אחוזי נכות בגין קוודריפלגיה

במכתבו, כתב העותר, בין היתר, כך (סעיפים למכתבו, נספח 4 לעתירה): "אני מניח שאתם מסרבים לשלם את התוספת בסך 800 ₪ לחודש, היות שהוועדה הרפואית קבעה שאני מוכר בין היתר בגין 'קוודריפרזיס קשה' (ראה קביעת דרגת נכות – בדיקה חוזרת מיום 23/3/2003), ולא קבעה שאני מוכר בגין קוודרופלגיה.

האם לא נובע מזה שמה שצריך לבדוק זה לא את אחוזי הנכות או אפילו אם זו נכות או חולשה קשה מאד, אלא צריך לבדוק מה הקושי המוטל על המטפל ולתת את התוספת לאותם מטפלים שכתוצאה מהנכות הטיפול בנכה הרבה יותר קשה? לוגית זה נכון מה שאת אומרת אבל יש מרכיבים נוספים בטיפול, למשל אישיות הנכה, יש נכים שמרביצים למלווים שלהם, יש פרמטרים שלא קל לבחון.

...

יוער, כי התשלום הנקוב בסעיף 33 לנוהל הוסדר בסופו של דבר, ואין הוא מעניינה של עתירה זו. ביום 28.10.13 השיבה ד"ר נגה בן מנחם, הרופאה המוסמכת המרחבית, למכתבו של העותר מיום 9.10.13 (שעניינו, כאמור, באופן זקיפת שעות הליווי למלווה הזר), בזו הלשון (המכתב צורף כנספח 9 לעתירה): "בדקתי את פנייתך וכן עיינתי בתיק הרפואי, במסמכים הרפואיים, בנהלים וכן בפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות. ראשית אציין כי הכלל הוא כי העסקת עובד זר לנכים הזכאים ל-12 שעות ליווי ביממה ומעלה שקולה לזכאות של 12 שעות ליווי. החריג היחיד לכלל האמור מתייחס לנכים בדרגת נכות 100%+ אשר בעניינם נקבע כחריג כי העסקת עובד זר תהיה שקולה ל8 שעות ליווי ביממה. עוד יצוין כי בהתאם להוראות חוק הנכים והתקנות שהותקנו מכוחו, הסמכות לקבוע דרגת נכות ובכלל זה דרגת נכות 100%+ הינה של הוועדות רפואיות בלבד. היח' הרפואית מטפלת בנכות כפי שנקבעה ע"י הוועדות הרפואיות.

סוף דבר הגבלת ההטבות שבסעיפים 20 ו-30 לנוהל מתן ליווי רפואי לנכי צה"ל על ידי עובדים זרים רק לנכי צה"ל בעלי דרגת נכות מיוחדת מהווה אפליה פסולה המחייבת תיקון.

המשיבים ישלמו לעותר הוצאות בגין הגשת העתירה בסך 30,837, בגין חוות דעת רפואית וייעוץ משפטי שקיבל (בהתאם לקבלות שהוגשו על ידו).

כמו כן, ישלמו המשיבים לארגון נכי צה"ל הוצאות משפט ושכ"ט בסך 10,000.

נכותו הרפואית הצמיתה המשוקללת של התובע, על פי קביעת המל"ל, המחייבת על פי סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד, הועמדה על 100% בגין קוואדרופלגיה קשה (שיתוק בארבע גפיים), לפי תקנה 29(3)ג' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות); 10% בגין אי התאחות בחלק האמצעי או הפנימי של עצם הבריח, לפי תקנה 39(2) לתקנות, וכן 10% בגין צלקות מכאיבות ומכערות, לפי תקנה 75(1)ב' לתקנות.

לדבריה, פגיעתו הקוגניטיבית של התובע היא מבוזרת ומתבטאת בפגיעה בזיכרון ובחשיבה, בפסיביות, בחוסר יוזמה ובשיפוט לגבי עצמו, "... מה שאני כתבתי ממעיט בקושי של הליקוי. זה גם כן, זה שיפוט שבעצם הוא לא מאה אחוז תקין. זה לא שהוא לא יודע להבדיל בין שחור ולבן, אבל יש דברים, למשל מה שבלט לי בבדיקה שהוא לא יודע להעריך את הסכנה. כשהוא למשל ניסה להתפשט, להתלבש, לא היתה לו שום הערכה לגבי מה יכול לסכן אותו ומה לא. וזה אחד הדברים שלמעשה מראים על הקושי הקוגניטיבי שלו להבין את ההשלכות של כל פעולה שלו" (עמ' 21, ש'11- עמ' 22, ש' 7).

...

אין בידי לקבל את טענת התובע, כי פגיעתו של התובע בעקבות התאונה לא גרמה לו קיצור בתוחלת חייו, או כי הוא נמוך מהערכתה של ד"ר פרבר.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני רואה לדחות את תביעת התובע בראש נזק זה. לא נעלם מעיני כי במהלך אשפוזו בעקבות התאונה ובהיותו מחוסר הכרה, הוכרז התובע פסול דין, ובית משפט לענייני משפחה בבאר שבע מינה תחילה את אחותו וגיסו כאפוטרופסים זמניים על גופו.

משנקבע כי אם יפנה התובע לקבלת ההטבות, לאחר שיעסיק מטפל זר בעל רשיון נהיגה שיתגורר עמו, או אדם אחר שיוכל לשמש עבורו "מורשה נהיגה", לא תהיה כל מניעה לאשר לו הטבה זו. בנסיבות העניין מקובלת עלי טענת הנתבעת כי יש להורות על ניכוי רעיוני של מלוא ההטבות בניידות להן הוא זכאי.

בהעדר כושר השתכרות לתובע בשוק הפתוח משנקבע כי הוא אינו כשיר לנהוג עקב נכותו, ומשנקבע כי הרכב המתאים לו בגין נכותו הינו רכב מסוג VAN, סבורני כי שיעור הקבצה לו זכאי התובע הוא על פי חלופה ד בטבלה -"אינו נוהג ואינו משתכר" – בסך של 974,453 ₪.

בכך נדחתה גישתו של ד"ר לרמן, המומחה הרפואי מטעם המשיב, כי הלה סובל מ-60% נכות בגין "דיפלגיה ספסטית קלה". בקביעת אחוזי נכות אלו הסתמך ד"ר לרמן, כעולה מחוות דעתו, על סעיף 29(3)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

דא עקא, הוראת הסעיף קובעת שעורי נכות אלה בגין קוואדרופלגיה קלה, שאין חולק כי אין המשיב סובל הימנה; על כן על פניה נראית הנכות הרפואית של 50% כמוצדקת.

...

אני מצטרפת למסקנה לפיה אין מנוס אלא להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שימנה מומחה מטעמו אשר יכריע בקביעת המחלה ממנה סובל המשיב ובשאלה האם מתקיים קשר סיבתי בין מחלה זו לאירועי הלידה.

אומר רק בקצרה כי רואה אני חשיבות רבה בכלי שניתן לבתי המשפט למנות מומחה מטעמם ואני סבורה שיש לעודד את השימוש בכלי עזר זה. מינוי מומחה מטעם בית המשפט של אדם אובייקטיבי שלא מקבל את שכרו מאחד הצדדים יש לו יתרונות רבים, ובראשם בהיות המומחה גורם אובייקטיבי ושאינו מטעם אחד הצדדים.

המסקנה היא כי אין פסול בהגשת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים.

נכות זו מורכבת מ- 98.72% נכות צמיתה משוקללת לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות המל"ל"), ולאחר הפעלת תקנה 16, בגין הנכויות כדלהלן: 80% נכות נוירולוגית בגין קוודרופלגיה (לפי סעיף 29(3)(ב)), 70% נכות אורולוגית (אורו-גניטלית) בגין אי שליטה בכיס השתן (לפי סעיף 23(2)(א)(V)), 25% נכות בגין פגיעה בעניים (לפי סעיף 57(5)), 20% נכות בגין צלקות בגוף (לפי סעיף 75(1)(ג)), 20% נכות בגין שברים בצלעות בית החזה (לפי סעיף 38(1)ב(5)), 20% נכות פנימית בגין מחלת ריאתית (לפי סעיף 6(ב)), 20% נכות פסיכיאטרית בגין פגיעה נפשית (לפי סעיף 34(ג)), 10% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צוארי (לפי סעיף 37(5)א'), 10% נכות בגין שבר בחוליות C1, C2 (לפי סעיף 37(8)(א)), 10% נכות בגין פגיעה בשרירי כתף ימין (לפי סעיף 42(1)(ד)(I)), ו- 5% נכות בגין פגיעה במיתרי הקול (לפי סעיף 71(1)ב(1)).

כאב וסבל על פי אחוזי הנכות של התובעת ותקופת האישפוז, זכאית התובעת לסכום המאקסימאלי הקבוע בחוק בגין הנזק הלא ממוני שניגרם לה בעקבות התאונה.

...

סיכום התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: הפסד שכר בעבר 752,919 ₪ הפסד שכר לעתיד 1,532,643 ₪ עזרת צד ג' לעתיד 3,868,529 ₪ עזרת צד ג' לעבר 1,092,831 ₪ נסיעות בתקופה מהתאונה ועד רכישת הרכב 55,809 ₪ עלות רכישת רכב 64,776 ₪ עלות אחזקת רכב/ ניידות בתקופה שמאז רכישת הרכב - עבר 326,962 ₪ עלות אחזקת רכב/ ניידות בתקופה שמאז רכישת הרכב - עתיד 874,505 ₪ התאמות דיור- עבר 319,891 ₪ התאמות דיור – עתיד 379,156 ₪ אביזרים וציוד 381,164 ₪ הוצאות רפואיות – טיפולים, ריפוי בעיסוק – עבר ועתיד 350,000 ₪.

כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובעת באמצעות בא-כוחה, החזר הוצאות משפט (אגרה, חוות דעת מומחים, חוות דעת אקטואריות וכדו'), בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מיום ההוצאה ועד התשלום בפועל, וכן בנוסף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ, מסכום הפיצוי הכולל לאחר ההפחתה כאמור בסעיף ‎153 לעיל, כשעליו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

למערער נקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי נכות בשיעור של 100% לפי סעיף 29(3)(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התוספת) בגין קוואדרופלגיה קשה וכן נכות בשיעור של 40% לפי סעיף 29(7)(א)(III) לתוספת בגין שיתוק של אברי הדיבור עם הפרעות בהיגוי בצורה קשה.

...

אני סבורה כי עבור מטלות היומיום הקבועות יוכל המערער להסתדר עם מטפל זר ולפתח איתו תקשורת ברמה מספיקה.

מנגד, כאמור, אני סבורה כי צודקת המשיבה בטענותיה, לפיהן יכול המטפל הסיעודי הצמוד לבצע את עבודות משק הבית בזמן שאינו מטפל באופן אקטיבי במערער.

אני סבורה כי ניתן לקזז בין סכומי שני הערעורים, ולפיכך אין תוצאת פסק דינו של בית המשפט המחוזי משתנה בעניינים אלו.