אגרת נזקי גוף: אגרת בית משפט

תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") מבחינות בין תשלום אגרה בתביעה לפיצויים בשל ניזקי גוף (תקנה 5), אשר סכומה קבוע, לבין תשלום אגרה בתביעה לסעדים כספיים, אשר סכומה נגזר מגובה הפצוי הנתבע (תקנה 2).

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה לצידה.

כך אף בהיתחשב בכך שהסיכון שלפיו התובע יידרש לשאת בתשלום האגרה, אם תביעתו תדחה, אינו כה גבוה כמו הסיכון שלפניו עומד תובע שתביעתו לפיצויים בשל ניזקי גוף הוגשה לבית המשפט המחוזי, אשר סכומה גבוה מאד ולגביה קיימת גם הוראת תקנה 5(ג) (המורה כי אם הפצוי שנפסק נמוך משעור 60% מתחום סמכות בית משפט השלום, נידרש התובע לשלם את האגרה המרבית החלה בבית המשפט המחוזי בנכוי סכום האגרה המשולם בבית משפט השלום, שבו נושא הנתבע).

...

אף אין לאפשר מצב הפוך, אשר בו, בשל תביעת סעד כספי הנתון לסמכות בית משפט השלום במסגרת תביעת נזקי גוף המוגשת לבית המשפט המחוזי, תשולם האגרה החלה על סעד כספי.

השלכותיה של התוצאה האמורה: השלכותיה של המסקנה האמורה עשויות להביא לצירוף סעדים כספיים לתביעות לפיצויים בשל נזקי גוף, מתוך מטרה להפחית את סכום האגרה.

למרות זאת, דומה כי בשל הוראותיה של תקנה 5 בתקנות האגרות, הקובעת הוראות ייחודיות בעניין האגרה החלה על תביעות נזקי גוף, בדרך כלל המסקנה האמורה לא תביא לצירוף סעדי סרק כספיים לתביעות נזקי גוף.

מיום 18.3.2012 תק' (מס' 2) תשע"ב-2012 ק"ת תשע"ב מס' 7090 מיום 16.2.2012 עמ' 772 (1) הוגשה היתנגדות לבצוע שטר לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ובית המשפט קיבל את ההיתנגדות; הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לבצוע שטר, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת; (2) הוגשה היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל, ובית המשפט קיבל את ההיתנגדות; הודיע המבקש לבית המשפט כי התקבלה יותר מהתנגדות אחת בשל אותה בקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב כאמור, ישולם סכום האגרה כאמור פעם אחת; מיום 6.4.2014 תק' תשע"ד-2014 ק"ת תשע"ד מס' 7350 מיום 6.3.2014 עמ' 756 הוגשה בלישכת הוצאה לפועל בקשה לבצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, ישלם המבקש את סכום האגרה שהיה חייב בה לפי התוספת הראשונה התוספת בשל תובענה על פי השטר או על פי כתב התביעה שצורף לבקשה לבצוע, לפי הענין, בנכוי הסכום ששולם בלישכת ההוצאה לפועל עם הגשת הבקשה, במקרים אלה: (א) בתביעה לפיצויים בשל ניזקי גוף תשולם אגרה לפי פרטים 2 או 9 בתוספת, לפי העניין.

משכך , סבורני כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו ולא הוכיח חוסר יכולת כלכלית לשלם את אגרת התביעה, וזאת באשר המבקש לא פרש בפני בית המשפט תמונה מלאה ומהימנה לעניין מצבו הכלכלי; ואף פעל בחוסר תום-לב, שעה שתביעתו מבוססת בין היתר על נזקים נטענים בגין הפסדי שכר ופנסיה, ואילו בבקשתו הצהיר כי אין הוא מקבל שכר או פנסיה מכל מקור שהוא.

...

אכן, לא נעלמה מעיני בית המשפט העובדה כי מדובר באנשים מבוגרים וכי רעייתו של המבקש הינה אישה נכה הזכאית לקצבת נכות בשיעור 100% , ואולם לנוכח האמור לעיל ובעיקר הסתירות המהותיות בין תצהירו של המבקש ובין הנטען בתביעתו, לא ניתן להיעתר לבקשה לפטור מאגרה.

לאור האמור לעיל, הבקשה לפטור מאגרה נדחית.

המבקש ישלם את סכום האגרה הראשוני הקבוע בפרט 34 לתוספת בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטתי זו. לפנים משורת הדין ומשתגובת המשיבים לא ניתנה, לא מצאתי מקום לחייב את המבקש בהוצאות בקשה זו. ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ט, 08 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.

בעמדה זו נטען כי התובעת אינה מצביעה על הוראת דין שמכוחה רשאי בית המשפט לסווג תביעה שלא בהתאם לאחד מסוגי התביעות שמנויות בתוספת לתקנות האגרות במשפחה; תקנות האגרות במשפחה תוקנו בשנת 2018 ואולם התיקון לא אימץ הוראות מיוחדות ביחס לתביעות בגין ניזקי גוף ומשכך אין מדובר בלקונה אלא בהסדר שלילי; אף אם ישנו קושי לאמוד את סכום הנזק, על התובעת לאמוד את תביעתה כמיטב יכולתה.

...

במקרה זה נקבע כי בגין נזקי הגוף תשלם התובעת אגרה מופחתת על פי סיווגן בתקנות האגרות הכלליות.

העוסקת כל כולה בנזקי גוף, ומשבאנו לכלל מסקנה לפיה גם בבית המשפט למשפחה אין חובה לפרש את סכום התביעה לנזקי גוף, ממילא גם לא ניתן לסווגה כתביעה לסכום קצוב, וכפועל יוצא לא ניתן להורות על תשלום האגרה בהתאם לסעיף 1 לתוספת הראשונה" (ע"ר (משפחה ירושלים) 27527-09-19 .

(9.03.2020) עיזבון מ' (המנוח) נ' מ פסקה נוכח כל האמור ובשל הלאקונה בתקנות האגרות משפחה ביחס להסדרת האגרה שיש לשלם בגין תביעות נזקי גוף, שוכנעתי, כי בנסיבות תיק זה נכון להחיל על התובענה את הוראות תקנה 5 ותקנה 5א לתקנות האגרות הכלליות.

עוד נקבע שם, כי כאשר התביעה כוללת הן סעד כספי והן סעד של פיצוי בגין ניזקי גוף, תחול תקנה 2(ב) לתקנות האגרות, וכי "לצורך הקביעה מהו הסעד בגינו תשולם האגרה, יש להשוות בין סכום האגרה אותו אמור לשלם התובע עם פתיחת ההליך בתביעה בגין נזק גוף (652 ש"ח בבית משפט השלום ו-1,100 ש"ח בבית המשפט המחוזי) לבין שיעור האגרה אותו עליו לשלם בגין הסעד הכספי הרגיל. האגרה תשולם בהתאם לסכום הגבוה מבין השניים" (פסקה 10 לפסק הדין).

...

לאור האמור, סבורני כי הפרשנות לפיה בכל שלב בהליך יש לחייב באגרה לפי הסעד המביא לחיוב הגבוה ביותר נכון לאותו שלב (תוך התחשבות בסכום ששולם עד לאותה נקודה), מתיישבת עם לשונה של תקנה 2(ב) לתקנות האגרות.

לאור האמור, סבורני כי יש לאמץ את הפרשנות לפיה בתביעות מעורבות, אשר תקנה 2(ב) לתקנות האגרות חלה עליהן, יושת חיוב באגרה בכל אחד משלבי ההליך לפי הסעד המביא לחיוב הגבוה ביותר נכון לאותה נקודה.