הוועדה התייחסה לבדיקת C.T של עמוד שדרה מותני מיום 19.2.10, אשר הראתה בלט דיסק אחורי מרכזי בגובה 4-5-L עם מגע (ללא לחץ) על השק, ובקע דיסק אחורי מרכזי בגובה
1-L5S עם מגע ולחץ על השק.
על אף שמצאה ירידה בתחושה בצד החצוני של הירך ומעל הגב התחתון מימין, לא קבעה אחוזי נכות בגין מצב זה;
המערער לא הוזהר בגין העידר אמינות – נטען כי משהתרשמה הוועדה כי המערער איננו אמין בבדיקתו, היה עליה להזהירו ולשמוע תגובתו בענין;
לענין חוות הדעת של ד"ר קרת – נטען כי אמנם הוועדה דחתה את ממצאיו אך לא היתה היתייחסות פרטנית לממצאיו ולפרמטרים שנבדקו על ידו.
...
לענין רמת הנימוק הדרושה על ידי הועדה – ראו לענין זה ע"ש 714/04 טורק עפיף נ' קצין התגמולים תקדין 1.7.04 –
"אכן מקובלת עליי כללית הטענה שהועדה הרפואית העליונה חייבת לנמק את דבריה באופן שעמדתה תובן וכן את הסיבה לאי הסכמתה עם המומחה מטעם הנכה. ואולם, כאשר מהפירוט המופיע בפרוטוקול לגבי תהליך הבדיקה וממצאיה עולה מניה וביה ההנמקה, די בהנמקה לקונית ולא כל המרבה בדברים , הרי זה משובח ".
וראו לעניין זה בדיון (ארצי) ל"ב/120-0 צבי מנחם נ' המוסד לביטוח לאומי ד1 073 (נבו 1972) נקבע –
"אין להסיק שועדה רפואית חייבת לפרט ארוכות על שומה שוללת היא את חוות הדעת שהוגשה לה. הדרוש הוא שהתייחסותה תהא עניינית ומנומקת, וניתן להוסיף: מנומקת בנסיבות המקרה. יש בתעודה הרפואית שאינה משקפת עוד את מצבו של הנפגע תדחה במילים קצרות או אף מהנימוק שהנאמר בה, אינו משקף יותר מצב קיים ויש שתידרש להקדיש דיון מעמיק ומפורט בסוגייה, הכל לפי נסיבות המקרה".
טענת המערער כי על הועדה היה להודיע לו שיש חשד להתנהגות לא אמינה מצידו –
גם אמינות המערער בשלב הבדיקה נמצאת במסגרת שיקול הדעת המקצועי של הועדה (ראו ע"א (ת"א) 2105-06 קליימן נ' קצין התגמולים, נבו 3.1.08).
וראו רע"א 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון (אתר נבו) –
"השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט".
ברע"א 4668/09 דוד חזוט נ' משרד הביטחון, נבו, מיום 30.7.09, נקבע כדלקמן:
"השאלה העיקרית שמעלה המבקש היא האם רשאית הייתה הוועדה להעדיף את ממצאי הבדיקה הקלינית שהיא ערכה למבקש על פני תוצאות הבדיקות שנערכו לו (בדיקת מיפוי עצמות והולכה עצבית). ברע"א 9737/03 זיגלמן נ' משרד הביטחון – קצין התגמולים (לא פורסם, 4.7.2005) נפסק כי השאלה כיצד תקבע הוועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך על ממצאי הבדיקה הקלינית או על בדיקות אחרות, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה שלה וועדה הרפואית. בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי שלה ועודה [ראו גם: רע"א 8449/01 ברק נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 4.12.2005); רע"א 3625/05 סלמאן נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 2.4.2006)]. גם מטעם זה אין מקום ליתן רשות ערעור במקרה דנן".
בנוסף, אין חובה לועדה הרפואית לאמץ חוות דעת מומחה מטעם המערער, כשהיא חולקת על ה ממצאים בה.
וראו גם רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון (אתר נבו) –
"הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה".
בהמשך לאמור לעיל, הערעור נדחה.