אגרת בית משפט בתביעת פינוי מושכר

אגרת בית משפט בתביעה לפינוי מושכר בסדר דין מהיר ע"ס 657 ₪.

...

מתיעוד השיחות והודעות הטקסט שהגישו התובעים (מוצג ת/3) עולה כי בחודש אוקטובר ביקשו התובעים שוב ושוב להיפגש עם התובעים שהבטיח להיפגש איתם ועם אחותו שהיא עורכת דין במקצועה אך לא הגיע לפגישות בסופו של דבר.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סכומים כדלקמן: בגין הפרשי שכר דירה שלא שולמו על ידי הנתבע – סך של 9,010 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15.2.2020 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף ישלם הנתבע לתובעים הוצאות משפט בסך 750 ₪ לא ראיתי לנכון לקבל את התביעה בגין אגרת בית משפט בתביעת הפינוי שכן בתביעת הפינוי לא מצא בית המשפט לנכון לפסוק הוצאות, ואף נימק החלטתו זו. על הנתבע לשלם את הסכומים שלעיל לתובעים תוך 30 יום.

פס"ד הפינוי מכיר בזכותו של התובע, ושלו בלבד, מול הנתבעים שניהם, מכוח יחסי השכירות ביניהם, ולכן בפס"ד פינוי זה מקופלת גם הכרה משתמעת בזכותו של התובע לתבוע, בעצמו ולבדו ומכוח אותו הסכם שכירות מושא תביעת הפינוי ומושא התביעה שבנידון, את הנתבעים בכל הנוגע ליחסי השכירות בין הצדדים.

סך של 533 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 9.9.20 ועד יום התשלום המלא בפועל.

...

דין תביעת התובע לפיצוי נזק זה להידחות, מהנימוקים הבאים: התובע לא העיד את איש המקצוע (השיפוצניק) שנתן לו את הצעת המחיר הרלוונטית, ומחובתו היה להעידו בנסיבות.

דין טענת הקיזוז להידחות, מהנימוקים הבאים: הנתבע לא העיד את איש המקצוע שנתן לו את הצעת המחיר הרלוונטית, ומחובתו היה להעידו בנסיבות.

סיכום התביעה מתקבלת, באופן חלקי.

בהקשר זה ולעניין התכליות שביסוד ההוראה נאמר בפסיקת בתי המשפט: "ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט הישתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השרות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהוה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך...

(1) עניני מישפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני מישפחה, תשנ"ה-1995 לרבות בהליכים לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי מישפחה (הוראת שעה),התשע"ה-2014) להלן – חוק להסדר התדיינויות;( (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק-יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני-המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) ענינים כספיים, לרבות נזיקין, למעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961, או חוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963; (4) ענינים שבית הדין לעבודה מוסמך לידון בהם, למעט ענינים פליליים; (5) תביעות על-פי חיקוק המעניק גימלאות, מענקים, שקום או זכויות אחרות לנכים או למשפחות-נספים; (6) תביעות בכל ענין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (7) תביעות לפי חוק השבות, תש"י-1950, חוק האזרחות, תשי"ב-1952, חוק מירשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965; (8) עניני רשוי עסקי, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.

...

בנסיבות אלה, נדחית בקשת המבקש לפטור מאגרה, אף בלא צורך בתגובת המשיב.

ביום 24.07.21 ולאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים בביהמ"ש השלום בבאר שבע בתובענה לפינוי המושכר, ניתן פסק דין בהסכמת עדן לפינוי המושכר מושא ההליך שם, עד ליום 01.07.2021.

בהתאם להסכמת הצדדים ניתן פסק דין חלקי בדיון ביום 16.01.23, כי בשים לב כי אגרת בית המשפט, לא שולמה בתיקים תאד"מ 18639-01-22, תאד"מ 9214-04-22, תאד"מ 12347-12-21, הורה ביהמ"ש על מחיקתם ולמעשה נותרו בפני בית המשפט להכרעתו התובענות שבכותרת, הראשונה ת"א 59948-11-20 שעניינה הפרת הסכמי הלוואה ושכירות ושרותי הנהלת חשבונות ותאד"מ 9218-04-22 שעניינו שטר חוב מיום 08.07.19 אשר מולא ביום 29.09.21 על סך של 71,708 ₪ בגין "דמי שכירות", כאשר עושה השטר הנו עדן ואילו הערבים הנם יוליה ורומן.

...

נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב כי עניינה של התביעה האזרחית הינו בין השאר גם חובתם של הנתבעים לשלם לתובע את יתרת דמי השכירות על פי הסכם השכירות, ובשים לב כי השטר מושא ההליך זה מולא ע"י התובע לצורך תשלום דמי השכירות ובשים לב כי התובע לא סתר טענות הנתבעים בעניין, דין תביעה תאד"מ 9218-04-22 להידחות, שכן מדובר בכפל תביעה בגין דמי השכירות.

סיכום נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כלהלן: הסכם השכירות מיום 07.08.19 הופר על ידי עדן וכי עדן נותר חייב לתובע בגין 7 וחצי חודשי שכירות וכי הוריו, הם רומן ויוליה, ערבו לקיום חובותיו על פי ההסכם.

כמו כן, אני קובעת כי הנתבע מס' 1 זכאי לקיזוז סך של 11,611 ₪ בגין סכומים ששילם ביתר לתובע.

הנתבעות מפנות לתקסד"א–התשמ"ד וכן לתקנה 2ג לתקנות האגרות, לפיה "לא יזקק בית המשפט לכל הליך אלא אם כן שולמה האגרה החלה...". לשיטת הנתבעות אין מקום לפסוק לתובעת סכומי כסף מעבר לסכום התביעה בגינו שולמה האגרה (ר' בהרחבה סעיפים 46–50).

דיון והכרעה לעניין שטח המקרקעין בפתח תצהירו של אסייג נטען בין היתר כי עניינה של התובענה בתיק זה חובות הנתבעת 1 כלפי התובעת בגין הפרת הוראות מערכת ההסכמים שבין הצדדים ואי־תשלום דמי שכירות ראויים בגין התקופה החל מיום 1.1.10 ועד לפינוי הנכס בפועל ביום 1.6.16 "בעקבות פסק דין של פינוי שניתן על ידי כב' בית משפט השלום באשדוד...". הובהר כי מפעלים נאלצה לפנות את הנכס בעקבות תביעת פינוי שהוגשה על ידי התובעת ופסק פינוי מיום 13.4.15 (ר' נספח א).

...

דין הטענה להידחות.

תקנה 12 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת בין היתר כי "בעל דין שלא שילם אגרה במועד לפי תקנות אלה, ישלמה בתוספת הפרשי הצמדה..". אשר על כן בהינתן האמור, משנדרש בית המשפט לסוגייה במסגרת ההליך ובפסק דינו ובאיזון האינטרסים המתחייב, ובהתאם לסמכות הנתונה לי הנני מורה כי הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו את סכום המע"מ כחוק בהתאם לפסק הדין (הפסיקתה שתיחתם), ואילו התובעת מצידה תוסיף ותשלם את אגרת המשפט במלואה על רכיב המע"מ, עד יום 15/2/24.

סוף דבר התובעת תמציא לחתימתי פסיקתה תמציתית כדרכן של פסיקתות ברגיל, עד יום 16/1/24, בהתאם לכל שנקבע בהחלטה זו (ר' במיוחד סעיפים 29 ו-39 לעיל), בצירוף ובגיבוי תחשיב מאומת של כל הפרטים/הנתונים ע"י המומחה מטעמה.