אזהרת עד והגשת תצהיר במקום עדות ראשית

וכן נאמר בע"א (ב"ש) 3086/98 בנק הפועלים נ' מנהל מקרקעי ישראל (2.1.00): "...יודגש, אין המדובר בפן טכני בלבד אלא מדובר בפן מהותי גרידא מאחר ודין החוות דעתו של מומחה ו/או עובד ציבור, כאמור, כדין עדות שבשבועה וככזו, על המומחה להצהיר זאת בחוות דעתו ואם לא עשה כן, לא ניתן להגיש המסמך כראיה לבית המשפט, כפי שלא ניתן יהיה לדוגמא להגיש עדות של עד בתצהיר מבלי שיוזהר בנוסח האזהרה כנדרש, כיוון שאחרת אין כל משמעות לתצהיר". מקום בו נתבקשה הגשת תעודת רופא, או חוות דעת, שאינן ערוכות כדין, מצאו בית המשפט לנכון להסתייג מהגשתן.

אמנם, המאשימה ככלל לא הייתה מחויבת בהגשת חוות דעת המומחה בכתב, במקום עדותו הראשית, ואולם, משבחרה המאשימה לעשות כן, חלה עליה החובה לערוך את חוות דעת המומחה בהתאם לחוק ולדרישות הקבועות בתוספת הראשונה (ראה והשווה: ת"פ (תל-אביב-יפו) 217/95 מדינת ישראל נ' נחמיה גנות, תק-מח 97(3), 1870; וכן קדמי, לעיל, חלק שני, בעמ' 814-815).

...

בדיון ביום 17.9.20, לאחר שעיינו ב"כ הצדדים בחומר הרפואי, הודיע ב"כ הנאשם כי יסכים לזימונו של ד"ר גור דן כעד מטעם התביעה, אך מנגד הודיעה התביעה באופן חד משמעי כי אינה מעוניינת לזמנו כעד מטעמה, והדבר אינו נחוץ לדעתה.

המסקנה היא כי לא עלה בידי התביעה להציג תיעוד רפואי התומך בטענת המתלונן לפיה הנאשם הוא שגרם לשבירת השן.

לאחר כל האמור, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, בכך שדחף את המתלונן.

לזכות הצדדים נרשמה במירשם המקרקעין הערת אזהרה (ת/ מחיר הדירה עפ"י הסכם המכר הנו 3,950,000 ₪ (עמ' 20 ת/ 5).

הצדדים הגישו תצהירים במקום עדות ראשית: התובעת ועדה מטעמה, אמה, גב' ס.ק (להלן גם- "גב' ס'") ביום 18.11.2019 ; הנתבע ביום 14.1.2020 .

...

לפיכך, אינני מקבלת את טענת הנתבע לעניין איזון חשבונות הבנק הפרטיים של הצדדים.

( 5 ת/ 1 , שנצברו לפני הנישואים (ר' סעיפים לפיכך, אני מורה כדלקמן: 03 שיגיש חוות 28 – 03 , פקס 6958662 – אני ממנה את האקטואר, ד"ר בעז ים טל' דעת לעניין איזון מחצה על מחצה של הזכויות סוציאליות שנצברו ע"י הצדדים בתקופה .

סוף דבר לפיכך אני קובעת כדלקמן: התביעה בתלה"מ 31165-05-19 מתקבלת כמפורט בסעיף 60 לעיל.

מקום בו הוגש תצהיר של עד במקום חקירה ראשית אזי " חובה להעמיד את המצהיר לחקירה שכנגד חלה על מי שהגיש את התצהיר כחקירה ראשית" [ראה: ע"א 743/89 גולדווסר נ' קרביץ, פ"ד מו(1) 485 (1992)].

מירה אציל - נטען בבקשת האישור כי נורת האזהרה נדלקה לאחר 4,800 ק"מ: מדובר במקרה אחד שאין בו כדי להעיד על תופעה; לא צורפה הסטוריית הטיפולים של הרכב; מירה אציל לא העידה, ואם מדובר בנורית הצהובה שנדלקה, הרי שאין מדובר בצריכה של 1 ליטר שמן ל-4,800 ק"מ שכן הנורית נדלקת בחוסר של 0.75 ליטר (ר' למשל סעיף 19 לתשובת יפנאוטו).

...

הדין החל אני דוחה את טענות סובארו בעניין הדין החל, לפיהן יש להחיל את הדין היפני בהיותו דין מקום ביצוע העוולה הנטענת.

משלא עמדו המבקשים בנטלים האמורים, אני דוחה את בקשת האישור, וכן את תביעתם האישית.

אני מחייב את המבקשים ביחד ולחוד לשלם לכל אחת מהמשיבות את הוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 10,000 ₪ (סה"כ 20,000 ₪).

ביהמ"ש מחק התביעה בתאריך 9.9.22 מכיוון שכתב התביעה הוגש באופן לא תקין, והתובע לא תיקן אותו על אף שהוזהר.

התובע הגיש ראיותיו בתאריך 5.2.23, לאחר ביהמ"ש העיר לו שהגיש קודם לכן תצהיר גילוי במקום תצהיר עדות ראשית.

...

סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבע לשלם לתובע הסך של 20,000 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל ניתן היום, כ"ח אלול תשפ"ג, 14 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.

קיימת מתוקף סעיף 18(ד) לחוק בית הדין לעבודה, סמכות להורות על הגשת תצהירים במקום עדויות בעל פה. התצהיר, כידוע, "הנו בגדר ראיה לכאורה לאמתות תוכנו" (ר' ע"ע (ארצי) 24583-06-14 מוחמד אדם מהדי מוחמד - שמש חי אחזקות בע"מ (19.01.2015), סעיף 10 לפסק הדין) ומהוה תחליף לחקירה ראשית (ר' רע"א 3202/03 מדינת ישראל נ' חגי יוסף, נח(3) 541 (2004), סעיף 4 לפסק הדין).

] סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן- פקודת הראיות) קובע הוראות בנוגע למהות התצהיר: "מקום שמותר לאדם על-פי דין, או שנידרש אדם, להוכיח דבר על-ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן". עוד נקבע כי "ההלכה הפסוקה היא, כי המצהיר חייב לפרט בתצהירו את העובדות שהוא מבקש להוכיחן, ולא להסתפק בהפניה למסמך אחר (ראה סדרי הדין האזרחי, י' זוסמן, מהדורה שלישית, סעיף 554)," (ר' ע"א (עליון) 207/71 תעשיות חיפה בע"מ נ' איזלקו חברה לחוטי מתכת בע"מ, ו-4 אח', פ"ד כה(2) 281 (1971)‏‏ (סעיף 1 להחלטה).

...

יחד עם זאת בסיכומיהם טענו כי יש לדחות את תביעת התובע ולקבל את התביעה שכנגד[footnoteRef:88].

לאור האמור לעיל, התביעה שכנגד נדחית אף היא.

סוף דבר על יסוד כלל המפורט לעיל, הן התביעה והן התביעה שכנגד - נדחות.