אגרת בנייה על שיפוץ מבנה קיים

לחלופין טענו, כי על הנתבעים 1-5 לשלם להם בגין תוספת השטח בשרותי הבניה על פי שווי השוק של מכר מלא של שטח זה, היינו 4,848$ למ"ר ובסך הכול 367,793 ₪ אך בסיכומו של יום, העמידו את הסכום הנתבע על 250,354 ₪ לצרכי אגרה.

לפיכך, ולאור תנאי ההסכם, היה על התובעים לבצע על חשבונם את כל הדרוש למילוי תנאי קבלת היתר הבניה על הגג (פרו' ועדת המשנה של הועדה המקומית לתיכנון ובניה בערייה מ- 9/2001 צורף כנספח ב' לכתב ההגנה וציין בעמ' 280 לו בין היתר כך: "כל תוספת בניה תותנה בשפוץ הבנין כולו והריסת כל מבנה שאינו קיים בהיתר...ההיתר מותנה בשפוץ המבנה עפ"י הנחיות צוות השימור ושמ"מ").

...

סוף דבר לאור התוצאות אליהן הגעתי לעיל, וכן מהטעמים שהוזכרו ביחס להודעה לצד ג' שהפנו הנתבעים 6-7, לא מצאתי לדון בהודעות הצדדים השלישיים ששלחו הנתבעים 6-7 כנגד התובעים, וכן הנתבעת 8 כנגד הנתבעים 6-7.

התביעה מתקבלת בחלקה בלבד.

לאור האמור לעיל ישלמו הנתבעים 1-5 לתובעים הסך של 367,133 ₪.

מכאן כי יש לדחות את תביעתו גם בעיניין השבה זו. בניית המבנים והמחוברים במקרקעין 33.3 לטענת פנחס, בשנת 1973 ובסמוך לאחר שנחתם חוזה הפיתוח בגין המקרקעין והוגשה בקשה להיתר להקמת מבנים (נספח 5 למוצג נ/5) ניבנו במקרקעי אגרה, במימונו הפרטי, מבנה משרדים בשטח של 400 מ"ר בשתי קומות של 200 מ"ר כל אחת (להלן: "מבנה המשרדים") וכן מבנה תעשייתי בגובה של 6 מטר ובשטח של 1,000 מ"ר. בנוסף הוקמו סביב המקרקעין גדר בטון הבנויה מבלוקים בגובה 2 מטרים ובאורך של 400 מטר, בוצעה יציקת בטון של כ- 4,000 מ"ר, תשתיות מים, ביוב , תעול וחשמל והותקנו שני שערים חשמליים בשתי כניסות למקרקעין.

קיומם של מבנים אלה על מקרקעי אגרא אינו במחלוקת ואף מוכח בחוו"ד יוסוביץ מיום 16.12.12 (מוצג נ/3 ).

עוד הפנו לגירסת פנחס בתצהיר פרטים נוספים שהוגש במסגרת התביעה דנן (מוצג ת/9) בו הצהיר כי שיפץ את הבניינים שהיו בשטח באופן שמאיין את טענתו כי המבנים הוקמו על ידו.

בנוסף, טענת פנחס לפיה מימן לבדו את הבניה כולה הוכחה כלא נכונה, ולו מהטעם שהוכח כי חלקה ניבנה על ידי השוכר - ראה סעיף 11 י"ג להסכם השכירות נספח 9 לתצהיר ת/1 וכן סעיף 27 בתצהירו של פנחס לעניין זה וכן עדות פנחס בחקירתו הנגדית לפיה חברת שמרלינג היא זו שבנתה את המבנים בשטחה, למעט מחסן של 540 מטר ומשרדים בני 200 מטר(ר' פרו מיום 12.7.15 עמ' 44 שורות 18-23).

...

בהתאם לכך הנני מחייבת את הנתבעים כולם, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 93,749 ש"ח .

טענות הנתבעים והתובע שכנגד לגבי השקעותיו במקרקעין לא הוכחו, והנני מורה על דחיית התביעה שכנגד.

לפיכך הנני מורה כך: על הנתבעים לסלק ידם מהמקרקעין תוך 60 יום מהיום .

בנוסף, ניתן אישור על ידי הועדה המקומית לתיכנון ובניה המאפשר בניית מבנה גדול באופן משמעותי מהמבנה שהיה קיים טרם שיפוצו על ידי הנאשם.

חידוש מכוח תקנה 20 לתקנות התיכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970, המתייחסת לחידוש מבנה שנשרף כפי שארע למבנה בשנת 2005 וחידוש נוסף המהוה הארכת תוקף היתר בניה מצבי משנת 2005 שזמן ביצועו פג, בהתאם לסמכות הועדה.

...

מכלול נתונים אלו שיפורטו להלן הביא אותי למסקנה כי לא ראוי להרשיע את הנאשם בהליך זה. המענה לכתב האישום במענה לכתב האישום נטען כי המניע להגשת כתב האישום הנו רצון מהנדס העיר להתעמר בנאשם על רקע פיטורי אשת מהנדס העיר מהחברה הכלכלית לאשקלון והטלת האחריות לפיטוריה על הנאשם.

ממכלול הנסיבות שוכנעתי כי מדובר במקרה חריג ביותר ממנו עולה כי קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות.

עוד נקבע כי: "מאחר ואין לאפשר מצב בו לא יתאפשר למשיבים להוכיח טענתם כי לא עברו עבירות בניה, ...תחילת תוקף הצו מיום 1.2.2013 וייכנס לתוקף בתנאי שעד לאותו מועד יוגש כתב אישום בגין עבירות הבניה והשימוש המיוחסות למשיבים." לאור המסקנה כי יש לבטל את כתב האישום ומאחר ומצאתי כי לגבי חלק הארי מהאישומים יש לזכות את הנאשם, אין הצדקה להמשך קיומו של צו הפסקת השימוש הגורף.

אמנם ביטול כתב האישום אינו מקנה לנאשם היתר בניה ושימוש למבנה במצבו היום, אולם מכלול הנסיבות מלמדות כי הבניה תואמת בעיקרה להיתרים ישנים למתחם ועל כן אני מורה על ביטול צו הפסקת השימוש מיום 2.12.12.

מעיון בפסיקה עולה תמונה כדלקמן : ציפוי מבנה קיים בעץ ובניית גג רעפים בעמ"ק (כ"ס) 6036/01 מדינת ישראל נגד חייט (15.11.2004), נדונו עבודות שפוץ, שכללו בניית קונסטרוקציית עץ מקורה בצמוד למחסן, פתיחת חלונות בקירות המחסן והגבהת גג הרעפים שבו וכן בניית מעקות חצוניים במרפסת הצמודה ללא היתר.

על הנאשם הושת קנס כספי בסך 3,000 ₪, הוא חויב בתשלום כפל אגרת בניה בסך 864 ₪ והוא חויב לחתום על התחייבות בסך 7,500 ₪, כמו כן הוטל צו הריסה מותנה.

...

בנסיבות לפיהן אין המדובר בשימוש בחדרי אירוח, כי אם עבודות בניה (שיפוץ) למטרה זו, שכאמור טרם הושלמו, אני קובע כי מתחם הענישה בענין קנס נע בין 5,000 ₪- 30,000 ₪.

אשר לבניית קיר מבטון ללא היתר, נוכח שטח הקיר בענייננו (כ – 100 מ"ר), אני קובע כי מתחם הענישה בענין קנס נע בין 1,500 ₪ ל- 5,000 ₪.

לאור כל האמור לעיל, ותוך התחשבות בכך שהנאשם הפסיק את בניית חדרי האירוח ואינו עושה בהם שימוש, אני משית על הנאשם עונשים כדלקמן: קנס בסך 12,000 ₪ או 90 ימי מאסר תחתיו.

"הסכם השתוף" מאוד מפורט ומשקף בצורה מפורטת וברורה את מצבם התיכנוני והמשפטי של המקרקעין אותו יהיה צריך להסדיר, בטרם תחל הבניה על המקרקעין, ביניהן; · חברת סורד הגישה ל-וועדה המקומית לתיכנון ובניה תכנית שינויים לאיחוד חלקות ושינוי הבנוי על המיגרש באופן שניתן יהיה לבנות שני בנינים על המיגרש.

· במקרקעין קיים מבנה לשימור שיש צורך לשפץ אותו ולבנות תוספת של שתי קומות עליו.

"עלויות הבניה" הסכום הכולל אותו יש לשלם לצורך בניית הממכר בהתאם לתכניות ולמפרט ולפי התחייבויות הלקוח בהסכם השתוף כשסכום זה כולל את כלל עלויות הבניה הישירות והעקיפות ולרבות שכר יועצים, מתכננים, מנהלים, מומחים, עבודה, חומרים, ביטוח והכל ללא יוצא ולרבות מיסים בגין אגרות בניה, חיבורי חשמל, טל"כ ולמעט שכ"ט. "התכניות" תכניות שהכין אדריכל אילן פיבקו והמצורפות להסכם זה; "המפרט הטכני" מיפרט הממכר המצ"ב להסכם זה; 2.

...

דיון והכרעה לאחר עיון במכלול הראיות, הגעתי למסקנה שלא ניתן לקבל את טענות התובעים, משום שהתובעים לא הוכיחו במידה הנדרשת את הקשר הסיבתי בין ההפרות המיוחסות לנתבעים לבין ביטול הסכם הליווי הבנקאי.

לעומת מה שבסופו של דבר נבחר.

סוף דבר אני דוחה את תביעת פול סמדג'ה לקבל חזרה את הסכום של 520,000 ₪ - התשלום הראשון ששולם ב"הסכם הניהול".

אני דוחה את התביעה שכנגד של חברת סורד לקבלת התשלום השני - 450,000 ₪ -שב"הסכם הניהול".