אחוזי נכות בגין פגיעת עמוד שדרה צווארי

כן טוען כי לא ברור מדוע הועדה לא העניקה לו אחוזי נכות כלשהם בגין פגיעה שורשית בעמ"ש צוארי בהתאם לתקנה 31(1)(א), וכן נכות בשל הגבלה בתנועות עמ"ש מותני.

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין העירעור להיתקבל בחלקו: עיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי זו שמעה את תלונות המערער: "השתמשתי בסמים קרוב ל-23 שנים. 23 שנים נקי מסמים. עדיין נאבק בזה כדי לא ליפול שוב בסמים מקבל טפול פסיכיאטרי, לוקח תרופות, יש לי בעיות נפשיות. יש לי הפטיטיס C. יש לי עייפות כרונית ביומיום. קבלתי טפול הווירוס מת. עדיין יש לי צהבת C. הכבד מצולק. מקבל 64 מיליגרם אינסולין לסוכרת. לא תמיד מאוזן. שנים יש לי סכרת. יש לי בעיות נוירולוגיות. כאבים ברקות בעיקר בלילה. פעם בשבועיים. מלווה בטשטוש, חולשה, בזיעה בכל הגוף, מזיע בבגדים ובסדין. יש נימול בקצוות האצבעות. יש לי לד' גבוה. מקבל כדור בבוקר – רמבול. הבירכיים נפוחות וכואבות. קשה לי ללכת ולעמוד. יש לי בעיות אורולוגיות. לא מתפקד מינית כבר 8 שנים". בממצאיה ציינה הועדה : "מבחינה פנימית סובל מיתר לד', מטופל בתרופות סובל מסכרת מטופלת באינסולין. קיימת נוירופתיה סוכרתית של נורולוג הועדה, דרג I העריך נכות של 20%. סובל מהפטיטיס C. קיבל טפול והבריא אין נכות לשחמת הכבד. לגבי לד' מוסיפים 10% - 309ב'I משנים. לגבי סוכרת יקבל 20%...משנים. לגבי הפטיטיס C – אין שינוי. בשל תלונות פסיכיאטריות ומסמכים רפואיים הועדה מבקשת חו"ד פסיכיאטר". המערער נבדק על ידי יועץ מומחה לועדה בתחום האורתופדי שציין בבדיקתו את המערער כדלקמן: "מתהלך ללא צליעה ללא מכשיר עזר. בדיקת עמ"ש מתני תקינה ללא חוסר נורולוגי בגפיים תחתונות, לסג שלילי דו"צ. בדיקת ברכיים תקינה ללא נוזל חופשי, ברכיים יציבות, כפות רגליים פסקבוס דו"צ עם הגבלות קלות במפרקים סופטלריים סימנים קלים מאות (כך במקור – צ"פ) של CTS דו"צ. מוגבל קל בתנועות עמ"ש צוארי. אין שינוי באחוזי נכות." המערער נבדק על ידי יועץ מומחה לועדה בתחום הפסיכיאטרי אשר שמע את תלונותיו כדלקמן: "אני בן 61. גרוש + 1 ילד בן 29. גר ב.... בדירת עמידר. לא עובד תק' ארוכה. יש לי בעיה נפשית. אני רוצה להקדים שאני מכור נקי כבר 23 שנה והייתי מכור לסמים קשים בהזרקות הרואין וקוקאין. במהלך 12 שנים אחרונות סמים קשים. אני נקי כבר 23 שנים לא סמים ולא שתיה אלכוהול. זה שאני נקי מסמים אני מפריד את הבעיות החברתיות והנפשיות שיש לי. התנתקתי מהחברה הקודמת שהיתה לי. אני חווה ריקושטים מהם. הלכתי ללמוד תואר 1 וחצי תואר שני וזה יצר המון כנראה הרגשה לא טובה לחברה. אני בטיפול פסיכיאטרי אצל ד"ר אירנה מיטלמן ומכתב מעוס'. הייתי סטודנט מצטיין וחונך מצטיין. לוקח ריספונד לא היה אישפוז פסיכיאטרי לאחרונה (שנת 77 –אחרון). יש מחשבות אובדניות וזה הפיתרון לקחת גרם של סמים אבל אני לא הולך לעשות את זה. אני מחפש עבודה ולא רוצים אותי. אני מנותק חברתית לגמרי. בקשר לריספונד בבית אני מרגיש שעוזר לי אבל כשיוצא החוצה לא עוזר לי.

...

בממצאי הבדיקה ציין המומחה כי: " בן 61 גרוש + ילד בן 29 תושב ... . מוכר לפסיכיאטרית ד"ר מיטלמן ב... ולפי מכתבה מדובר בהפרעת אישיות גבולית. לדבריו – השתמש בעבר בסמים אולם מאז נקי כבר 23 שנה ועבר שיקום. בבדיקה – מסודר ומשתף פעולה. מודע צלול. תפקוד קוגנטיבי תקין. אפקט חרדתי קל מלא יציב תואם. ללא עדות פרודקציות פסיכוטיות פעילות. קיימות מחשבות אובדניות לא קונקרטיות ברמה כללית לא תכנים קונקרטיים. אין הפרעות בתפיסה. כושר השיפוט והתובנה תקינים. לסיכום: מדובר באישיות גבולית במצב יציב." אשר לתחום הנפשי – טענות המערער כי על הוועדה היה להעניק לו 20% או 30% נכות דינה להידחות.

אשר לתחום האורתופדי והנוירולוגי– דין טענות המערער להידחות בחלקן.

לסיכום – עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתפעל כדלקמן: בתחום האורולוגי – הוועדה תבחן האם יש מקום להעניק למערער נכות בגין אין אונות; בתחום האורתופדי –ובאשר ל-CTS יתייחס היועץ לבדיקת EMG; המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני הודעה ויוכלו לטעון טענותיהם בענינים אלה.

המומחה הרפואי מטעם בית המשפט – ד"ר הנדל, קבע כי בגין שתי התאונות נגרמו לתובעת שני אחוזי נכות צמיתה בגין פגיעה בעמוד שדרה צוארי, כאשר לכל תאונה יש לייחס אחוז אחד.

...

נוכח כל האמור אני מקבל את טענת התובעת כי שני האירועים בהם נפגעה היו בגדר תאונות דרכים כמשמעותן בחוק.

בנסיבות האמורות, מקובלת עלי טענת הנתבעים כי אין מקום לפסיקת פיצוי בגין אובדן השתכרות בעתיד, מה גם שכעולה מעברה הרפואי, התובעת סבלה מכאבי צוואר עוד קודם לתאונות נשוא התביעה.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 50,798 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13 אחוז, וכן את האגרה ששולמה.

רקע עובדתי המערערת נפגעה ביום 4.12.2015 במקום עבודתה, פגיעה אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה ונקבעה לה נכות בשיעור 10% בגין הפגיעה בכתף, וכן נכות בשיעור 2.5% לפי סעיף 35(1) בין (א) ל- (ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התקנות) בגין הפגיעה בעמוד שדרה צוארי.

על החלטה זו הגישה המערערת ערר במסגרתו טענה כי יש לקבוע נכות בגין הגבלה בינונית של עמ"ש צוארי וכן לקבוע נכות בגין הנזק הנורולוגי בהקרנה והשיתוק החלקי בגפה העליונה.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל, אם כי יש להשיב את עניינה של המערערת לוועדה באותו הרכב.

אין בידי לקבל את טענות המערערת באשר לבדיקה שבוצעה לאחר פסק הדין המחזיר, שכן זו לא עמדה בפני הוועדה עובר לפסק הדין המחזיר והיא לא התבססה עליה.

באשר לטענה המשיב לטעות קולמוס שנפלה בפסק הדין המחזיר – אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, כפי שציין ב"כ המערערת, ככל שהמשיב סבר כי נפלה טעות כאמור היה עליו לפעול לתיקון הטעות או להגיש ערעור, ואין מקום להעלות טענה זו כעת.

על-פי החלטת ועדה רפואית מיום 29.8.2017 (להלן: "הועדה הרפואית") נקבע כי לתובעת נכות צמיתה בכתף ימין בדרגה של 10% לפי סעיף 42(1)(ד)I למבחני הנכות במל"ל על-פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות המל"ל"); נכות צמיתה בעמוד שדרה מותני בדרגה של 0% (לאחר ניכוי מצב קודם) לפי סעיף 37(7)(א) לתקנות המל"ל; וכן נכות צמיתה בתחום הפסיכיאטרי בדרגה של 10% לפי סעיף 34(ב)(2) לתקנות המל"ל. ערר שהוגש מטעם התובעת נדחה בהחלטת ועדה רפואית לעררים (להלן: "ועדה רפואית לעררים"), לאחר דיון שהתקיים ביום 15.2.2018.

אולם בהחלטת הועדה הרפואית נקבע כי אין לתובעת פגימה צוארית ולא נקבעה דרגת נכות בתחום זה. הועדה עיינה במכתב של רופא מומחה מטעם התובעת, אשר טען כי הוא מעריך שהכאב העז בכתף ימין אינו נובע ממקור של עמוד שדרה צוארי, והפנה לפיענוח של בדיקת MRI המראה על קרע חלקי בגיד בכתף ימין.

על יסוד מכתב זה של רופא מטעם התובעת החליטה הועדה לשנות את דעתה ולקבוע לתובעת דרגת נכות בגין פגיעה בכתף, על אף ההערכה כי פגיעה כאמור לא ארעה.

...

סוף דבר סיכומו של דבר, בעניינה של התובעת ישנם קשיים בקביעות הוועדות הרפואיות הן בתחום הפסיכיאטרי, הן בתחום האורתופדי.

משהוכח כי קיים בעניינה של התובעת תיעוד רפואי בהיקף לא מבוטל הכולל אבחנות פסיכיאטריות, מעקב וטיפול תרופתי לאורך שנים, אני סבורה כי מידע זה מהווה מידע מהותי אשר יכול שהיה בו כדי להשפיע על הוועדה הרפואית לשנות ממסקנותיה.

לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא אוכל להכריע את הדין בצורה ראויה בהסתמך על ההחלטה של הוועדה הרפואית, ולכן אני מקבלת את הבקשה להבאת ראיות לסתור.

טענות המשיבה: לטענת המשיבה כל עברה הרפואי בגין הפגיעה בעמ"ש הצוארי עמד אל מול הועדה הרפואית בטרם מתן החלטה ועל כן דין הבקשה להדחות.

בנוסף, בתעוד הרפואי שצורף לבקשה לקביעת דרגת נכות צורף מיסמך מבדיקת המשיבה אצל מומחה בתחום האורתופדיה ד"ר ברודסקי יורי בתאריך 3.1.22 בו נרשם שלמשיבה שינויים נווניים בעמוד השידרה הצוארי, כך נכתב גם בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה מיום 3.1.22 וגם בבדיקה מיום 16.1.22 שהתבצעה ע"י ד"ר ולנטינה רייכלין.

...

טענות המשיבה: לטענת המשיבה כל עברה הרפואי בגין הפגיעה בעמ"ש הצווארי עמד אל מול הוועדה הרפואית בטרם מתן החלטה ועל כן דין הבקשה להידחות.

הפסיקה נהגה על דרך הכלל בגישה מצמצמת בכל הקשור להיעתרות לבקשה להבאת ראיות לסתור וזאת מטעמים הנוגעים ליעילות הדיון ומשאיפה לאחידות ראייתית ועובדתית בין ההליכים השונים המתנהלים בערכאות ובמוסדות השונים.

כך מצאנו בדבריו של כב' הש' ריבלין ברע"א 4484/06 - רינה מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח (1996) בעמ ואח' [פורסם בנבו] (2006) – "סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד בעיקרו שלדבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע (בר"ע 309/86 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"דמ(4) 690, 701).

בצד זה הודגש כי רשימת הטעמים המצדיקים התרת הבאת ראיות לסתור אינה רשימה סגורה וכי כאשר מתעוררים ספקות וסימני שאלה באשר לקביעות הוועדה הרי שהכף תיטה לבירורם נוכח תכליתו הראשונית של כל הליך שיפוטי – בירורה של האמת, כך, כדוגמה, נפסק בעניין רע"א 2993/14 מרדכי רוטמן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (2014) כי החשש שהועדה לא נתנה דעתה לתיעוד רפואי שאפשר שתהא לו השלכה על מסקנותיה, יכול שיהווה עילה למתן היתר לסתירת ראיות, וכך נקבע: " מצבים נוספים בהם ייתכן שיהיה מקום לשקול להתיר להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לנפגעי עבודה בדבר הקשר הסיבתי, עשויים להתעורר כאשר בגדרם של הליכים קודמים בעניינה של התאונה הובאו נתונים רפואיים סותרים בשאלת הקשר הסיבתי והוועדה לא נתנה דעתה למחלוקות אלה, או כאשר בעברו של התובע הייתה תאונה נוספת, או שיש לו עבר רפואי רלבנטי והוועדה לא התייחסה להשפעות אפשריות של אירועים אלה על סוגית הקשר הסיבתי בין התאונה לבין מצבו ... מצבים אלה אינם שונים, במהותם, ממקרים אחרים בהם יש מקום להתיר הבאת ראיות לסתור כיוון שהוועדה הרפואית לא נתנה דעתה לחומר רפואי שיכולה להיות לו השלכה על מסקנותיה" (עוד ראו לעניין זה - רעא 7598/20 - פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] (2021); רע"א 8908/17 קרנית –קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלונית, [פורסם בנבו] פסקה 11 (2018); רע"א 4752/20 פלוני נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (2020)) ומן הכלל אל הפרט: לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בהחלטת הוועדה ובתיעוד הרפואי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.