לענין אגרת הרשוי, הנתבעים צירפו לסיכומים את טופס הסכמת התובעת לפיצוי גלובלי מהמבטחת, ומטופס זה עולה כי התובעת חתמה בין השאר על תנאי הקובע: "ידוע לי כי לא אקבל החזר בגין אגרת רשוי".
פסק הדין שצורף אינו רלוונטי, לטענתם, שכן באותו מקרה דובר על נזק שבו רשאית היתה התובעת להכריז על הרכב "אבדן להלכה", שכן שיעורו הגיע ל-54% מערך הרכב.
...
באשר להפסד הפחתה ממחיר הרכב בסך 5%: אני מקבלת את טענת הנתבעים, כי מדובר בהסכם בין התובעת לבין מבטחתה, שאינו מחייב ואין ביכולתו לחייב את הנתבעים, שאינם צד לו. המצב החוקי ברור, ואילמלא היתה התובעת בוחרת, בעצה אחת עם השמאי, ובהסכמת המבטחת שלה, בהסדר שהוצע, הרי שרכבה היה מתוקן (כאשר הנזק הגיע לשיעור של 24.38% מערך הרכב), היה נקבע שיעור ירידת הערך (14% מערך הרכב, כעולה מחוות דעת השמאי) ובסה"כ היה הנזק מגיע לשיעור של 38.38% מערך הרכב, שהם, בכסף, 20,671 ₪.
לאור הדברים האמורים, אינני מקבלת את גם התביעה בגין הפרש אגרת הרישוי.
סיכום לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת (מעבר לסכום שכבר שולם) סך של 1,130 ₪, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית מיום 24.01.07 ועד התשלום המלא בפועל.
