אחוזי נכות בגין גלאוקומה בעין

] "אני חולה סכרת הרבה שנים, בשנה האחרונה יש לי סיבוכים רבים, לא מבין מה קורה איתי, חושש מאוד לאבד את הראיה. לאחר הבדיקה, אושפזתי בגין גלוקומה. יש לי נוירופתיה קשה, אני לא מרגיש את כפות הרגליים, לא נגשתי לנוירולוג בשלב זה, הרופאה הפנימית שלי נותנת לי כדורים לפני חודש בשביל הנוירופתיה. יש לי בעיה גם בשמיעה, אני לא שומע טוב, יש לי הפנייה לבדיקת שמיעה, טרם ביצעתי". וכך כתבה הועדה בפרק ה"ממצאים בבדיקת הועדה": "עיקר תלונות עררו הנן בתחום הנוירופתיה, ירידה בשמיעה, לדבריו אך אין במסמכים שלו עדות לבדיקת שמיעה או בדיקת א.א.ג או בדיקת נורולוג או EMG. לגבי עיניים, החולה נבדק בבדיקת טרום וועדה. הועדה עיינה בחוו"ד עיניים, ד"ר פיינר, מיום 28.09.17 ומאמצת את קביעתו.

הועדה עיינה בחוו"ד נורולוג מיום 12.11.17 של ד"ר מחאג'נה, ואינה מאמצת את מסקנותיו, עקב אחוזי הנכות שניתנו בגין סכרת נוירופטית.

...

כמו כן, לא מצאנו שהטיפול בעניינו של התובע ארך זמן רב. כאמור, הוועדה התכנסה לראשונה לדון בעניינו של התובע כחמישה חודשים לאחר הגשת הערר וממועד התכנסותה חלפו ארבעה חודשים עד לסיום הטיפול, וזאת לאחר שהתובע נבדק על ידי שני רופאים יועצים לוועדה.

לעניין טענת התובע שהיה על הוועדה לדון בעניינו על יסוד המסמכים הרפואיים שבתיק, נציין כי דינה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

הועדה היתכנסה מכוח הוראות פסקי-הדין הבאים: פסק-דין בבל 34117-03-12 (שנידון יחד עם בל 31426-04-12) (להלן- פסק-הדין האיזורי מ- 6.12.12), וכפי שתוקן בהסכמת הצדדים על-פי החלטה מיום 9.1.13 – ואשר לפיו עניינה של המערערת הוחזר לועדה הרפואית לעררים על מנת שתשקול קביעת דרגת נכות בגין גלוקומה, בהתייחס למסמכים שהגישה והמצביעים לכאורה על לחץ תוך עיני.

לאחר שערכה בדיקה בתחום האורטופדי, עצרה את הדיון לצורך קבלת חוות-דעת מומחים בתחום העיניים (ד"ר בירן מיום 31.7.13) ובתחום הראומטולוגיה (ד"ר רוזנר מ- 21.7.13).

יחד עם זאת, קבע כי אין בגלוקומה כשלעצמה כדי לזכות באחוזי נכות נוספים בהעדר פגיעה בשדה הראייה (העדר נזק פרימטרי, כפי שקבע המומחה בחוות-דעתו), ומעבר לנכות שנקבעה בגין הפגיעה בחדות הראיה.

...

משקביעת המומחה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, וניתנה בהסתמך על בדיקה קלינית ולאחר עיון במסמכים הרלוונטיים – אין לומר כי יש מקום להתערבות בית הדין בקביעתו, וטענות המערערת בעניין זה נדחות.

סוף דבר הערעור מתקבל באופן זה שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, על מנת שתשקול קביעת דרגת נכות בשל דרבנים ברגליים, בין השאר בהתחשב בקביעת וועדה רפואית מתאריך 2.1.14, לפיה המערערת סובלת מדרבנים ברגליים החל מתאריך 1.1.13.

יתר הערעור נדחה.

בחישוב אריתמטי נוסף על אחוזי נכות לפי הלוח 5% (ב) פגמים בעין עוורת – פזילה של 15 מעלות לפחות, עוות קשה בעפעפיים כולל צניחת עפעף (PTOSIS) המהוה פגם קוסמטי קשה, בחישוב אריתמטי נוסף על אחוזי נכות לפי הלוח 5% לא יינתנו אחוזי נכות בגין יותר מפגם אחד מהפגמים (א) ו-(ב); בפרט זה, "עין עוורת" – חדות ראיה מתוקנת של 1/60 ומטה.

נתוני הישתכרות עובר לתאונה, על פי חוות דעת רפואיות של המל"ל, סבלה התובעת מליקוי ראייה – עוורון – בעין ימין, גלוקומה, עוד סבלה התובעת מכאבי גב (10%), נוכח אלו, וכן בהיותה חסרת השכלה, אי ידיעת קרוא וכתוב, נקבע במל"ל – נכות כללית – כי התובעת מסוגלת לעבודה שאינה דורשת ראייה דו עינית, עבודה ללא מאמץ פיזי, ועל פי עובדת השקום שטיפלה בתובעת מטעם המל"ל, התובעת תתקשה להישתלב בעבודה מתאימה במשרה מלאה (והכל עוד עובר לתאונה).

...

אשר על כן הודעת קרנית נגד ה"ה שעיה מתקבלת, והודעת מר שעיה נגד הכשרה נדחית.

סוף דבר קרנית תשלם לתובעת סך של 58,690 ₪, ולמל"ל 176,070 ₪.

הודעת צד שלישי נגד הכשרה נדחית.

להשלמת התמונה נוסיף כי ועדה רפואית אשר דנה בבקשה של המערער להכרה בנכותו הנפשית כנכות מוסבת, לפי תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל-1969, קבעה ביום 6.9.2012 כי לאירועים בחייו בשנים האחרונות (גיוס בנו לצבא, גילוי גלוקומה בעין הבריאה ותלונות על חרדה) אין קשר סיבתי לפי תקנה 9 האמורה.

ברע"א 7481/08 פלוני נ' קצין התגמולים, פסקאות ח' - ט' (פורסם בנבו, 24.9.2008) הודגש כי "דרגת הנכות היא אחוזי הנכות", "והאחוזים הם פרי הממצא הרפואי". ברע"א 8823/10 פלוני נ' קצין תגמולים (פורסם בנבו, 4.10.2011) (להלן: עניין פלוני) צוין כי תנאי להפעלת סמכות ועדה רפואית הוא ההכרה בנכות על-ידי קצין התגמולים.

במכתבו של המשיב מיום 12.3.2012, נשוא ערעור זה, שלובות שתי החלטות של שני גופים שונים: * החלטת המשיב, מתוקף סמכותו, כי מחלת המערער, שהנה הפרעת חרדה, החמירה בתקופת השרות ועקב השרות "בשיעור של שליש מדרגת הנכות הכוללת". * החלטת הועדה הרפואית (עליה רק דיווח המשיב) כי שיעור הנכות בגין מחלה זו הנו 10%, ולפיכך שיעורה בגין השרות הצבאי הנו 30% בלבד.

...

- אנו מאשרים את קביעת המשיב כי מחלת המערער הינה הפרעת חרדה.

- אנו קובעים כי בין האירוע בשירות הצבאי לבין המחלה מתקיים קשר של גרימה.

לאור התוצאה אליה הגענו, הננו מחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 5,000 ₪.

בנסיבות אלה, וכאשר אין בדיקה של הלחץ התוך עיני של המערערת, יש מקום להחזרת עניינה של המערערת לוועדה, על מנת שתשקול, האם יש הצדקה להעניק למערערת אחוזי נכות בגין גלוקומה, ובמידת הצורך, תפנה המערערת, פעם נוספת, לרופא יועץ בתחום העיניים.

...

המערערת לא הצביעה על פריט ליקוי מתאים, העולה בקנה אחד עם תאורה את הסחרחורת, ואף לא המציאה חוות דעת או מסמך, שהשוואת האמור בהם רשימת סעיפי הליקוי מביאה למסקנה, כי היא זכאית לאחוזי נכות בגין סחרחורת.

הועדה הגיעה למסקנה על פיה, המערערת מסוגלת לעבודה במשרה מלאה, ללא מאמצים פיזיים חריגים, ואשר אינה מצריכה חדות שמיעה.

לאור זאת, הגיעה הועדה למסקנה, כי אין מקום לקביעת דרגת אי כושר בשיעור של 50% ומעלה.