטו מעיני הוועדות נתונים ועובדות חשובות ומהותיות ביחס למצבו הרפואי של המבקש; ובהינתן כי לא עלה בידי המבקש להצביע על נכות קונקרטית אשר לא שוקללה על ידי הוועדות – המסקנה היא שוועדות המל"ל קבעו את אחוזי נכותו של המבקש על בסיס מכלול השיקולים הצריכים לעניין.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לנפגע נקבעו הנכויות הבאות: ביום 5.10.1988 ארעה לנפגע תאונת עבודה, אשר גרמה לקטיעת אצבע 5 ביד ימין.

ועדה רפואית קבעה לנפגע דרגת נכות יציבה בשיעור 10% בגין קטיעת אצבע, מיום 1.10.1989 (ללא הפעלת תקנה 15) (נספח 1 לנימוקי העירעור).

...

אולם, הוועדה לא קיימה דיון ולא פירטה את הנימוקים שהובילו אותה למסקנה זו. החלטת הוועדה נעדרת הנמקה ביחס להשפעה המצטברת של הנכויות והשפעת הגומלין בין הפגימות השונות, באצבע יד ימין, בכתף וליקוי השמיעה.

החלטת הוועדה אינה מאפשרת מעקב אחר הלך מחשבתה באופן שניתן יהיה להבין כיצד הפעילה את שיקול דעתה הרפואי והגיעה למסקנה ששלוש הפגיעות מצדיקות צירוף נכויות.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל.

רקע עובדתי ביום 27.7.2020 נפגע המערער, פועל ביניין במקצועו, בכף יד שמאל בעת שנחתך מדיסק, ותאונה זו הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה.

בהחלטה מיום 26.7.2021 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון למערער 8% נכות בגין קטיעה באצבע לפי פריט ליקוי 43(4)(ב) לתוספת לתקנות המוסד לביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות); 5% נכות בגין קישיון נוח לפי תקנה 44(4) לתוספת לתקנות; ו- 7.5% נכות בגין צלקות, לפי פריט ליקוי 75(1)(ב) לתוספת לתקנות.

בהקשר זה יצוין, כי הסיפא לפריט ליקוי 45 לתוספת לתקנות קובע כי בחישוב הנכות יש להביא בחשבון את כל הפגימות שבכל האצבעות: "בפגימות מרובות של אצבעות הידיים: קטיעות, קשיון בפרקי האצבעות או פגימות אחרות וכן בשילוב פגימות שונות, יקבעו אחוזי הנכות לאחר סיכום אחוזי הנכות לכל פגימה ופגימה בהתאם לסעיפים 43, 44, 45". בית הדין הארצי פירש את הוראות פריט ליקוי 45 לתוספת לתקנות כשיטת חישוב מיוחדת במקרה של פגימות מרובות באצבעות, וזאת נוכח התועלת שמפיק אדם מאצבעות ידיו, על כל פרקיהן, בשלה כך אין לדלג על אף פגימה מאף סוג ויש להביא את כולן בחשבון (עב"ל (ארצי) 10482-12-11 המוסד לביטוח לאומי - ארקדי קומורובסקי (11.2.2015); דב"ע (ארצי) שם/1128-01 אליעזר רוזנפלד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יג 57, 60 (1981).

...

בהחלטה אומנם צוין כי קיים שינוי צבע מעל הגב של גליל אמצעי ובדבר קיומה של אצבע פטיש באצבע 4, אולם אין התייחסות לתלונות המערער בדבר קיומה של צלקת באצבע זו, ולא נערך דיון בתלונות המערער בדבר קישיון לא נח. בנוסף, סבורני כי קיים קושי להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה בנוגע לקביעתה ביחס לאצבע 5, שכן הוועדה קבעה כי קיימת צלקת באצבע זו עם רגישות ללחץ בקצה דיסטלי, באופן המעלה חשד לנוירומה, אולם לא דנה בנכות שממצא זה מקנה, אם בכלל.

כזאת, כאמור, לא עשתה הוועדה, ומשכך – סבורני כי יש מקום להשבת עניינו של המערער לפתחה.

סוף דבר הערעור מתקבל.