אווירה עכורה במקום העבודה

לטענת התובע, משלא יכול היה לסבול את האוירה העכורה במקום עבודתו בשל הויכוחים הבלתי פוסקים עם מר לוי, ובשל הרעת התנאים שנעשתה לו שכללה הורדה לתפקיד בדרגה נמוכה יותר מתפקיד הטבח הראשי בו עבד טרם הניתוח, נאלץ להתפטר מעבודתו.

...

סיכומו של דבר, התביעה שכנגד נדחית במלואה.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך 40,608 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.10.12 ועד לפירעון (מסכום זה יקוזזו פיצויי הפיטורים שישוחררו לתובע מקופת הפיצויים).

כמו כן, לאור העובדה שהתביעה התקבלה בחלקה, והתביעה שכנגד נדחתה במלואה, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 1000 ₪ והשתתפות בשכר טרחת עו"ד בסך 3000 ₪, וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

התובעת נקראה לשיחה בהולה בעקבות התבטאות לא ראויה שלה כלפי אביו של מנהל הנתבעת ובעקבות אווירה עכורה במקום העבודה, כתוצאה משינוי ימי החופשה שלה, שאושרו לה במהלך חודש מאי.

...

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובעת: פיצויי פיטורים בסך 31,144 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

ואולם, עד זה כלל לא היה נוכח במועד הפסקת עבודת התובעת, ומחקירתו הנגדית עולה שאין ביכולתו לאשר את טענות התובעת; ואפילו לא את טענתה לפיה המעסיק יצר דרך קבע אוירה עכורה במקום העבודה (עמ' 13 לפרוטוקול הדיון של יום 24.12.14).

...

משלא נעשה "מעשה פורמלי" של פיטורים או התפטרות, חייב המבקש להוכיח מעשה כזה להראות קיומה של התנהגות המובילה למסקנה כזו (ס"ע (ת"א) 43613-01-11 ניסן נ' בר בורגר בע"מ, פס"ד מיום 30.1.13, מפי כב' השופטת רווית צדיק).

לאור כל האמור, החלטנו שלא יהיה זה נכון לחייב את המעסיק בקשר לתביעות התובעת הקשורות ב"עגמת נפש" ו"פיצוי על פיטורים שלא כדין".

סוף דבר: התביעה מתקבלת אך ורק לעניין "פיצויי פיטורים", והנתבעת (ג'קי ביטון ליין בע"מ) תשלם לתובעת (ורוניקה סימנוביץ), "פיצויי פיטורים" בסך של 79,948 ₪.

התובעת ממשיכה וטוענת כי, המשובים בעיניינה בשנים 2009 ו-2010 היו מצוינים; היא קיבלה בהם ציונים 9 ו-10; היא אף קיבלה בשנים אלה מכתבי המלצה מהנתבעת; אין בסיס לטענת הנתבעות כי תיפקודה המקצועי היה לקוי; כך גם אין בסיס לטענתן כי התובעת יצרה אוירה עכורה במקום העבודה; אין בסיס לטענת הנתבעות כי התובעת פגעה בתיפקוד המחלקה; הנתבעות התנהלו בצורה מגמתית ובחוסר תום לב בהליך הפיטורין; לנתבעת היתה בעיה אישית עם התובעת; היא הנחתה את עובדות המחלקה לנתק קשר עם התובעת; המדינה לא טירחה לבדוק את טענות התובעת נגד הנתבעת בצורה סבירה; הנתבעת ערכה משובים מחלקתיים מגמתיים שנועדו להכפיש את שמה של התובעת; מעולם לא ננקטו הליכים משמעתיים נגד התובעת; הנתבעות לא נתנו לתובעת היזדמנות לקיים את תקופת הניסיון שנקבעה בהליך השימוע מיום 30.11.2011; הנתבעות ביצעו פעולות טיוח וטשטוש האמת לאורך כל הליך הפיטורין; הנתבעות לא נתנו לתובעת היזדמנות אמיתית לשפור תחת ממונה אחרת; הנתבעות ידעו על הרגישות הנפשית בה מצויה התובעת והיו צריכים להיתחשב בכך מכוח עקרון הגולגולת הדקה; הנתבעת ועדי ההגנה הנוספים אינם אמינים ואינם מהימנים; רשלנותן של הנתבעות גרמה לה נכות נפשית ונזק משמעותיים, כאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

...

בענייננו סבורני כי מחומר הראיות עולה כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי הנתבעות התנהגו כלפיה בהתעמרות, או שהייתה רשלנות מצד המדינה, כאמור לעיל.

חיזוק נוסף לגרסת הנתבעים ניתן למצוא בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אשר מציין בחוות דעתו כי "...יחד עם זאת חשוב לציין כי עוד לפני אירוע זה עברה גברת צדיק פור במקומות עבודה שונים, בחלק מהמקרים על רקע חוסר יכולתה להסתדר עם מעסיקיה והעובדים עמה, כפי שהעידה בעצמה. כמו כן, עוד לפני האירוע נשוא התביעה היא סבלה מדיכאון וחרדה על רקע קשיים בחיי הנישואין ועל רקע אירועים טראומטיים בחייה." יש גם מקום לציין כי התובעת לא תקפה את חוקיות הפיטורין שלה בדרך המלך בהתאם להוראות התקשי"ר או בבית הדין האזורי לעבודה, בעל הסמכות הייחודית לדון בסוגיה זו. סוף דבר התביעה נדחית.

מר בירנבוים שיבח את התובעת על מקצועיותה הרבה, ומנגד עמד על הנקודות שעליה לשפר על מנת שניתן יהיה לעבוד בשיתוף פעולה ולקדם את המרפאה, כגון: תיקשורת בינאישית לקויה ויצירת אווירה עכורה במקום העבודה, שבאה לידי ביטוי ביחס קשה וביקורתי לעובדים, למטופלים ואליו (טען לתחלופה של עובדים בשל האוירה העכורה במקום העבודה, כן טען כי העובדים מפחדים לדבר איתה וקיימים מטופלים שעברו להמשך טפול בסניף "מרכז העיר" בשל יחסה הנוקשה), חוסר גמישות, אי קבלת ביקורת ומרות, אי כיבוד המעסיק (תוך ציטוט אמרתה כי מקום העבודה "פח"), הפגנת חוסר אמון במעסיק, אי הבנת מעמדה כעובדת- בא לידי ביטוי בניסיונה "להנחית" עליו הוראות וקביעת עובדות מוגמרות, אינה מאפשרת לו להתוות מדיניות ולהוביל תהליכים שאינם מתיישבים עם עמדתה, מרבה לבקר אותו בצורה נוקשה ובלתי מכבדת.

...

לאחר ששקלנו את כלל נסיבות העניין, חומרת מעשי העובדת כמפורט לעיל, תפקידה ומעמדה, החלטנו כי שיעור הפיצוי שיש לפסוק למעסיקה הוא 10,000 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית: המעסיקה תשלם לעובדת את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.18 עד לתשלום בפועל: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 64 ₪.

התביעה שכנגד מתקבלת חלקית: העובדת תשלם למעסיקה פיצוי על הפרת חובת תום הלב ביחסי עבודה בסך 10,000 ₪.