אחוזי נכות בגין מחלות כיס מרה

הועדה קבעה למבקשת אחוזי נכות בהיתחשב בליקויים נוספים: 10% בגין מצב לאחר כריתת כיס מרה לפי סעיף 16(7)(ב) (מנופה); 10% בגין בקע טבורי לפי סעיף 20(ו) (מנופה); 11% בגין חסר 23 שיניים טבעיות ללא אפשרות לשקום לפי סעיף 74(1)(ד) (מנופה); 10% בגין יתר לחץ דם לפי סעיף 9(3ב)(I) (מנופה); 10% בגין מחלה פפטית לפי סעיף 12(3)(ב)(II) (מנופה); 20% בגין סכרת בטיפול אינסולין לפי סעיף 4(ג); 10% בגין הפרעות קצב ועייפות במאמץ לפי סעיף 9(1)(ג)(I); 10% בגין הגבלה קלה בעמוד שידרה מותני לפי סעיף 37(7)(א); ו-20% בגין רעד בראש לפי סעיף 29(8)(I).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכלל החומר שהונח לפניי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בשל כך, גם דין טענה זו להידחות.

סוף דבר – הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

בעקבות ערר שהגישה המערערת, הועדה לעררים קבעה את נכותה המשוקללת של המערערת על 36%, כלהלן - 20% בגין דלקת חוזרת בשוק ימין (צלוליטיס) לפי פריט ליקוי 11(2)(ג) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן – רשימת הליקויים); 10% בגין הגבלה בכתף ורגל שמאל וכתף ימין לפי פריט 35(1)(ב) לרשימת הליקויים; 10% בגין אבני כיס מרה לפי פריט 16(6)(ב) לרשימת הליקויים; 10% בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני לפי פריט ליקוי 37(7)(א) לרשימת הליקויים (ליקוי זה הוסף על ידי הועדה לעררים) ו - 0% בגין השמנה לפי פריט 14(א)(2) לרשימת הליקויים.

הטענה לפיה היה על הועדה לקבוע למערערת אחוזי נכות בגין מחלת השושנה בשתי רגליה עלתה לראשונה במסגרת סיכומי המערערת.

...

בנסיבות אלה לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הוועדה גם ברכיב זה. לאור האמור לעיל, הן מחמת העובדה שהערעור הוגש בחלוף המועד החוקי שנקבע לכך, והן לאור העובדה שגם מבדיקת הערעור לגופו, לא נמצא פגם מהותי בעבודת הוועדה לעררים, הערעור נדחה.

סוף דבר על יסוד כל האמור הערעור נדחה.

בנסיבות העניין ועל אף שייתכן שראוי היה לפסוק במקרה זה הוצאות לחובת המערערת, החלטתי לא לעשות צו להוצאות.

הועדה קבעה למערער דרגת נכות רפואית משוקללת בשיעור 59%, לפי הפרוט הבא: 10% נכות בגין יתר לחץ דם, לפי פריט ליקוי 9(3)(ב)(I).

0% נכות בגין מצב לאחר כריתת כיס מרה, לפי פריט ליקוי 16(7)(א).

אשר לטענה שהיה מקום לקבוע נכות גבוהה יותר בגין מחלת כלי דם: מדובר בטיעון לקוני, המכוון כנגד קביעה רפואית מובהקת ומבלי שהמערער הצביע על מיסמך רפואי העומד בסתירה למימצאי הועדה ולקביעה שמצבו תואם נכות בשיעור 20% נכות, לפי פריט ליקוי 11(5)(א).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדה, בחוות דעת היועצים ובכלל החומר המונח לפניי, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל בחלקו ואילו מרבית טענות הערעור דינן להידחות.

הוועדה יישמה בעניינו של המערער את פריט ליקוי 23(2)(א)(III), שקובע 20% נכות בגין "דלקת בינונית, עם תכיפות בהטלת השתן ביום ובלילה, עם כאבים ועוויות". לא שוכנעתי מטיעוני המערער שקביעה רפואית מנומקת זו מצדיקה התערבות בית הדין.

המערער הפנה בטיעוניו לסיכום ייעוץ נוירולוגי, של ד"ר וליד סמרי מחודש ינואר 2016, אולם אין במסמך רפואי זה כל התייחסות לפגיעה בעצב הפנים.

גם במסמך רפואי של המומחה בנוירולוגיה ד"ר וליד סמרי מחודש ינואר 2016 צוינה אבחנה של "נוירופתיה סנסורית כואבת". לפיכך, לא עלה בידי המערער להצביע על טעות משפטית בהחלטת הוועדה ודין הטענה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל בחלקו.

למערערת נקבעה, כאמור, דרגת נכות רפואית משוקללת בשיעור 51%, לפי הפרוט הבא: 10% נכות בגין ליקוי שמיעה, לפי פריט ליקוי 72(1)(ב)(3).

20% בגין מחלה ניוונית בבירכיים, לפי פריט ליקוי 35(1)(ג).

הנכות בגין כריתת כיס מרה וזיהומים בדרכי השתן לטענת המערערת, יש תעוד רפואי שהועדה היתעלמה ממנו.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח לפני, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין יתר טענות הערעור להידחות, ויש לקבל את הערעור בהתאם להסכמת המשיב.

דין הטענה להידחות.

על כן, אין מנוס מהמסקנה שאין בטענת ערעור זו כדי להצדיק התערבות בית הדין בשיקול דעת הוועדה, שכן ממילא לא הצביעה המערערת על טעות משפטית בקביעתה הרפואית של הוועדה.

לפיכך, נדחית גם טענת ערעור זו. סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל בחלקו.

לא ברור מקביעת הועדה כיצד על אף הנכויות שנקבעו לה ממליצה הועדה למערערת לעבוד באופן חלקי עם קשישים כשהמערערת בעצמה נזקקת לעזרה בשיעור אחוזי הנכות שנקבעו לה ובשים לב לעובדה, כי על פי חוות דעת לענין כושר הישתכרות נקבע כי המערערת מסוגלת לעבודה ללא מאמץ גופני ניכר.

2.4 הועדה לא לקחה בחשבון, כי לאורך תקופה של למעלה משנתיים נקבעו למערערת נכויות זמניות בשיעור 100% ולא הבהירה מהו השינוי שחל ביחס למצבה הקודם של המערערת טענות המשיב: 3.1 למערערת אמנם נקבעה נכות משוקללת בשיעור של 83% בהתאם לפריטי הליקוי הבאים: מצב אחרי כריתת כליה משמאל ואי ספיקה קלה 45%.מצב אחרי כריתת כיס מרה 0%.תת פעילות בלוטת התריס 10%.סכרת עם סיבוכים 65%.

3.2 בנגוד לנטען, לא נקבעה למערערת נכות בגין מחלה אונקולוגית.

...

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).

לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי, כי יש לדחות את הערעור.

מדובר בהחלטה הנסמכת על מומחיותה המקצועית של הוועדה, תחום שלבית הדין אין סמכות להתערב בו. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה – דין הערעור להידחות.