מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אגרת בית משפט: תשלום אגרה אחת עבור מספר סעדים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לבסוף נטען, כי בהתאם לתקנה 2(ב) לתקנות האגרות, מקום שמוגשת תביעה עם מספר סעדים, על התובע לשלם אגרה "לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך, לפי הסכום הגבוה". כך, שגם לו היה ממש בטענה שהסעד העקרי לו עותר המשיב אינו מצריך תשלום אגרה כסעד כספי, עדיין היה עליו לשלם אגרה בגין הסעדים החלופיים הכספיים שהתבקשו על ידו במסגרת התביעה.
לבסוף הפניתה המבקשת להחלטה שהתקבלה במסגרת ה"פ (מחוזי ת"א) 54308-01-17 סגל נ' נצבא החזקות בע"מ (2.10.17) שם התקבלה בקשה לסילוק על הסף, בין היתר מחמת אי תשלום אגרת בית משפט בהתאם לסעד המהותי המבוקש, בעת שנקבע כי הסעד המבוקש של פיצוי בדמות דמי שכירות חודשיים ראויים, ניתן לכימות באמצעו חו"ד מקצועית שמאית או אחרת.
שאז יש לחייב המשיב בתשלום בסך של 1,153 ₪ בלבד או שחל הסיפא של סעיף המשנה "(1) צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה או צו אכיפה, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור". או בהתאם לתקנה 6 לתקנות האגרות – אגרה לתביעה בסכום קצוב, בהתאם לפרט 8 בתוספת לתקנות האגרות, שאז יש לחייב המשיב בתשלום בשיעור של 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ו-1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל ל- 24,163,178 שקלים חדשים.
...
בתגובה טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה תוך השתת הוצאות משפט כדין.
עוד, לאור הנטען ובוודאי לגבי דרישת ההשבה לגבי החוזים שכבר נחתמו ושכר הטרחה הראוי, איני מקבלת את הטענה כי לא ניתן להעריך את שיעור הסכום הנתבע על ידי חישוב אריתמטי פשוט.
לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי אכן מדובר בתביעה כספית במסווה של סעד הצהרתי; כפועל יוצא, שולמה אגרה בחסר.
משכך, הנני מורה לתובע לתקן את התביעה על דרך של הוספת הסעדים הכספיים המלאים ותשלום האגרה המתחייבת.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 14.12.2021 קבעה כב' הרשמת כי, " המשיב לא טען וגם לא הצביע על אינטרס כלשהו המצדיק את פיצול ההליך והסעד המבוקש. זאת ועוד, התביעה מתייחסת למספר סעדים חילופיים, אשר יש לאבחן ביניהם ולקבוע את תשלום האגרה בגין הסעדים הכספיים הניתנים לשומה". (ראו עמ' 6 להחלטת כב' הרשמת).
בנוסף לכך נקבע כי, הסעדים בתביעה ובהם סעיפים; ב', ג' ו-215 ניתנים לשומה פרט לסעיף א' אשר הסעד בו "טרם גובש". אשר על כן קבע בית המשפט כי, "מסקנתי היא כי אכן מדובר בתביעה כספית במסווה של סעד הצהרתי; כפועל יוצא; שולמה אגרה בחסר." (ראו: עמ' 7 להחלטת כב' הרשמת).
לשון סעיף 215 לתביעה; "לחילופי חילופי חילופין לסעדים שבפתח התובענה, לגביו תוגש בקשה נפרדת לפיצול סעדים בעקבות הגשת תובענה זו: בית המשפט הנכבד יתקשה לקבוע כי נצבא חייבת לשלם לעו"ד שי כהן שכ"ט ראוי ומקובל בגין כל העבודה שביצע מתחילת הפרויקט ועד מאי 2019 (סיום תקופת הנאמנות), למעט עבודת הביטולים שעליה קיבל שכר טירחה ובהפחתת הסכום שיושב לו (ככל שייפסק וככל שיושב לו) לפי הסעד השני שפורט בפתח התובענה". (ראו: עמ' 41 לתביעה) סבורה אני כי, ניתן לשום את הסעד לעיל בסכום מוערך, שהרי תקופת הזמן תחומה וסדורה (מתחילת הפרויקט ועד מאי 2019), מדובר בשכ"ט ראוי אשר ניתן לקצוב אותו וזאת בכפוף לחריגים ובהם, עבודת הביטולים שעבורה קיבל שכ"ט. עוד טוען המערער כי, נימנעה ממנו זכות התגובה ביחס לתגובת המדינה.
פסיקת ההוצאות בבקשה לעיכוב ביצוע: ביום 06.02.2022, במסגרת בקשת המערער לעיכוב ביצוע חויב במערער בהוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ אשר ישולמו לכל אחת מהמשיבות.
...
בתגובה טען, המערער כי, יש לדחות את הבקשה שכן, לגרסתו כלל הסעדים אשר הוא תובע הם הצהרתיים וצווי עשה ולפיכך, אין מקום לשינוי סיווג התביעה.
המערער מלין על חיוב זה וטוען כי, שגה בית המשפט בהחלטתו לדבריו; "חיוב המערער בהוצאות במסגרת ההחלטה (נספח 1) וכן ההחלטה השנייה (נספח 2) יסודם בטעות, ובייחוד בשים לב לדחיית הסעד העיקרי שביקשה נצבא ובכך ששומה היה על המוטב קמא לעכב ביצוע". (ראו: פס' 54 לכתב הערעור) דין טענה זו להידחות.
אשר על כן, דין הערעור להידחות, המערער ישלם את האגרה על פי ההחלטה עד לתאריך 14.07.2022 אלא אם יבחר לתקן את כתב התביעה עד לאותו יום.
המערער ישלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 3,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

היה על התובעים לצרף לבקשתם תלושי שכר עבור מספר חודשים אחרונים ולא להסתפק בתלוש שכר אחד שלגביו עולים סימני שאלה ותהיות רבות, שכן על אף טענת התובעת כי שכרה עומד על סך של 12,000 ₪ נטו, מעיון בתלוש שהוגש, של חודש אפריל, עולה כי הסכומים המצטברים לשנת המס מגיעים לסכום של 105,517 ₪.
נטען כי אם יש בידי התובעים לשלם אגרת בית משפט בתביעות קודמות, כספים לעורכי דין, אגרה בבית המשפט העליון (בגין ערעור שהגישו התובעים על פסק הדין שניתן במערכת היחסים בינם לבין הנתבע בעיניין המשכנתא), ואם יש בידם לשלם מראש לעורך דין בגין התביעה דנן סכום של 46,800 ₪, לשלם עבור חוות דעת שיידרשו לצורך ניהול התביעה ולשלם לעורכי הדין המטפלים בתיקי הפש"ר והפירוק של חברות שבשליטת התובעים ובבעלותם, הרי מובן שאין לפטור אותם מתשלום אגרה בהליך זה. התובעים הגישו תשובה לתגובות המדינה והנתבע.
במסגרת זו בית המשפט בוחן גם את הסכום הנתבע וכפי שנקבע בבש"א 13593/01 (מחוזי חי') ניצולת הקרטל בע"מ נ' אסם תעשיות מזון בע"מ (26.1.2003): "...גובה הסכום הנתבע הנו אחד מרכיבי העילה לצורך תקנה 13(ב) לתקנות האגרות. אין זה מתקבל על הדעת שבעל דין המבקש לפטרו מתשלום אגרה, יגיש תביעה על סכום אסטרונומי וללא כל ביסוס. גם כאשר יש בפיו של אדם טענות נכונות כנגד בעלה דין יריבו, ואפילו אותו אדם הנו חסר אמצעים לשלם את אגרת המשפט החלה על ההליך, שומה על התובע שלא לחרוג ממסגרת עתירה לסעד סביר והגיוני בנסיבות העניין.
...
השאלה כיצד יש לבחון בקשה לפטור המוגשת ע"י תאגיד, נדונה ע"י בית המשפט העליון ברע"א 6344/10 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (14.12.11)), שם נקבע כי: "מתפקידו של בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של תאגיד במסגרת בקשה למתן פטור מאגרה בצורה יסודית. במובן זה, הבחינה הינה האם החברה עצמה יכולה לגייס ממקורותיה העצמיים את סכום האגרה. מהות השאלה לא השתנתה בתיקון תקנות האגרות. כאז כן עכשיו – על בית המשפט הדן בבקשה למתן פטור מאגרה לבדוק היטב את יכולתו הכלכלית של בעל דין. אמנם, גבולותיה של אותה הבדיקה כלפי היחיד צומצמו ברמת הרוחב – מבקש הפטור, בן או בת זוגו והוריו. ואולם בחינת יכולתו הכלכלית של בעל דין לא מצויה רק בבחינה אופקית, אלא מצריכה היא הסתכלות עומק. לשון אחר, סבורני כי עיקרו של הכלל הקבוע בתקנות האגרות אינו בדבר קרוב המשפחה הפלוני אליו יש לפנות בסיוע לתשלום האגרה – כי אם בבדיקה היסודית שיש לבצע ביחס ליכולתו של בעל הדין לשלם. כך כלפי היחיד. כך המצב לגבי חברה. יש לבצע בדיקה יסודית של יכולותיה הכלכליות של החברה, בין היתר, בהתאם לסוגה, מאפייניה, מבנה ההתאגדות שלה ונסיבותיה המיוחדות. בהקשר זה – בחינה המצב האמיתי של החברה – יהיה מקום להתייחס אף לבעלי מניותיה ומנהליה." בעקבות הלכת בלורי נקבע לא אחת כי כשהבקשה לפטור מאגרה מוגשת על ידי חברה, על בעלי המניות בחברה לפרוס תמונה מלאה ועדכנית ביחס למצבם הכלכלי ולפרט אודות מקורות הכנסתם, תוך הצגת תלושי משכורת ותדפיסי חשבון בנק (ראו ע"ר (מחוזי ת"א) 27650-07-12 רימונים חב' להשקעות בע"מ נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ).
שעה שהתובעים מצליחים לגייס כספים לצורך מימון הליכים אלה ובוחרים להגיש תביעתם נגד הבנק בסכומים מופרזים ללא פירוט של הנזק וצירוף הוכחות בסיסיות ושעה שהם טוענים לחוסר יכולת כלכלית ללא פירוט של ההוצאות וצירוף אסמכתאות רלוונטיות, אני סבורה שאין הצדקה להיעתר לבקשה, ודין בקשתם להידחות, חרף סכום האגרה המתחייב.
סוף דבר לאור כל המקובץ, בשל העדר עילה מבוססת בכל הנוגע לסכום התביעה, ומשלא עמדו התובעים בנטל המוטל על שכמם להוכחת חוסר יכולת כלכלית, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עם הגשת התובענה שילמה התובעת אגרה בהתאם לפרט 10 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 דהיינו אגרה בשל תביעה לסעד שאינו ניתן לביטוי בכסף.
יתרה מזו, על פי תקנה 2(ב) לתקנות האגרות, מקום שבו התובענה כוללת עתירה למספר סעדים "[...] תשולם האגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך, לפי הסכום הגבוה". משמע, כאשר באים לקבוע את סכום האגרה שעל תובע לשלם, עלינו לברר מהם הסעדים הנתבעים, מהו הפרט הרלבנטי בתוספת, ולחייבו על פי שיעור האגרה הגבוה ביותר המתחייב מהסעדים הנתבעים (ראו למשל רע"א 4895/19 פלוני (קטין) נ. מכבי שירותי בריאות (18/7/2019)) תביעתה של התובעת היא תביעה לקבלת סעדים להסרת קפוח בהתאם לסעיף 191 לחוק החברות.
בסופו של ההליך, אם תזכה בו התובעת, תנתן הוראה לנתבעים להעביר לתובעת תמורה עבור המניות, ולא יהיה צורך בהליך נוסף.
...
על כן, אני מורה לתובעת להגיש תוך 45 ימים כתב תביעה מתוקן שבו תכלול הערכה משוערת של שווי הסעדים האמורים ותשלם את האגרה המתבקשת או תשנה את הסעדים הנתבעים.
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות בקשה זו בסך של 3,000 ₪.
אני קובע קדם משפט ליום 18.7.2023 שעה 09:00.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מדובר במצב בעייתי ממספר בחינות: ראשית, הוא עלול להביא לכך שבסופו של יום תשולם אגרה נמוכה יותר לקופת המדינה; שנית, הוא שולל את התמריץ שנקבע בתקנה 5(ג) לתקנות האגרות, אשר נועד לגרום לתובע להגיש את תביעתו לבית משפט השלום במקרים המתאימים (ראו פסקה 6 לעיל); שלישית, הוא עלול להביא למצב בו מצורפים סעדים כספיים מטעמים שאינם עינייניים, ובכך יש כדי להאריך ולסרבל את בירור ההליך.
עד עתה עמדנו על שלוש אפשרויות פרשניות בכל הנוגע לתביעות הכוללות הן סעד כספי והן סעד של פיצוי בגין ניזקי גוף: האחת, כי האגרה תקבע לפי הסעד שמביא לחיוב הגבוה ביותר בעת פתיחת ההליך (הפרשנות בה מצדדת המדינה); השנייה, כי האגרה תקבע לפי הסעד שמביא לכך שבסופו של ההליך תשולם אגרה כוללת בסכום הגבוה ביותר; השלישית, שאומצה בעיניין שפר, כי האפשרות הראשונה תחול בנוגע לסעדים הנמצאים בסמכותה העניינית של אותה ערכאה, ואילו כאשר התביעה מוגשת לבית המשפט המחוזי והסעד הכספי נמצא בסמכות בית משפט השלום תשולם אגרה בגין הסעד של פיצוי בגין ניזקי גוף.
אולם, בתום ההליך – וככל שהוא לא יסתיים בפשרה – האגרה עבור הסעד של פיצוי בגין ניזקי גוף תהיה גבוהה יותר מהאגרה בגין הסעד הכספי, ולפיכך יהא על התובעים (או על הנתבעים, בהתאם לתוצאה) לשלם את האגרה עבור הסעד של פיצוי בגין ניזקי גוף, בנכוי הסכום ששולם.
...
לאור האמור, סבורני כי הפרשנות לפיה בכל שלב בהליך יש לחייב באגרה לפי הסעד המביא לחיוב הגבוה ביותר נכון לאותו שלב (תוך התחשבות בסכום ששולם עד לאותה נקודה), מתיישבת עם לשונה של תקנה 2(ב) לתקנות האגרות.
לאור האמור, סבורני כי יש לאמץ את הפרשנות לפיה בתביעות מעורבות, אשר תקנה 2(ב) לתקנות האגרות חלה עליהן, יושת חיוב באגרה בכל אחד משלבי ההליך לפי הסעד המביא לחיוב הגבוה ביותר נכון לאותה נקודה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו