כדי לסבר את האוזן, נציין כי האגרה בגין "בקר לגידול, פיטום" בתחנת הסגר עד 8 ימים עומדת על 94 ₪ ליום, ולעומת זאת "עגלים ועגלות יונקים" בתנאים דומים, מחייבים את היבואן באגרה יומית של 40 ₪.
בפסק דין משלים מיום 21.3.2016, הבהיר בית המשפט המחוזי כי "עגלים צעירים" אשר יובאו על-ידי המערערים, אינם נכנסים בהגדרת "עגלים ועגלות יונקים" אלא נחשבים "בקר לגידול, פיטום". צויין כי השאלה "מה יכולה לכלול הקטגוריה של 'עגלים ועגלות יונקים' היא שאלה תיאורטית, אשר אין צורך להכריע בה, במיוחד לאחר שקטגוריה זו נמחקה מהתקנות". בית המשפט הוסיף וקבע כי הגדרה זו הפכה ל"אות מתה", ולכל היותר נכנסים בגדרה עגלים עד גיל שלושה שבועות.
...
כשלעצמי, אני סבורה כי בנסיבות המיוחדות של ענייננו שבו קשה להתחקות אחר התכלית החקיקתית, מחד גיסא, וטענותיהם של המערערים – "שחקנים חוזרים" בתחומם – הועלו לאחר זמן רב יחסית, מאידך גיסא, הכף נוטה לעבר דחיית טענות המכוונות כנגד הפרקטיקה הנוהגת.
בספר בראשית מסופר על פגישתם של יעקב ועשו לאחר שנים רבות שבהן לא ראו זה את זה. עשו מציע ליעקב לנסוע יחדיו בהמשך הדרך, אך יעקב דוחה את ההצעה בטענה שקצב הליכה מהיר עלול להזיק לילדיו הרכים ולחלק מצאנו ובקרו: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו [יעקב לעשו] אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן" (בראשית לג, יג).
סוף דבר, מסכים אני לפסק דינו של חברי, השופט עמית, ולהערותיה של חברתי, השופטת ד' ברק-ארז, בדבר דחיית הערעור למעט לעניין הוצאות המשפט, כמפורט בחוות דעתו של חברי.
