אגרה בתביעה כספית בגין דמי שימוש ראויים

ברם, מששולמה אגרת בית משפט רק בגין סעד כספי בסך של 93,960 ₪, אני פוסקת לתובע בגין דמי שימוש ראויים ועלויות פינוי (מותנות) סך כולל של 93,960 ₪ (בתוספת שיערוך).

בהקשר זה יובהר, כי ככל שלא יצטרך התובע לשאת בעצמו בעלויות הפינוי, עדיין הוא יהיה זכאי לסעד כספי בגין דמי שימוש ראויים בסך של 93,960 ₪ (כגובה סכום התביעה).

...

בפסק דינה מיום 20.1.14 קבעה כב' השופטת עירית הוד, בין היתר, את הדברים הבאים הרלוונטיים לענייננו: "מדברי התובעת עצמה עולה היום, כי לא היה מקום להגיש את התביעה במתכונת בה היא הוגשה כתביעה לסילוק יד. [...] לעניין זה אוסיף, כי מדובר בהליך שני אשר מתנהל בין הצדדים. בנסיבות אלו, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לתיקון תביעה. תביעה לפירוק שיתוף, הינה תביעה שונה בתכלית מהתביעה אשר הוגשה ואשר מצריכה צירוף של כל השותפים במקרקעין וכן צירוף הצעת חלוקה. בנסיבות אלו, איני מוצאת להמשיך ולהשאיר את התיק תלוי ועומד עד אשר תפעל כך התובעת. אי לכך, ובהיעדר עילה לסילוק יד מאחר ואף הנתבע שותף במקרקעין, מצאתי להיעתר לבקשה ומורה על מחיקת התביעה". [ראו גם דברי ב"כ המינהל באותו דיון, עמ' 1 לפרט' ש' 8-11, שעקב הזכויות של אסעד בחלק מהזכויות במקרקעין, לא ניתן לסלקו לחלוטין מהם, ומשכך עתר המינהל לתיקון כתב התביעה בדרך של עתירה כאמור לפירוק השיתוף במקרקעין, עקב אופי והיקף השימוש שעשה אסעד במקרקעין, דבר שהצריך את תחימת גבולותיו במסגרת הליך פירוק שיתוף].

עוד ישלמו הנתבעים 1-2, יחד ולחוד, לתובע שכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.

התביעה נגד הנתבע 3 נדחית בזה.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

עניינה של התובענה שלפניי היא עתירת התובעת להורות על ביטול פסק דין חלוט, בטענת מירמה וגילוי ראיות חדשות; להורות על סילוק ידו של הנתבע מדירתה; ולחייבו בתשלום סכום כספי בגין דמי שימוש ראויים בדירה זו. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בראיות ובמוצגים שהוצגו לפניי בית המשפט, השתכנעתי כי דין התובענה להיתקבל בחלקה.

הסכום הוגבל מטעמי אגרה בלבד, אף שלטענת התובעת נזקיה הכספיים עולים אף על סמכותו העניינית של בית משפט זה. התובעת ביקשה בכתב תביעתה להסתמך על שתי עילות ביטול פסק חלוט: האחת, פסק דין שהושג במירמה בוטה, בהדגישה כי המירמה מבטלת הכל; והשנייה, כי התגלו ראיות חדשות, אשר בכוחן לשנות את פסק הדין בתיק המקורי מיסודו, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק הדין בתביעה המקורית.

...

עניינה של התובענה שלפניי היא עתירת התובעת להורות על ביטול פסק דין חלוט, בטענת מרמה וגילוי ראיות חדשות; להורות על סילוק ידו של הנתבע מדירתה; ולחייבו בתשלום סכום כספי בגין דמי שימוש ראויים בדירה זו. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בראיות ובמוצגים שהוצגו לפניי בית המשפט, השתכנעתי כי דין התובענה להתקבל בחלקה.

דין טענה זו להידחות.

דין טענה זו, אם כן, להידחות גם כן. סעדים תובענה זו הוגשה לשלושה סעדים.

חרף ייחודיות ההליך וחרף ייחודיות וחריגות הסעד העיקרי שהתבקש – אין מנוס אלא להיעתר לו. נוכח האמור, פסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב יפו בתיק ת"א (שלום ת"א) 14028/91 מיום 30.9.1992 – בטל.

תביעות הדדיות לסילוק יד בלווי תביעות כספית הדדיות בגין דמי שימוש ראויים.

בנוסף, וכפי שהתבקש בכתב התביעה, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום כאמור ביחס לתקופה שממועד הגשת כתב התביעה ועד 30 יום לאחר פסק הדין, בכפוף להשלמת האגרה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ותצהירי הצדדים על נספחיהם, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה העיקרית והתביעה שכנגד להתקבל בחלקן, ואפרט.

אין בידי לקבל טענות אלה של הנתבעת.

בהקשר זה אציין, כי מקובלת עלי טענת התובעת שאין בסיס לסכומים שנתבעו בתביעה שכנגד בענין זה ולא בכדי טענה הנתבעת (התובעת שכנגד) בסיכומיה לסכום אחר מזה שנתבע בתביעה שכנגד.

באשר לטענת המערער כי יש לבטל את הפסיקה בסך של 150,000 ₪ בגין דמי השמוש, טענו המשיבים כי עסקינן בדמי שימוש אשר בחר המערער שלא לשלם, אף שעשה שימוש במושכר, ולפיכך אין זה ברור מדוע הוא מבקש לדחות רכיב כספי זה. לטענת המשיבים, המערער מבקש לקבל פרס על הפרת ההסכם ועל כך שלא שילם דמי שכירות משך 5 שנים.

ההסדר דיוני וביטולו: לאחר הגשת תשובת המשיבים לערעור, בדיון אשר היתקיים לפנינו ביום 01.05.2023 הגיעו הצדדים בהמלצת בית-המשפט להסדר דיוני כדלקמן: עירעורו של המערער יידחה למעט בעיניין הרכיב הנוגע לדמי שימוש/שכירות ראויים בגין התקופה שתחילתה ביום הגשת התביעה שכנגד 5.11.17 ועד מועד הפינוי שקבע בית המשפט קמא בפסק דינו, 30.12.22.

לא מצאתי כי נפגעה זכות דיונית כלשהיא של המערער, שכן ידע לפני מה הוא מתגונן, הן לעניין טענות המשיבים והן לעניין סכום התביעה והיה בידיו להביא את כלל הראיות הרלוואנטיות, כאשר גם עיקרון סופיות הדיון מוביל למסקנה כי אין להתערב בפסק-דינו של בית-משפט קמא בנקודה זו. כפי שיפורט להלן, באיזון הראוי, לא נמצאה פגיעה בזכותו הדיונית של המערער, משעה שטענתו לעניין תשלום אגרה בחסר מתקבלת.

...

אסף זגורי, שופט השופט ע' טאהא: מסכים לתוצאה אליה הגיע חברי כב' השופט זגורי, שיש לדחות את הערעור למעט בסוגיית חיוב המערער בסכום העולה על סכום התביעה שבגינו שולמה אגרה.

חברי פרס יריעה רחבה בכל הנוגע לאפשרות הגשת תביעה כספית בגין חיוב עתידי שלא התגבש, והגיע למסקנה כי קביעת בית המשפט קמא בעניין זה מיטיבה עם המערער ועל כן, אין להתערב בה. נדמה לי כי הקביעה שפסק דינו של בית המשפט קמא מיטיב עם המערער מוקשית היא שעה שהוא מטיל עליו חיוב כספי בסכום של מאות אלפי שקלים.

על אף האמור, מסכים אני עם חברי כי דין טענות המערער להידחות אף בעניין זה. מעיון בכתב התביעה שכנגד עולה, כי המשיב תבע דמי שימוש ראויים לתקופה מתום תקופת השכירות ועד פינוי הנכס.

התביעה לדמי שימוש ראויים: במסגרת תביעתם של התובעים לפינוי, תביעה כספית על סך של 210,000 ש"ח בגין דמי שימוש ראויים לתקופה שמתחילה בחודש 4/08 ועד ליום הגשת כתב התביעה המתוקן.

לאור זאת, הנתבעים, ביחד ולחוד, יישאו בהוצאות התובעים, ביחד ולחוד, בסך של 30,000 ש"ח וכן בהוצאות אגרת בית משפט בסך של 659 ש"ח בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין מיום 5.11.20 ובהוצאות אגרת בית משפט בסך של 584 ש"ח בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין מיום 19.11.09.

...

לאור זאת, הנתבעים אינם יכולים לטעון שיש לדחות את תביעתם של התובעים לפינוי היחידה מהטעם שהתובעים לא שילמו את מלוא התמורה, כאשר הנתבעים עצמם לא עשו כן וזכותם של התובעים ביחידה קודמת ועדיפה לזכותם של הנתבעים.

התובעים זנחו בסיכומיהם את הדרישה לבצע הריסה של פעולות בנייה שבוצעו על ידי הנתבעים שלא על פי היתר בנייה ועל כן איני דן בטענה זו. סוף דבר: לסיכומם של דברים, תביעתם של התובעים לפינוי היחידה מתקבלת.

תביעתם של התובעים לדמי שימוש ראויים נדחית.