אבעיה: אישור ניהול תביעה לאחר ביטול פסק דין בפש"ר

בימ"ש של הפש"ר אישר המשך ניהול ההליך נגד קובי התובעת הודיעה לבימ"ש כי בית המשפט המחוזי בחיפה, שם מיתנהל הליך הפש"ר של קובי, התיר לה לנהל את התביעה נגדו במסגרת תיק זה. בקשה לביטול פסק הדין בעיניינן של רות וצאלה רות וצאלה הגישו בקשה דחופה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרן בטענה כי לא קיבלו זימון לדיון במסגרתו ניתן פס"ד (לא הן, ולא בא כוחן).

סוף דבר מחייב רות לשלם לתובעת מלוא סכום התביעה צמוד כדין ממועד הגשת התובענה ועד מועד התשלום בפועל ובנכוי סכומים ששולמו, או ישולמו על ידי אריה או צאלה לאחר מתן פסק הדין נגדם, ככל ששולמו, או ישולמו.

...

לגבי הסכם שכר הטרחה עם אריה, גם אם בעניין מסוים התובעת חתמה על הסכם שכר טרחה עם אריה ולא עם קובי, מכאן ועד המסקנה כי התובעת ידעה שקובי אינו עורך דין, הדרך ארוכה.

חיוב רות ביחס לחיובי אריה וצאלה אשר על כן, התוצאה היא שבימ"ש מפחית מהסכום שהגיע לחשבון הבנק של רות בסך של 605,000 ₪ הסכום שהשיבה בסך של 210,500 ₪, הסך של 2,250 ₪ שכבר הושב, ומחייב אותה לשלם לתובעת הסך של 392,250.

סוף דבר מחייב רות לשלם לתובעת מלוא סכום התביעה צמוד כדין ממועד הגשת התובענה ועד מועד התשלום בפועל ובניכוי סכומים ששולמו, או ישולמו על ידי אריה או צאלה לאחר מתן פסק הדין נגדם, ככל ששולמו, או ישולמו.

כמו כן, אביה של החייבת הותיר אחריו צוואה, שלפיה לא הייתה החייבת יורשת; אך זו בוטלה בהליכים שהתקיימו בבית המשפט לעינייני מישפחה בבקשה לצוו קיום צוואה והתנגדות לצוו קיום צוואה, בפסק דין מיום 8/10/17.

לאחר שהתקבלו תשובות הצדדים, לרבות עמדת הכנ"ר, קבעתי, בהחלטה מיום 11/1/18, כי "בשים לב לכרונולוגיה של ההליכים בתיק זה ובבית המשפט לעינייני מישפחה בקשר עם צו הירושה מכוחו ירשה החייבת את הדירות, שניתן ביום 8/10/17 (תוך ביטול צוואה); ועל מנת שבפני בית המשפט יהיו מלוא הנתונים - לעת הזו אני מורה למנהל המיוחד להכריע בתביעות החוב וכן לברר שווי זכויות החייבת בנכסי העזבון בהיתחשב גם בחובות העזבון ועיקולים על נכסים" ולאחר מכן, יגיש המנהל המיוחד דו"ח עדכני כמקובל, לרבות המלצתו.

התסקיר ועמדת המנהל המיוחד טרם הדיון שנקבע ליום 4/10/18 הוגש תסקיר עדכני, שבו המליץ המנהל המיוחד לאשר הסדר אליו הגיע עם החייבת, שלפיו תעמיד לטובת הנושים 100% דיבידנד נטו בתוספת ריבית והפרשי הצמדה לפי פקודת פשיטת הרגל, עד למועד אישור ההסדר.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל חומר שהונח לפניי, מצאתי לדחות את היתנגדות הנושה ולאמץ את המלצת המנהל המיוחד, על דעת הכנ"ר, ולאשר את ההסדר בין המנהל המיוחד לחייבת, כך שיינתן לחייבת הפטר בכפוף לתשלום 100 אחוז דיבידנד בצרוף הפרישי הצמדה וריבית לפי הפקודה ובצרוף הוצאות ההליך.

...

לאחר שהתקבלו תשובות הצדדים, לרבות עמדת הכנ"ר, קבעתי, בהחלטה מיום 11/1/18, כי "בשים לב לכרונולוגיה של ההליכים בתיק זה ובבית המשפט לענייני משפחה בקשר עם צו הירושה מכוחו ירשה החייבת את הדירות, שניתן ביום 8/10/17 (תוך ביטול צוואה); ועל מנת שבפני בית המשפט יהיו מלוא הנתונים - לעת הזו אני מורה למנהל המיוחד להכריע בתביעות החוב וכן לברר שווי זכויות החייבת בנכסי העיזבון בהתחשב גם בחובות העיזבון ועיקולים על נכסים" ולאחר מכן, יגיש המנהל המיוחד דו"ח עדכני כמקובל, לרבות המלצתו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל חומר שהונח לפניי, מצאתי לדחות את התנגדות הנושה ולאמץ את המלצת המנהל המיוחד, על דעת הכנ"ר, ולאשר את ההסדר בין המנהל המיוחד לחייבת, כך שיינתן לחייבת הפטר בכפוף לתשלום 100 אחוז דיבידנד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי הפקודה ובצירוף הוצאות ההליך.

סוף דבר: אני מכריזה על החייבת פושטת רגל וממנה את המנהל המיוחד לנאמן.

בעבר ניהלה היחידה הליך בו הציעה הסדר חוב לנושיה (פש"ר 25054-03-17), אולם ההצעה לא התקבלה וההליך בוטל ביום 15.10.17.

תביעות החוב נבדקו על ידי הנאמנת ואושר סך כולל של 1,234,627 ₪, מתוכו סך של 5,735 ₪ בדין קדימה.

ביום 25.6.21 הוגשה בקשה מוסכמת לביטול פסק הדין שניתן לאחר שהיחידה והנאמנת הגיעו להסכמות בדבר אופן הסרת מחדלי היחידה.

(5) הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאית היחידה מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חידלות הפרעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים, בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

...

לאחר שבחנתי את הצעת בעלות התפקיד ואת ההתייחסות לה מטעם היחידה ומטעם הנושה, אני סבורה כי יש בהצעת בעלות התפקיד משום איזון נכון של מכלול הנתונים שהתבררו בהליך זה וכן של האינטרסים העומדים ביסוד החוק, דהיינו שיקום היחידה מחד והשאת החוב לנושים מאידך.

נתתי דעתי לטענות היחידה במישור זה אולם אין בידי לקבל עמדתה שכן התנהלות זו מצביעה, לכל הפחות, על הזנחה מצד היחידה של ענייניה הכלכליים, בהתאם לסעיף 163(ג) לחוק, באופן המצדיק הארכה של תכנית השיקום.

בנוגע לפדיון זכויותיה של היחידה בעיזבון אביה, אני מקבלת את טענות היחידה באופן חלקי.

לאור האמור לעיל אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובכפוף לתנאים כדלקמן.

ההליך הקודם (פש"ר 7428-01-15) בוטל עקב מחדלי היחיד בפסק הדין מיום 4.1.17, במסגרתו חויב היחיד בתשלום 1,750 ₪ כתנאי לפתיחת הליך חידלות פרעון נוסף.

תביעות החוב נבדקו על ידי הנאמן ואושר סך כולל של 2,565,932 ₪ בדין רגיל.

במסגרת דיווחי בעלי התפקיד פורטו נסיבותיו האישיות של היחיד וכן התייחסו בעלי התפקיד למחדלים שצבר היחיד בניהול ההליך, לרבות אי ביצוע ההפקדה אשר נדרשה בהתאם לפסק הדין שניתן בהליך הקודם ואי הגשת דוחות כנדרש, כאשר הדוחות שהוגשו אינם נחזים כאמינים, וכן אי המצאת מסמכים נדרשים.

לאחר שהוצג אישור הנאמן על הסרת המחדלים, ביום 22.2.23 בוטל פסק הדין וההליך הושב על כנו.

...

בנוגע לזכויות המיוחסות ליחיד בדירת המגורים, אני מקבלת את עמדת בעלי התפקיד.

בעלי התפקיד מוזמנים לבחון קיומם של נכסים נוספים במקביל לביצוע הוראות צו זה. לאחר שבחנתי את הצעת בעלי התפקיד ואת עמדת היחיד, התכנית המוצעת נחזית ראויה ומאוזנת על רקע הנתונים שנאספו ומטרות החוק ויש מקום לאשרה.

על כן, אני מקבלת את ההצעה ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

בבקשתה להטלת עיקול זמני, טענה התובעת כי סכויי התביעה הם טובים ותביעתה נתמכת בראיות מוצקות, ובין היתר הסכם השותפות, מסמכים מהנהלת החשבונות של הנתבעת וחוות דעת של רואה חשבון, המציגה את הרווחים וההפסדים של הנתבעת בין השנים 2017-2023, את שוויה של הנתבעת ביום חתימת הסכם השותפות ואת אומדן שוויה היום.

הצדדים חלוקים בשאלת ההפרה של ההסכם ובנסיבות אשר הביאו לכך שהמניות טרם עברו, ובעוד שהתובעת טוענת כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שהתחמקו מלקיים את הוראותיו ונמנעו מהעברת המניות, טוענים הנתבעים כי התובעת היתה מעוניינת בדחיית ביצועו של ההסכם בשל הליך פשיטת רגל של פיליפ וכי היא ניתקה קשר לאחר שניסתה להחתים את הנתבעים על שטר העברת מניות המנוגד להסכם ואינו בר ביצוע.

הנתבעים ניסו בבקשתם לביטול העיקול להציג את הטעות בשטר בנוגע למספר המניות, כטעות אשר הביאה או תרמה באופן משמעותי, לאי החתימה על השטר ואת הטעות כמעשה מירמה מכוון מטעם התובעת, אלא שבדיון עלה כי עופר כלל לא שם לב לטעות שנפלה במסמך בנוגע למספר המניות ובלשונו "רק אחרי שנפגשתי עם עוה"ד שלי והוא האיר את תשומת לבי. לשאלת ביהמ"ש, אני אמרתי שאני לא מוכן להעביר מניות למאיה אלא רק לפי ההסכם, לתובעת, כמו שכתוב. מספר המניות – לא התייחסתי לזה בכלל. ראיתי את זה רק אחרי הגשת התביעה כשישבתי עם עוה"ד שלי. מה שעניין אותי זה שביקשתי לפי ההסכם, כתובה התובעת אז התובעת" (עמ' 12, שו' 26).

ברעא 8353/23 זלצמן משה שלום נ' יהושע קרלינסקי בית המשפט העליון חזר וקבע כי "... כאשר הסעד הזמני המבוקש הוא צו עיקול זמני – כמו במקרה דנן, על בית המשפט לבחון האם קיים חשש סביר שאי מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין (תקנה 103(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). זאת בהיתחשב בין היתר בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש מפני הברחת נכסים מצדו..." (סעיף 10, 29.1.24).

...

לעניין דירת המגורים – הנתבעים טענו ארוכות לעניין העיקול שהוטל על זכויותיו של עופר בדירת המגורים, אם כי לא שוכנעתי כי עיקול זה יש בו כדי לגרום נזק בלתי מידתי לנתבע.

על כן, לאחר שהונחו ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה נגד שני הנתבעים, מאחר והתובעת זכאית למחצית ממניות הנתבעת, לאור חשש ההכבדה, ומאחר ושוכנעתי כי מדובר בעיקולים שלא צפויים לגרום נזק להתנהלות השוטפת של הנתבעים או מי מהם וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה של התובעת, אני מורה על דחיית הבקשה ועל הותרת העיקולים על כנם, בכפוף לאמור בסעיף 56 לעיל.

עם זאת, מאחר והעיקולים על חשבונות הבנק של שני הנתבעים והעיקול בחברת הביטוח כלל לא תפסו כספים, אני מורה על ביטולם של עיקולים אלה, ואלה בלבד.