אחוזי נכות בגין בקע דיסק מרכזי

הועדה הסבירה היטב מדוע אין לקבוע למבקש דרגת נכות בגין הממצאים שמצאה במבחן רגל ישרה; על יסוד הממצאים בבדיקה הקלינית קבעה כי אין למבקש דרגת נכות בעמוד השידרה הצוארי; הועדה התייחסה לממצאים בעמוד השידרה המותני ולתיעוד הרפואי בעיניין זה, ולאורם קבעה כי ממצאים אלה אינם קשורים לתאונה.

נוכח זאת קבעה הועדה כי "ניתן להניח שבעמוד שדרה מותני יכול וקיימת נכות קלה מאוד שתואמת ל- 5% לפי סעיף 35(1)(א)-(ב) מותאם". לאחר עיון בתיקו הרפואי של המבקש, המלמד על "מסכת ארוכה של סבל בעמוד שדרה מותני עם כאבי גב תחתון הקורנים לרגל, לסג חיובי, כאבים לאורך רגל שמאל וב- MRI מ- 25/5/09 עדות לבקע דיסק מרכזי 5L-4L", בגינה הופנה המבקש לניתוח בעמוד שדרה מותני כבר באותן שנים, קבעה הועדה כי "ללא ספק הממצא הזה מעיד על קיום נכות אורטופדית כבר 5 שנים לפני התאונה הנדונה", ועל כן, אין לייחס את ההגבלה הקלה שמצאה בבדיקתה לתאונה.

...

אי לכך, לא מצא בית הדין האזורי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ודחה את הערעור.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

הועדה החליטה להגדיל את אחוזי הנכות בשיעור של 25% לפי תקנה 15.

שלילת קשר סיבתי- פקיד התביעות הכיר מפורשות בפגיעה בגבו של המערער אך הועדה נטלה לעצמה סמכות שאינה בסמכותה, וקבעה בפרוטוקול כי היא "...סבורה שתלונותיו לגב תחתון ללא קשר לארוע תאונתי הנידון". לאור ההכרה של פקיד התביעות הועדה מוסמכת לידון ולקבוע אחוזי נכותו בגין הפגימות המוכרות ואינה רשאית לשלול קשר סיבתי במקום בו פקיד התביעות קובעה הכרה.

הועדה היתעלמה ממסמך מהותי בדיקת MRI מתאריך 03.10.18 אשר מדגים בלט דיסק אחורי ב L2-3 ו- L3-4, בקע דיסק מרכזי ולוחץ על השק הדורלי L4-5 ובקע דיסק לוחץ על השק הדוראלי ועל שורש הנוירולי של S1 משמאל.

...

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות.

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

סוף דבר- הערעור מתקבל.

בדיקת CT עמוד שדרה מתני אשר ביצעה התובעת בחודש 5/09 הדגימה בלט דיסק בחוליות L3-4 עם בקע דיסק פרא-מדיאני ולחץ ניכר על השק והצרות של התעלה וכן בקע דיסק מרכזי בגובה חוליות L4-5 עם לחץ על השק והצרות קלה של התעלה.

במסגרת שאלות הבהרה שהועברו למומחה נישאל המומחה אם יש מקום לקבוע אחוזי נכות נפרדים גם בגין הגבלת התנועות וגם בגין הפגיעה הנוירולוגית אליה היתייחס בחוות דעתו והשיב: "מכיוון שאין כפל נכויות, לפי סעיף 37(10) לא הוענקו כל אחוזי נכות בגין חסר נורולוגי זה או אחר". המומחה הוסיף כי במידה ולא היתה הגבלה בטווח התנועה והיה צורך לקבוע אחוזי נכות בגין החוסר הנורולוגי, היה קובע נכות בשיעור 10% לפי תקנה 29 (6) (II).

...

לאור האמור לעיל, ומשלא עלה בידי פרופ' אלקיים ליתן הסבר ברור לסיבה בגינה שייכה את הכאבים למחלת הפיברומיאלגיה ולא לחבלות עצמן, אשר מטבע הדברים, עשויות לגרור כאבים למשך זמן, כמו גם מיעוט התלונות בתקופה הסמוכה לתאונה, והעדר אישוש בחומר הרפואי בדבר תלונות שעליהן התלוננה התובעת בפני המומחית, אינני מקבלת את קביעתה של פרופ' אלקיים כי כתוצאה מתאונת הדרכים התפתחה אצל התובעת מחלת הפיברומיאלגיה ואני קובעת כי לא נותרה לתובעת נכות בתחום הראומטולוגי.

סיכומו של דבר- נכותה הרפואית המשוקללת של התובעת הינה 19% בגין ההגבלה בתנועות עמוד השדרה והחוסר הנוירולוגי.

בהקשר זה יצוין כי התובעת הופטרה משירות בטחון בצה"ל מסיבות בריאותיות, אולם לא התרשמתי מהתיעוד אשר הובא בפניי כי מדובר בהפרעה המשליכה על כושר ההשתכרות של התובעת ושמהתובעת השתלבה במקומות עבודה שונים במשך השנים והשתכרה שכר התואם את גילה, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתחשב בנתון זה לצורך פסיקת הפיצויים.

התובע פנה להמשך טפול במרפאת קופת חולים באיזור מגוריו ונשלח לביצוע בדיקת סי.טי. בבדיקת סי.טי. שנערכה לתובע ביום 13/2/04 אובחן התובע כסובל מבקע דיסק מרכזי בחוליות L5-S1 עם לחץ על קדמת השק התקאלי ועל השורש השמאלי של S1.

ד"ר מיכאל טנצמן ציין בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 15/1/06 כי אינו "סבור כי מר אופיר כהן, לאור אחוזי הנכות שנפסקו ולאור הניתוח שעבר יכול לעבוד כנהג מונית ללא הגבלת שעות". מאידך, לא ניתן גם להתעלם מהעובדה כי הכחשתו של התובע ביחס למצב קודם של התובע נסתרה מפורשות על ידי המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש, ד"ר מיכאל טנצמן, אשר ציטט בחוות דעתו את מעורבותו של התובע בתאונות שונות, תקופות אי כושר שניתנו לתובע בגין תאונות קודמות וכאבים בגב ואף סיכם בחוות דעתו כי התובע סבל גם עובר לתאונה מכאב גב ומנכות בשיעור של 5%.

יחד עם זאת, ומאחר והנכות האורטופדית שנגרמה לתובע בתאונה אינה עניין של מה בכך ולא ניתן להיתעלם מן העובדה שהתובע עבר ניתוח אורטופדי בגבו, אעמיד את אובדן ההכנסה בתקופה שמיום 8/12/03 ועד 23/9/04 על הפסד בשיעור של 60% ואעמיד את הפסד הישתכרותו של התובע בתקופה הנ"ל על סך של 2,400 ₪ לחודש ובתוספת ריבית ממחצית התקופה בסך כולל של 31,810 ₪.

...

על רקע האמור הנני מעמידה הפיצוי בראש נזק זה על סך כולל של 4,000 ₪ בגין העזרה שהושטה לתובע על ידי בני משפחתו בסמוך לאחר התאונה והניתוח.

סוף דבר: 30.

הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 211,020 ₪ וכן הוצאות אגרה ראשונית משוערכת ושכר טירחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מע"מ כחוק.

הוועדה התייחסה לבדיקת C.T של עמוד שדרה מותני מיום 19.2.10, אשר הראתה בלט דיסק אחורי מרכזי בגובה 4-5-L עם מגע (ללא לחץ) על השק, ובקע דיסק אחורי מרכזי בגובה 1-L5S עם מגע ולחץ על השק.

על אף שמצאה ירידה בתחושה בצד החצוני של הירך ומעל הגב התחתון מימין, לא קבעה אחוזי נכות בגין מצב זה; המערער לא הוזהר בגין העידר אמינות – נטען כי משהתרשמה הוועדה כי המערער איננו אמין בבדיקתו, היה עליה להזהירו ולשמוע תגובתו בענין; לענין חוות הדעת של ד"ר קרת – נטען כי אמנם הוועדה דחתה את ממצאיו אך לא היתה היתייחסות פרטנית לממצאיו ולפרמטרים שנבדקו על ידו.

...

לענין רמת הנימוק הדרושה על ידי הועדה – ראו לענין זה ע"ש 714/04 טורק עפיף נ' קצין התגמולים תקדין 1.7.04 – "אכן מקובלת עליי כללית הטענה שהועדה הרפואית העליונה חייבת לנמק את דבריה באופן שעמדתה תובן וכן את הסיבה לאי הסכמתה עם המומחה מטעם הנכה. ואולם, כאשר מהפירוט המופיע בפרוטוקול לגבי תהליך הבדיקה וממצאיה עולה מניה וביה ההנמקה, די בהנמקה לקונית ולא כל המרבה בדברים , הרי זה משובח ". וראו לעניין זה בדיון (ארצי) ל"ב/120-0 צבי מנחם נ' המוסד לביטוח לאומי ד1 073 (נבו 1972) נקבע – "אין להסיק שועדה רפואית חייבת לפרט ארוכות על שומה שוללת היא את חוות הדעת שהוגשה לה. הדרוש הוא שהתייחסותה תהא עניינית ומנומקת, וניתן להוסיף: מנומקת בנסיבות המקרה. יש בתעודה הרפואית שאינה משקפת עוד את מצבו של הנפגע תדחה במילים קצרות או אף מהנימוק שהנאמר בה, אינו משקף יותר מצב קיים ויש שתידרש להקדיש דיון מעמיק ומפורט בסוגייה, הכל לפי נסיבות המקרה". טענת המערער כי על הועדה היה להודיע לו שיש חשד להתנהגות לא אמינה מצידו – גם אמינות המערער בשלב הבדיקה נמצאת במסגרת שיקול הדעת המקצועי של הועדה (ראו ע"א (ת"א) 2105-06 קליימן נ' קצין התגמולים, נבו 3.1.08).

וראו רע"א 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון (אתר נבו) – "השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט". ברע"א 4668/09 דוד חזוט נ' משרד הביטחון, נבו, מיום 30.7.09, נקבע כדלקמן: "השאלה העיקרית שמעלה המבקש היא האם רשאית הייתה הוועדה להעדיף את ממצאי הבדיקה הקלינית שהיא ערכה למבקש על פני תוצאות הבדיקות שנערכו לו (בדיקת מיפוי עצמות והולכה עצבית). ברע"א 9737/03 זיגלמן נ' משרד הביטחון – קצין התגמולים (לא פורסם, 4.7.2005) נפסק כי השאלה כיצד תקבע הוועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך על ממצאי הבדיקה הקלינית או על בדיקות אחרות, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה שלה וועדה הרפואית. בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי שלה ועודה [ראו גם: רע"א 8449/01 ברק נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 4.12.2005); רע"א 3625/05 סלמאן נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 2.4.2006)]. גם מטעם זה אין מקום ליתן רשות ערעור במקרה דנן". בנוסף, אין חובה לועדה הרפואית לאמץ חוות דעת מומחה מטעם המערער, כשהיא חולקת על ה ממצאים בה. וראו גם רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון (אתר נבו) – "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". בהמשך לאמור לעיל, הערעור נדחה.