היה על הוועדה לקבוע אחוזי נכות בגין אוסטיאו-ארטריטיס, ובנוסף לקבוע אחוזי נכות גם בגין קרע בגיד;
- הוועדה טעתה עת לא התייחסה לשתי אבחנות שונות שעניינן בשני אזורים אנטומיים נפרדים, וכפי שמצוין בחוות הדעת מטעמו, של ד"ר רוזנברג;
- הוועדה שגתה עת ביצעה את התאמת פריט ליקוי 42 לרשימת הליקויים בעיניין כתף שמאל, וטעתה בסווג הפגיעה בשריר הכתף עת מצאה "דילדול קל של שריר דלטואיד משמאל". הוועדה אף היתעלמה מפתולוגיה שהנה ממצא קליני אובייקטיבי;
- שגתה הוועדה עת לא התייחסה לתלונותיו על כאבים והגבלה בתנועות היד, קושי בתיפקוד לאחר יום עבודה והעדרות רבה מהעבודה בשל כאבים;
- טווחי התנועה שנמצאו בבדיקת הוועדה אינם משקפים את טווחי התנועה שאליהם הוא מסוגל להגיע.
בית הדין הארצי הוסיף לעניין מועד הפגיעה את הדברים הבאים, כדלקמן (דגשים בציטוט – לא במקור):
"מקובלת עלינו טענת המערער, כי את מועד כל פגיעה יש לקבוע על פי מכלול הנתונים, ובכלל זאת תלונותיו של המבוטח, תוצאות הבדיקות הקליניות, תוצאות בדיקות עזר (בעניינינו – EMG, אולטראסאונד), ולא על יסוד תוצאות בדיקות עזר בלבד או נתון אחר בלבד. על כן, העובדה שמרפק טניס ביד ימין אובחן רק בבדיקת אולטראסאונד מיום 10.2.2015 אין בה כדי להביא בהכרח לקביעה כי מועד זה הוא מועד הפגיעה, אם על יסוד נתונים אחרים ניתן לקבוע כי תחילת הליקוי במועד מוקדם יותר. מועד האיבחון בבדיקות עזר, כגון בדיקות הדמיה לסוגיהן, אינו בהכרח מועד תחילת הליקוי הרפואי, שכן ככלל בדיקות ופעולות איבחון נעשות לאחר שהמבוטח התלונן ונמצאו ממצאים ראשוניים שחייבו עריכת בדיקות. עוד יש לציין כי גם על פי הנתונים בהשלמת הטיעון של המוסד, המערער התלונן במועד סמוך על כאבים הן בכפות ידיו והן במרפקים, ועל פני הדברים, מתשובתו של ד"ר בשוראי לשאלת ההבהרה עולה כי כבר בבדיקה קלינית נמצא כי למערער אפיקונדיליטיס דו צדדי."
במקרה שלפני, מדובר בפגיעה מסוג "שינויים נווניים בכתף שמאל וקרע SST" שהוכרה על ידי המשיב כמחלת מיקצוע.
...
המשיב טען, כדלקמן –
- לא נפלה כל טעות משפטית בפעולת הועדה והחלטתה מפורטת ומנומקת, וניתן בקלות להתחקות אחר הלך מחשבתה;
- ההליך הנוכחי אינו עוסק בהחלטת פקיד התביעות ועל כן אין להתייחס לטיעוני המערער בבקשתו לתיקון כתב הערעור, ובכל הקשור להחלטת פקיד התביעות;
- גם הטיעון בנוגע למועד התחולה דינו להידחות שעה שהמערער לא ערער בנושא זה ולא העלה כל טענה ביחס לכך בפני הועדה;
- יש לדחות טענות המערער כנגד תיקון טעות קולמוס אשר ביצעה הועדה, שכן ברור כי הועדה התכוונה להעניק אך ורק 5%, כפי שמופיע במלל המצוין בסעיף מסקנות הועדה.
בית הדין הארצי הוסיף לעניין מועד הפגיעה את הדברים הבאים, כדלקמן (דגשים בציטוט – לא במקור):
"מקובלת עלינו טענת המערער, כי את מועד כל פגיעה יש לקבוע על פי מכלול הנתונים, ובכלל זאת תלונותיו של המבוטח, תוצאות הבדיקות הקליניות, תוצאות בדיקות עזר (בענייננו – EMG, אולטראסאונד), ולא על יסוד תוצאות בדיקות עזר בלבד או נתון אחר בלבד. על כן, העובדה שמרפק טניס ביד ימין אובחן רק בבדיקת אולטראסאונד מיום 10.2.2015 אין בה כדי להביא בהכרח לקביעה כי מועד זה הוא מועד הפגיעה, אם על יסוד נתונים אחרים ניתן לקבוע כי תחילת הליקוי במועד מוקדם יותר. מועד האבחון בבדיקות עזר, כגון בדיקות הדמיה לסוגיהן, אינו בהכרח מועד תחילת הליקוי הרפואי, שכן ככלל בדיקות ופעולות אבחון נעשות לאחר שהמבוטח התלונן ונמצאו ממצאים ראשוניים שחייבו עריכת בדיקות. עוד יש לציין כי גם על פי הנתונים בהשלמת הטיעון של המוסד, המערער התלונן במועד סמוך על כאבים הן בכפות ידיו והן במרפקים, ועל פני הדברים, מתשובתו של ד"ר בשוראי לשאלת ההבהרה עולה כי כבר בבדיקה קלינית נמצא כי למערער אפיקונדיליטיס דו צדדי."
במקרה שלפני, מדובר בפגיעה מסוג "שינויים ניווניים בכתף שמאל וקרע SST" שהוכרה על ידי המשיב כמחלת מקצוע.
מקובלת עלי טענת המשיב כי מדובר בתיקון טעות קולמוס שאיננו מהותי.
סוף דבר – דין הערעור להתקבל באופן חלקי.
