מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אובדן כושר עבודה לפי ביטוח לאומי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בקדם המשפט ניתן לבקשת הנתבעת צו לקבלת מידע מהמוסד לביטוח לאומי (החלטה מיום 26.6.2017), ולאחר מכן טענה הנתבעת כי בעקבות יישום הצוו נודע לה על קביעת הנכות שנעשתה שם, והעלתה את טענתה בדבר סיום הזכאות לתגמולי אובדן כושר עבודה עם התגבשות הנכות הצמיתה (הודעה מיום 10.10.2017).
היינו, אובדן כושר העבודה לפי הפוליסה דנא, אינו עונה על הגדרת אובדן כושר עבודה שבו עוסקות תקנות הפיקוח.
...
אשר ליתר ההוצאות, בשים לב למלוא הסכום ששולם לאחר הגשת התביעה, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות בקשר למלוא האגרה ששולמה.
לאור העובדה שמומחה הנתבעת ומומחה בית המשפט לא סתרו את עיקרי עמדת מומחה התובעת, ראוי שהנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגין שכר המומחה בסך 6,000 ש"ח (על-פי חשבונית שצורפה) – וכך אני מורה.
סוף דבר סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעת תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה בסך 15,129 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מנגד טוען הנתבע כי מאחר והתובע קיבל תגמולים מביטוח לאומי בתקופת החלמתו, לרבות פיצוי חד פעמי בגין הנכות הצמיתה שנקבעה לו, עליה לא ערער וכן מאחר והתובע יכול לחזור לעבוד, כפי שעשה בפועל, לא נפגם כושר הישתכרותו ולכן אין מקום לפסוק לו בגין אובדן כושר עבודה.
...
בשקלול מלוא הנתונים הנ"ל ולאור גילו של התובע כיום (57 שנה) החלטתי להעמיד את בסיס שכרו של התובע, לצורך חישוב הפסד השתכרות בעתיד על 6,000 ₪.
על כן, איני מוצאת מקום לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה. לסיכום: נזקיו של התובע, כפי שפורטו לעיל, מסתכמים ב- 413,739 ₪ ולאחר הפחתת 20% בגין אשם תורם, מסתכם הנזק ב- 330,991 ₪.
לפיכך אני מורה כדלקמן: הנתבע ישלם לתובע 211,144 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 49,408 ש"ח ובצירוף הוצאות הכוללות האגרה ששולמה עם הגשת התביעה ושכר טרחת המומחה בתחום האורתופדי בסכום של 2,500 ש"ח. הסכום ישולם תוך 60 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

" יצוין כי ביום 18.11.19 קבעו ועדות רפואיות שליד המוסד לביטוח לאומי ששעור הנכות הרפואית של התובע היא 50% לאחר שאובחן כמי שסובל מ"מיאלומה נפוצה ברמיסיה", ובכך הפחיתו משעור הנכות הרפואית שנקבעה לתובע בהחלטות קודמות.
יחד עם זאת, השינוי בשיעור הנכות הרפואית לא הביא לשינוי בהגדרתו של התובע כנכה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995, לאחר שנקבע כי אין שינוי בכושרו של התובע להישתכר ואובדן הכושר המלא נותר בעינו ובשעור המזכה בקיצבת נכות מלאה.
בכתב התביעה עותר התובע לביטול החלטת השינוי ולחיוב הנתבעת בתשלום קצבת אובדן כושר העבודה לפי הפוליסה בשיעורה המלא.
הנתבעת טענה כי משמדובר בתביעה שעניינה אי כושרו הנטען של התובע לשוב לעבודה וזכאותו לתגמולי ביטוח חלף הכנסה, ומשהגדרות אובדן כושר עבודה במסגרת הפוליסה הוא אי תשלום שכר, תגמול או הכנסה בגין עבודה במישרין או בעקיפין, הרי שיש לברר במסגרת התביעה מה גובה הכנסותיו של התובע ושיעור השינוי בהכנסותיו בעקבות מקרה הביטוח.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי שדין הבקשה לגילוי הדו"חות הכספיים של החברה להתקבל.
לא מצאנו שניתן להסתפק בנסיבות המקרה כאן בטפסי 126.
סוף דבר – הבקשה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

מאז ארוע התאונה נימצאת התובעת באובדן כושר עבודה עפ"י המלצת רופא מישפחה.
ברור הוא, כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת המהוה עילת תביעה צריך שהתובע יוכיח אותה (ראו לעניין זה דב"ע נג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ"ז 50 (1994); דב"ע נב/0-88 כאמל קופטי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ"ט 169 (1995); דב"ע שם/0-96 המוסד לביטוח לאומי נ' אמנון וייל פד"ע יב 225 (1981); דב"ע נו/0-251 בצלאל ישינובסקי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ל"א 241 (1998)).
...
מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בחומר שהוגש ובעדות התובעת, הגעתי לכדי מסקנה שדין התביעה להידחות.
לסיכום לסיכומו של עניין, מאחר והתובעת לא עמדה ברף הראייתי הנדרש להוכיח גרסתה לבסס קיומו של אירוע "תוך כדי" ו"עקב" העבודה, הרי שדין התביעה להידחות כבר בשלב זה, מבלי שנדרש למנות מומחה רפואי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

כמו כן, המומחה קבע לתובע נכויות זמניות כדלהלן: אובדן כושר עבודה למשך 4 שבועות מיום התאונה.
ניכוי מל"ל: התאונה מהוה תאונת עבודה ולתובע נקבעו נכויות מוסד לביטוח לאומי.
...
לאור זאת, הגעתי למסקנה כי יש לאמץ את שיעור הנכות הרפואית כשיעור הנכות התפקודית של התובע בגין הגבלה קלה של תנועות עמוד שדרה מותני וקשיי נשימה לנכות משוקללת תפקודתית של 9.75%.
לאור החישוב המפורט לעיל ומהטעמים המפורטים לעיל מצאתי לנכון לפסוק פיצוי בשיעור של כ 50% מהחישוב האקטוארי ברכיב נזק זה לסך של 15,000 ₪ עזרת זולת לעבר ולעתיד: התובע העיד שהיה בתקופת אי כושר של חודש ימים ושהיה צריך לחזור לעבוד.
סוף דבר: לסיכומם של דברים הנתבעת תשלם לתובע הסך של 164,649 ₪ בצירוף החזר הוצאות משפט (אגרה) ושכר טרחת עו"ד בהתאם להוראות הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו