אחוזי נכות בגין יתר לחץ דם

מבחינה פנימית/ראומטולוגית הועדה מורידה אחוזי נכות בגין יתר לחץ דם ל- 0 לפי סעיף 9(3)(א) החל מיום 04.10.18, כן מעלה הועדה את אחוזי הנכות בגין דלקת מפרקים מ- 30% ל- 50% לפי סעיף 35(1)(ח) באופן זמני לשנתיים עד ליום 31.10.20.

...

לאור מכלול האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי דין טענת המשיב להתיישנות להידחות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, פרוטוקול הוועדה ובמסמכים הרפואיים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן, ועדה רפואית מיום 09.07.17 קבעה למערערת 55% נכות רפואית לצמיתות החל מתאריך 01.08.17, ובכלל זה 50% בגין מחלת הפרקים.

סוף דבר הערעור מתקבל, באופן שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) בהרכבה מיום 04.10.18, על מנת שתנמק קביעתה בדבר הנכות הזמנית מתאריך 20.03.18 ועד 03.10.18.

אלה טעמיי: בפסק הדין המחזיר הוחזר עניינה של המבקשת לועדה על מנת שזו תתייחס לבדיקות ההולטר ותסביר האם יש בהם כדי לשנות מהחלטתה בדבר אחוזי נכות בגין יתר לחץ דם. הועדה פעלה בהתאם להוראות אלה והסבירה כי היא מתקשה לקבל את מימצאי בדיקות ההולטר לנוכח העידר התאמה בין הממצאים שלהם לבין מימצאי בדיקות לחץ דם שונות שנערכו למערערת.

...

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל חומר התיק באתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.

החלטת הוועדה על איזה בדיקה להתבסס וכן החלטתה האם יש לה צורך בבדיקת הולטר נוספת היא החלטה המבוססת על שיקול דעת רפואי מובהק ולא מצאתי טעם משפטי המצדיק התערבות בהחלטתה בענין זה. סוף דבר – הבקשה נדחית.

לדעת הועדה הנכות שקבל בגין יתר לחץ דם תואמת את ספר ההנחיות לגבי אחוזי הנכות בגין יתר לחץ דם ולכן הועדה דוחה את הערר.

...

בפסק הדין המחזיר מיום 29.6.21 נקבע כדלקמן: "23... הערעור מתקבל באופן בו יוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות), בהרכבה מיום 16.7.20 על מנת שתשקול ותנמק ביתר שאת קביעתה בעניין הפחתת הנכות בגין יתר לחץ דם, תוך התייחסות לטענת המערער, כי לצורך קביעת/הפחתת נכות בגין יתר לחץ דם, נדרשת הוועדה לעיין ביותר מתוצאה אחת של מדידת לחץ דם על מנת שתועמד בפניה תמונה מלאה ונכונה.

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

טענות המערער בהקשר זה ובכלל הטענה, כי לא היה מקום לסמוך על המדדים שצוינו לעיל (בין אם מחמת שמדובר במדדים שלא ברור מתי הם נערכו או בין אם מחמת הטענה שמדידת לחץ דם בוצעה ביד ימין בלבד וכד') הן טענות במישור הרפואי המופנות כנגד שיקול דעתה המקצועי של הוועדה ואין בהן כדי להצביע על טעות משפטית בהחלטת הוועדה ומשכך דינן להידחות.

סוף דבר אשר על כן – הערעור נדחה.

מבלי לחוות דיעה בשאלת מעמדן המחייב של הנחיות המשיב, הרי שההנחייה בה עסק פסק הדין המחזיר, העוסקת בקביעת נכות בגין יתר לחץ דם, קובעת כי "אין במדידה אחת של לחץ דם, עם ערכים חריגים, כדי להעניק אחוזי נכות בגין יתר לחץ דם".על מנת לוודא שיתר לחץ דם הוא קבוע על הועדה לקבל ממצאים בדבר עשר מדידות בהם היה לחץ הדם ברף הנידרש בטרם הענקת אחוזי נכות.

...

המבקש הגיש ערעור על החלטת הוודעה, ובית הדין האזורי (ב"ל 22354-01-21) קיבל את הערעור וקבע כך: "הערעור מתקבל באופן בו יוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות), בהרכבה מיום 16.7.20 על מנת שתשקול ותנמק ביתר שאת קביעתה בעניין הפחתת הנכות בגין יתר לחץ דם, תוך התייחסות לטענת המערער, כי לצורך קביעת/הפחתת נכות בגין יתר לחץ דם, נדרשת הוועדה לעיין ביותר מתוצאה אחת של מדידת לחץ דם על מנת שתועמד בפניה תמונה מלאה ונכונה." (להלן – פסק הדין המחזיר) הוועדה התכנסה בשנית מכוח פסק הדין המחזיר.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה, בפסק הדין מושא הבקשה ובתיק בית הדין האזורי נחה דעתי כי אין להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

רופא המוסד ציין כי בחודש ינואר 2022 המערערת "חלתה בקורונה ומאז סובלת מקשיי נשימה נימצאת במעקב וטפול רופא ריאות, אובחנה כסובלת ממחלה ברונכואטקטית, קיבלה טפול במשאפים ללא הטבה. בדיקת תיפקודי ריאות אחרונה מ-4/2023 56% - FEV1. מתקשה בתפקודה היומיומי עקב קשיי נשימה". בהתאם לממצאים אלה נקבעה למערערת דרגת נכות לפי סעיף 5(2)(א) בשיעור 20%, וכן דרגת נכות בגין יתר לחץ דם ותת-פעילות בלוטת התריס.

דיון והכרעה סעיף 5 לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע בעבודה), התשט"ז-1956, אליהן מפנות תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984, קובעת: מחלות ריאה כרוניות לעניין סעיפים 5 ו- 6 – FEV1 – זרימה נשיפתית מאומצת בשניה הראשונה; FEV1/FVC – זרימה נשיפתית מאומצת בשנייה ראשונה מחולקת בנפח החיוני המאומץ; DLCO – כושר הדיפוזיה; VO2 מרבי – תצרוכת חמצן מרבית מתוך מבחנן מאמץ לב ריאה משולב.

...

סוף דבר לאור כלל האמור, לא נמצא לבית הדין כי נפלה בהחלטת הוועדה טעות משפטית.

מאחר שקיים עיגון לשוני לעמדת המערערת בסעיף 5(2) לרשימת הליקויים, הערעור נדחה ללא צו להוצאות, אף שהעמדה שתוצאות בדיקת FEV1 לבדן אינן מכתיבות באופן בלעדי את דרגת הנכות ואינן שוללות את שיקול הדעת הרפואי של הוועדה – שוקפה למערער בדיון המקדמי לפני כב' הרשמת שור.