היה על התובעים לצרף לבקשתם תלושי שכר עבור מספר חודשים אחרונים ולא להסתפק בתלוש שכר אחד שלגביו עולים סימני שאלה ותהיות רבות, שכן על אף טענת התובעת כי שכרה עומד על סך של 12,000 ₪ נטו, מעיון בתלוש שהוגש, של חודש אפריל, עולה כי הסכומים המצטברים לשנת המס מגיעים לסכום של 105,517 ₪.
נטען כי אם יש בידי התובעים לשלם אגרת בית משפט בתביעות קודמות, כספים לעורכי דין, אגרה בבית המשפט העליון (בגין ערעור שהגישו התובעים על פסק הדין שניתן במערכת היחסים בינם לבין הנתבע בעיניין המשכנתא), ואם יש בידם לשלם מראש לעורך דין בגין התביעה דנן סכום של 46,800 ₪, לשלם עבור חוות דעת שיידרשו לצורך ניהול התביעה ולשלם לעורכי הדין המטפלים בתיקי הפש"ר והפירוק של חברות שבשליטת התובעים ובבעלותם, הרי מובן שאין לפטור אותם מתשלום אגרה בהליך זה.
התובעים הגישו תשובה לתגובות המדינה והנתבע.
במסגרת זו בית המשפט בוחן גם את הסכום הנתבע וכפי שנקבע בבש"א 13593/01 (מחוזי חי') ניצולת הקרטל בע"מ נ' אסם תעשיות מזון בע"מ (26.1.2003):
"...גובה הסכום הנתבע הנו אחד מרכיבי העילה לצורך תקנה 13(ב) לתקנות האגרות. אין זה מתקבל על הדעת שבעל דין המבקש לפטרו מתשלום אגרה, יגיש תביעה על סכום אסטרונומי וללא כל ביסוס. גם כאשר יש בפיו של אדם טענות נכונות כנגד בעלה דין יריבו, ואפילו אותו אדם הנו חסר אמצעים לשלם את אגרת המשפט החלה על ההליך, שומה על התובע שלא לחרוג ממסגרת עתירה לסעד סביר והגיוני בנסיבות העניין.
...
השאלה כיצד יש לבחון בקשה לפטור המוגשת ע"י תאגיד, נדונה ע"י בית המשפט העליון ברע"א 6344/10 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (14.12.11)), שם נקבע כי:
"מתפקידו של בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של תאגיד במסגרת בקשה למתן פטור מאגרה בצורה יסודית. במובן זה, הבחינה הינה האם החברה עצמה יכולה לגייס ממקורותיה העצמיים את סכום האגרה. מהות השאלה לא השתנתה בתיקון תקנות האגרות. כאז כן עכשיו – על בית המשפט הדן בבקשה למתן פטור מאגרה לבדוק היטב את יכולתו הכלכלית של בעל דין. אמנם, גבולותיה של אותה הבדיקה כלפי היחיד צומצמו ברמת הרוחב – מבקש הפטור, בן או בת זוגו והוריו. ואולם בחינת יכולתו הכלכלית של בעל דין לא מצויה רק בבחינה אופקית, אלא מצריכה היא הסתכלות עומק. לשון אחר, סבורני כי עיקרו של הכלל הקבוע בתקנות האגרות אינו בדבר קרוב המשפחה הפלוני אליו יש לפנות בסיוע לתשלום האגרה – כי אם בבדיקה היסודית שיש לבצע ביחס ליכולתו של בעל הדין לשלם. כך כלפי היחיד. כך המצב לגבי חברה. יש לבצע בדיקה יסודית של יכולותיה הכלכליות של החברה, בין היתר, בהתאם לסוגה, מאפייניה, מבנה ההתאגדות שלה ונסיבותיה המיוחדות. בהקשר זה – בחינה המצב האמיתי של החברה – יהיה מקום להתייחס אף לבעלי מניותיה ומנהליה."
בעקבות הלכת בלורי נקבע לא אחת כי כשהבקשה לפטור מאגרה מוגשת על ידי חברה, על בעלי המניות בחברה לפרוס תמונה מלאה ועדכנית ביחס למצבם הכלכלי ולפרט אודות מקורות הכנסתם, תוך הצגת תלושי משכורת ותדפיסי חשבון בנק (ראו ע"ר (מחוזי ת"א) 27650-07-12 רימונים חב' להשקעות בע"מ נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ).
שעה שהתובעים מצליחים לגייס כספים לצורך מימון הליכים אלה ובוחרים להגיש תביעתם נגד הבנק בסכומים מופרזים ללא פירוט של הנזק וצירוף הוכחות בסיסיות ושעה שהם טוענים לחוסר יכולת כלכלית ללא פירוט של ההוצאות וצירוף אסמכתאות רלוונטיות, אני סבורה שאין הצדקה להיעתר לבקשה, ודין בקשתם להידחות, חרף סכום האגרה המתחייב.
סוף דבר
לאור כל המקובץ, בשל העדר עילה מבוססת בכל הנוגע לסכום התביעה, ומשלא עמדו התובעים בנטל המוטל על שכמם להוכחת חוסר יכולת כלכלית, אני מורה על דחיית הבקשה.
