מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אובדן כושר עבודה: עד איזה גיל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אובדן כושר הישתכרות ופנסיה לא מצאתי לחשב את הפסדיו של התובע בעתיד עד גיל פרישה, כשלטענתו של התובע הוא יעבוד עד גיל 78.
בעת חישוב הפיצויים לנפגע, הנחת המוצא היא כי התובע-הנפגע היה עובד עד לפרישתו בגיל זה. חזקה זו היא פרי הערכה הנסמכת על נתונים כלליים, חלקם סטטיסטיים, שהרי "בית המשפט אינו יכול לצפות בודאות עד איזה גיל בדיוק היה נפגע פלוני עובד לפרנסתו לולא התאונה" (ע"א 7942/99 עזבון המנוח אבני, ז"ל נ' ביטוח ישיר אי.די.איי לבטוח בע"מ, פ"ד נה(2) 511, 514 (2001)).
...
מחד גיסא, בשנים שלפני התאונה ניכרת מגמה תמידית של ירידה בהכנסות, שאינה קשורה לתאונה (על כן, אין בידי לקבל את עדותה של רעיית התובע כי הירידה בהיקף הכנסותיו של התובע היתה רק לאחר התאונה או את טענתה כי הנתונים שהוצגו לה מקורם בטעות של רואה החשבון או בהקלדה של הפקידה שלו (פרוטוקול מיום 15.5.18 בעמ' 5 שו' 6-21.
האמור מחזק את המסקנה כי הפציעה בכתף לא פגעה, לפחות לא במידה אותה התובע מציג, בכושר השתכרותו כמתווך או כנהג מונית.
לאור כל האמור, ובהתחשב גם כי מדובר בתאונת עבודה (הגם שתביעתו של התובע למוסד לביטוח לאומי נדחתה, ראו להלן) אני פוסקת לעבר ולעתיד בגין השתתפות עצמית בתרופות (משככי כאבים, היטלי רופאים, נסיעות וכיו"ב) סכום גלובאלי של 1,500 ₪.
סוף דבר סיכום הפיצויים הוא כדלקמן: א. הפסדי השתכרות לעבר 17,000 הפסד כושר השתכרות ופנסיה 15,000 עזרת הזולת (עבר ועתיד) 35,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 1,500 ₪ כאב וסבל 14,500 ₪ ניכוי רעיוני (15,500 ₪) סה"כ ביניים 67,500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד (13% ומע"מ) 10,267 ₪ סה"כ 77,767 ₪ בשולי הדברים; התובע טוען בסיכומיו כי כפירתה הסתמית של הנתבעת בחבותה בראשית ההליך אילצה אותו להגיש ראיות, לרבות תצהירים של עדים מטעמו, גם בשאלת החבות.
סוף דבר; הנתבעת תשלם לתובע סכום של 78,000 ₪ (במעוגל) בצירוף הוצאות משפט (על פי קבלות) כשהם צמודים ונושאי ריבית מיום ההוצאה ועד למועד פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

זאת ועוד בסע' 58 של כתב התביעה נידרש לתן סעד של פטור מתשלום פרמיה (אמנם סעד זה נזכר בהקשר הדרישה להצהרה צופה פני עתיד על אובדן כושר מוחלט עד גיל 65 – מועד פקיעת הפוליסה - אך ניתן לראות בו משום סיפוק הדרישה לאזכורו בתביעה אף ביחס לתקופת העבר שעד מועד פסה"ד; דרישה שאף אילמלא היתקיימה היה מקום כאמור לתן הסעד ההצהרתי המחייב הנתבעת בהשבת הפרמיה ששלם התובע).
" 1. מדובר בתביעה לתגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, בעקבות תאונה מ 1999. התובע היה נהג משאית. אין חולק שהנתבעת שלמה לתובע תגמולים בשיעור מלא (100%) לפי הפוליסה, משך שנים, (עם הפסקות מסוימות ברצף התשלום שפורטו בתביעה, ואינן נידרשות לכאן, מה גם ששולמו רטרואקטיבית) תוך העמדתו לבדיקות תקופתיות מעת לעת שנועדו לבחון מצבו הרפואי והמשך זכאותו. הכל עד לסבב בדיקות מינואר 2015 בעקבותיהם הודע לו שעד יולי 2015 ישולם לו לפי 50%, במקום 100% , ומאז יולי תסתיים זמניות זו (היינו שיש לבדוק שוב).
מימוש תם לב של הזכות החוזית הינו כזה המממש הזכות לעידכון מצב והעמדת המבוטח לבדיקות חוזרות בפרקי זמן סבירים, כאשר השאלה מה סביר כאן, תלויה כמובן בנתונים הרפואיים והקונקרטיים של כל מקרה, וכפי שעלה אף מן ההחלטה מיום 3.4.16 – לעתים אף ממסקנות מומחי הנתבעת עצמה ביחס לשאלה עד לאיזה שלב עומדות מסקנותיהן בעינן.
...
סוף דבר: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים בתוך 30 יום: השלמת התגמול החודשי עבור התקופה שמ 2/15 עד 7/15 – לאותה תקופה הופחת הסכום החודשי במחצית ויש להשלים המחצית השניה.
סעד הצהרתי לעתיד: אני קובע שהתובע יוסיף וייחשב כ"בלתי כשיר מוחלט לעבודה" כהגדרת הפוליסה, לתקופה שעד ינואר 2019 (כולל), כפוף לאריכות ימיו לתקופה זו. כך מבלי שיידרש להציג אסמכתאות לכושרו התעסוקתי בתקופה זו או לשוב ולהיבדק עד אז. בהתאמה, יהא הוא זכאי לתגמול החודשי המגיע לתקופה זו, בהתאם להנחיות הפוליסה והגדרותיה.
הוצאות משפט (שתשלם הנתבעת לתובע יחד עם הסכום שנפסק): בגין שכ"ט עו"ד ישולם 17.55% מן הסכום הכספי הכולל שישתלם על פי פסק דין זה (כפי שנפסק עד מועד פסה"ד).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

השאלה הנשאלת היא מהו כושר ההישתכרות של ספורטאי מצטיין, שהכנסותיו תלויות בין השאר בהישגיו, אך לא ניתן לצפות מראש כמה זמן יצליח להחזיק בשיאים וברמה גבוהה של מקצועיות, וממילא יהא זה קשה לקבוע עד איזה גיל היה ממשיך לעסוק באגרוף מקצועי.
עם זאת, נוכח הסיכון הקיים בסוג העבודה אותה מבצע התובע עם עין אחת, שלוקה אף היא בקוצר ראיה, וכן האפשרות כי לא יוכל להמשיך לעבוד בשתי עבודות, יפסק לו החל מגיל 35 עד הגיעו לגיל 67 (9/4/2023- 24/1/2055), פיצוי על פי אובדן כושר הישתכרותו כמפורט לעיל, דהיינו 25% מהשכר הממוצע במשק.
...
נתבע 6, מחמוד תרשחאני (להלן: הנתבע 6 או תרשחאני) שימש כמנהלה של כפפות עכו ומאמנו של התובע, והצדדים חלוקים באשר לתקופה במהלכה מילא תפקידו זה. יוער, כי בתחילה הוגשה התביעה גם נגד גוף הקרוי "כפפות הזהב ישראל" (להלן גם: כפפות הזהב), אולם לבקשתה ובהסכמת התובע נמחקה נתבעת זו מכתב התביעה, מן הטעם של היעדר יריבות (ראו החלטתי מיום 17/11/14); הסוגיה בדבר גובה ההוצאות המגיעות ל"כפפות הזהב ישראל", תידון בבקשה אחרת.
לטענת התובע, המוכחשת על ידי הנתבעים, נחבל במהלך התחרות בפניו ובעינו הימנית (להלן: הפציעה או החבלה), פציעה שהובילה בסופו של דבר לאיבוד הראייה בעין זו. לאחר חזרתו ארצה מן התחרות, פנה התובע מיוזמתו לרופא משפחה בקופת חולים ביום 13/4/10, והתלונן על כאבים בעין ימין וטשטוש בראייה.
לסיכום, הפסד שכרו של התובע בעבר עומד על 198,414 ₪, ובמעוגל 200,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה (נובמבר 14'), ובסך הכל 215,000 ₪ במעוגל.
חישוב נזקיו המוערכים לתקופה זו, למשך 379 חודשים, עם מקדם היוון כפול למשך חמש שנים מהיום, מביא למסקנה לפיה הפיצוי המגיע לו עומד על סך של 441,147 ₪ ובמעוגל – 441,150 ₪ במעוגל.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע ביחד ולחוד את הפיצוי המגיע לו בסך של 882,112 ₪; בנוסף ישאו הנתבעים בהוצאות המשפט שנגרמו לתובע וכן בשכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% מהסכום שנפסק, כולל מע"מ כחוק.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סקירת הפוליסה ונספחיה עיון בדף פרטי הביטוח של התובעת (פוליסה מספר 0410967012) מעלה, כי נערך לה ביטוח מסוג "מעורב" אשר כלל מספר נספחים: נספח 799 הקרוי תנאים לביטוח מעורב מנהלים נספח 794 תנאים לביטוח מנהלים (גמלא) מסלול גמיש נספח 299 תנאים כלליים לביטוח חיים צמוד מדד נספח 301 נכות מתאונה נספח 318 פיצוי חודשי באבדן כושר (מתום תקופת 03 חודשים) נספח 407 תנאים לביטוח גמלא נספח 330 ערכי פדיון וערכים מסולקים מעורב טופס הצעת הביטוח (ר' נספח לחוות הדעת האקטוארית שהוגשה מטעם הנתבעת) מגלה, כי סוג הביטוח המבוקש סומן כ"ביטוח מעורב", עד גיל 65, בגינה של התובעת נרכש ביטוח נכות מתאונה על סך של 100,600 ש"ח, ובמקום המיועד לציון גובה הפצוי חודשי בגין אבדן כושר עבודה נכתב: "מאקסימאלי" כאשר הגדרת אבדן כושר העבודה המבוקשת היא: מקצועית לאחר שלושה חודשים.
...
לאור כל האמור לעיל מצאנו, כי יש לדחות את תביעתה של התובעת אף בשל התיישנותה.
איננו מקבלים את טענתה של התובעת, כי די בצירוף נספחי הפוליסה על מנת להקים לתובעת סעד הצהרתי כפי הנטען על ידה.
סיכומו של דבר התובעת לא הוכיחה את תביעתה ודין תביעה להדחות הן לגופו של ענין והן מטעמי התיישנות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

שכרה של התובעת לא נפגע לאחר התאונה השלישית והיא שבה לעבודה מלאה באותם התנאים למשך תקופה לא מבוטלת, עד מועד הארוע ביום 4.2.2020, כולל לאחר שובה מחופשתה בארה"ב ("ש. נכון שאחרי הטיול לארה"ב חזרת לעבודה מלאה? ת. לא. ש. נכון שלא הייתה לך ירידה בשכר? חזרת לעבודה בחודש 10 אחרי הטיול. מחודש 10 עד ינואר 20 לא הייתה לך ירידה בשכר. ת. נכון, לא הייתה לי ירידה בשכר, הירידה החלה ב-4/2/20. ש. נכון שהיקף המשרה שלך נשאר אותו דבר אחרי התאונה ה-3? ת. כן. אבל עד איזה תאריך?", עמ' 21 לפרוטוקול, שורה 28 ואילך).
המסקנה היחידה המתחייבת מצרוף כלל האמור היא שהתובעת גמרה אומר בדעתה שלא לשוב לעבודה בשל מערכת היחסים שלה עם מנהלתה, בלבד, ושאין בדעתה לשוב לעבודה עד גיל 60 – לא בשל כך שאין ביכולתה לעבוד (כשם ששבה לעבוד לאחר התאונה הראשונה, השנייה והשלישית), אלא בשל צירוף העובדה שהיא חשה מושפלת ושבורה במקום עבודתה ("ש. למעשה מרגע זה לא יכולת לחזור לעבודה, זה שבר אותך לגמרי. ת. נכון. השבירה הגדולה שהייתה לי זה באוטובוס, אני לא מאחלת לאף אחד דבר כזה...", עמ' 26 לפרוטוקול, שורות 27-26), לכך שהיא מקבלת את מרבית שכרה באמצעות ביטוח אובדן כושר עבודה.
...
המסקנה היחידה המתחייבת מצירוף כלל האמור היא שהתובעת גמרה אומר בדעתה שלא לשוב לעבודה בשל מערכת היחסים שלה עם מנהלתה, בלבד, ושאין בדעתה לשוב לעבודה עד גיל 60 – לא בשל כך שאין ביכולתה לעבוד (כשם ששבה לעבוד לאחר התאונה הראשונה, השנייה והשלישית), אלא בשל צירוף העובדה שהיא חשה מושפלת ושבורה במקום עבודתה ("ש. למעשה מרגע זה לא יכולת לחזור לעבודה, זה שבר אותך לגמרי. ת. נכון. השבירה הגדולה שהייתה לי זה באוטובוס, אני לא מאחלת לאף אחד דבר כזה...", עמ' 26 לפרוטוקול, שורות 27-26), לכך שהיא מקבלת את מרבית שכרה באמצעות ביטוח אובדן כושר עבודה.
זו גם הסיבה לכך שהיא טרם סיימה את העבודה ("ש. למה את לא מסיימת העסקה? ת. אני אסיים את ההעסקה בסוף השנה. ש. 3 שנים את יושבת בבית ולא מסיימת את ההעסקה. ת. כן, מכיוון שפניתי לוועד כמה פעמים על התעמרות והכל, אבל זה לא הקטע שפה צריך לעניין. אני אסיים את ההעסקה בגיל 60, וזה אוטוטו. אני מקבלת אובדן כושר עבודה ממקום העבודה", עמ' 24 לפרוטוקול, שורות 30-26).
ראיתי אפוא לקבוע כי אין קשר סיבתי בין סיום העבודה ותאונות הדרכים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו