מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אגרת טלוויזיה: צפייה באינטרנט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תכני הוידאו אותם הפיקה התובעת היו ייחודיים מבחינת תוכנם, צורת הפקתם והפצתם ונועדו להציג את יכולותיה של התובעת להמיר בשידור חי תמונות שצולמו על ידי המל"טים לצפיה טלויזיונית.
לצרכי אגרה, הועמדו הנזקים על סך 1,750,000 ₪ בלבד.
סטארס טוענת בתצהירה, שלא נדרשה לעבור הליך של אישור תנאי השמוש: "To the best of my recollection, I did not have to register to the Videopull site, since the user name and password were sent to me by Ms. Grinberg. Therefore, I believe that I didn’t need to confirm any terms of use. In any case I did not see any terms." (פסקה 24 לתצהירה) דברים אלו של סטארס קיבלו משנה תוקף בעדותה של גרינברג, שלא ידעה להסביר היכן באתר ניתן לראות את תנאי השמוש ובאיזה שלב נדרשה חברה המבקשת להוריד את התכנים לאשר אותם: "ש: אני רוצה להחזיר אותך חזרה ל- 2013, כאשר לוידאופול יש אתר באנטרנט ואני רוצה להוביל אותך בתוך האתר הזה, כאילו אנחנו נמצאים בתוך האתר. ונניח שאני חברת מדיה, לצורך העניין הטלויזיה השוויצרית ויש לי מנוי, יש לי שם משתמש ויש לי ססמה ועכשיו אני רוצה להוריד סירטון מהאתר של וידאו פול. אז אני, תאשרי לי רק את הסדר של הדברים. אני ניכנס לאתר, אני מכניס את השם והססמה? צריך להכניס?
...
מהראיות שהוצגו עולה המסקנה, שהתובעת אכן ויתרה על זכויות היוצרים בתכנים.
לאור המסקנה, שהתובעת לא השכילה להוכיח, שהנתבעת הפרה את זכויות היוצרים, לא מצאתי להידרש לטענות הנוגעות לבעלות בזכויות היוצרים ולאפשרות שזכויות היוצרים בתכנים אינם שייכים לתובעת כי אם לתעשייה האווירית.
סוף דבר התובענה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

התובעת מפנה לסעיף 56(א) לחוק זכויות יוצרים הקובע כי מקום בו "הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים". בתביעתה עותרת התובעת לפצוי סטאטוטורי אותו היא העמידה מטעמי אגרה על סך 85,000 ₪.
בנוסף, הם טוענים שבשל תקלה טכנית אשר תוקנה זמן רב לאחר שהסתיימו משחקי היורו, לא התאפשרה צפייה בערוצי הטלויזיה בבית העסק באופן רציף ובכלל זה משחקי היורו, ומטעם זה גם לא נערך פירסום מוקדם בנוגע להקרנת המשחקים.
לדבריה "החוק אינו מבחין בין האמצעים בהם נעשה הבצוע הפומבי והוא חל במידה שווה על כל אמצעי המשמש להצגת היצירה לציבור, ובכלל זה – רדיו, טלויזיה, אינטרנט וכו'. לפיכך, כל ביצוע של היצירה בפומבי, מהוה הפרה של זכות היוצרים" [ההדגשה במקור – מ.ג'.מ].
...
לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים לעיל , אני קובעת כי גובה הפיצוי יעמוד על 8,000 ₪.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעים ישלמו לתובעת, יחד ולחוד, סך של 8,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מרביתן הגדול של מכירותיה נעשות באמצעות האנטרנט או בשיחה טלפונית (יזומה על ידי הלקוח) למוקד המשיבה 6 לאחר צפייה בשידורי המכירה של המשיבה 6 בטלויזיה, שאף הם בעברית.
בית המשפט אף התבקש ע"י המשיבה והמבקשים, לפטור בשלב זה מתשלום חלקה היחסי השני של האגרה בסך של 10,500 ₪ בהתאם לתקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות בתי המשפט אגרות, תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") וזאת מן הטעמים המיוחדים אשר מתקיימים בעיניין זה. ביום 27.1.2022 הוריתי לצדדים להבהיר האם גם המבקשת 2 מבקשת להסתלק מבקשת האישור וכן הוריתי למבקשת 2 להגיש תצהיר מטעמה בהתאם לאמור 16(ב) לחוק תובענות ייצוגיות.
...
וכך נקבע בסעיף 7א(4)(ב): ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט– (א) להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד; (ב) לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
אין בידי לקבל את טענות הצדדים לעניין זה. ראשית, בניגוד לנטען על ידם ההליכים בעניינה של המשיבה 6 לא הסתיימו עוד בתחילתם.
תביעתם האישית של המבקשים כנגד המשיבה 6 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סכום התביעה הועמד לצרכי אגרה ע"ס 34 מיליון ₪.
סוף דבר ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על הוט לעשות שימוש בתכני הטלויזיה של קשת באמצעות הפצה בטכנולוגיה המאפשרת צפייה נדחית בפלטפורמת האנטרנט.
...
בקשה של שידורי קשת בע"מ [להלן – "קשת"] ליתן צו מניעה זמני כנגד המשיבה [להלן – "הוט"], האוסר על הוט לעשות שימוש בתכני הטלוויזיה של קשת, לרבות באמצעות הקלטת תכניה ושידוריה והפצתם בטכנולוגיות המאפשרות צפייה נדחית, למעט העברה מלאה בזמן אמיתי ללא קטיעה או עריכה של ערוץ קשת 12 בטכנולוגיית חדות רגילה [SD] כפי שמשודר הערוץ בעידן+.
עוד הובהר בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, שהמחלוקת בעניין פלטפורמת האינטרנט מתמקדת בשתי סוגיות: · הצפייה הנדחית – האם מכוח סעיף 13ג. לחוק הפצת שידורים בתחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012 [להלן: "חוק תחנות שידור"] - הוט זכאית, ללא תשלום תמורה לקשת, להקליט את שידורי קשת ולהעבירם למנויים לצפייה נדחית.
הסכם האינטרנט שנחתם בין קשת לבין הוט פקע ב-14.4.23, והבקשה לצו מניעה הוגשה בחלוף כשבועיים ב-30.4.23, לאחר כישלון המו"מ. בנסיבות אלה טענת השיהוי דינה להידחות.
מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו במכתבו ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין מ-16.11.16 [נספח 4 לכתב התשובה בבקשה לצו מניעה זמני] , הדגיש: "אנו סבורים כי הפצת הערוצים המסחריים בטכנולוגית HD ע"י חברות הכבלים והלוויין... נכללת במסגרת חובת ההפצה של הערוצים המסחריים ע"י חברות הכבלים והלוויין, הקבועה בהוראות חוק התקשורת וברישיונות הרלוונטיים". במכתב סמנכ"ל הנדסה של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מ-15.11.16 [נספח 4 לכתב תשובה בבקשה לצו מניעה זמני] הוסבר: "הצפייה... בתכנים באיכות SD... הינה ירודה, ולא עומדת ברמת האיכות הסובייקטיבית הנדרשת... המעבר לשידור בטכנולוגית HD הינה המקובלת, הנאותה ביותר בשידורי טלוויזיה...". הוט טענה בסעיפים 44-45 לתשובתה בבקשה לצו מניעה: השימוש בטכנולוגית HD הוא הסטנדרט; חוק תחנות שידור אינו קובע שיטת שידור, שכן שידור הוא בהתאם לפרקטיקת השידור והטכנולוגיה הנוהגת בשוק; אין הוראת חוק ספציפית המתירה לקשת ליתן רישיון לשידור באינטרנט ללא תמורה אך ורק בטכנולוגית SD; קשת מושתקת מלהעלות טענות, שכן כבר בשנת 2016, בהתאם למכתבה של הרשות השנייה, שנשלח לבקשת קשת, נאמר שחלק מחובת העברה לפי חוק התקשורת הינה שימוש בטכנולוגית HD; קשת עמדה על כך ששידוריה יועברו בידי הוט בטכנולוגית HD, ולכן חל עליה כלל המניעות.
סוף דבר ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על הוט לעשות שימוש בתכני הטלוויזיה של קשת באמצעות הפצה בטכנולוגיה המאפשרת צפייה נדחית בפלטפורמת האינטרנט.
המשיבה תשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה סעיף 28א לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 מסדיר את חובת תשלום האגרה "למחזיק במקלט טלויזיה", וממנו נלמד שהקריטריון היחיד הקובע את בסיס החיוב באגרה הוא עצם ההחזקה במקלט.
מכאן ברור שגם מכשיר טלפון סלולרי המאפשר צפייה בתוכניות המשודרות באנטרנט אינו מהוה מקלט טלויזיה.
...
לסיכום: אני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכום של 5,221 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כחוק החל מיום הגשת התביעה (30.5.07).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו