אבנים בכליות: אחוזי נכות

טענות התובעת: התובעת סובלת משלל ליקויים רפואיים( סרטן השד, אבנים בכליות, ובעיות אורטופדיות שונות).

לאחר שנקבעה לתובעת דרגת נכות כללית החלה בהליך שקום כדי להישתלב מחדש בשוק העבודה.

...

השיקום מטרתו לשמש מכסה לאנשים בעלי בעיות מהסוג ממנו סובלת התובעת, ילדים עם צרכים מיוחדים, שלל בעיות רפואיות ולכן תמוהה החלטת הנתבע בנסיבות מקרה זה. משהחלטה התקבלה בחוסר סבירות התוצאה היא כי בטול הליך של השיקום בעניינה של התובעת היה שלא כדין.

לאחר עיון בדו"ח הסיכום ובמסמכי התיק המתעדים את מהלך תהליך השיקום והחלטות מרכז השיקום, וכן בעדות התובעת ונציגי הנתבע, סבורים אנו כי החלטת מנהלת מרכז השיקום ניתנה כדין, לאחר שהמרכז נענה מספר פעמיים לבקשות התובעת לרבות העברתה מסדנת מחשבים לסדנת ייצור, ניסיון לשלבה בהתנסות במפעל יצרני אותו דחתה על רקע טענתה כי במפעל חומרים מסרטנים, טענה אשר לא הוכחה כלל וכלל , כל זאת חרף העובדה כי התובעת אכן נעדרה פעמיים רבות מהמרכז.

סבורים אנו כי לאור השתלשלות ההליכים בעניינה של התובעת, המלצת רופא המשפחה לחזרה למסגרת שיקומית כאשר הרופא אינו מודע להליכי השיקום אשר ננקטו בעניינה של התובעת והניסיונות לשלבה בסדנאות ובהתנסויות בעבודה , ועמדתם המקצועיים של הגורמים המטפלים, אין בה כדי ללמד כי נפלה טעות משפטית בהחלטת מנהלת מרכז השיקום , אשר הינה החלטה מנומקת ומפורטת ולא מצאתי כי דבק בהחלטה פגם כלשהו המצדיק ביטול ההחלטה.

לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

לוועדה הרפואית לעררים שדנה בעיניינו של המערער ביום 10/3/11, ייקרא להלן: "הוועדה השניה". הוועדה השניה, אשר היתכנסה - למעשה - כדי להגיע להחלטה סופית בשאלה אם להפחית את דרגת הנכות הרפואית שנקבעה למערער בשל האבנים בכליות, בהתאם לכוונתה של הוועדה הראשונה מיום 11/10/10, קיבלה מאת המערער מסמכים חדשים בתחום האורתופדי, אך לא המציא מסמכים כלשהם בענין דרכי השתן.

בתקנה 19(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984 (שתיקראנה להלן: "התקנות"), נאמר כך: "ועדה רפואית לעררים תורכב משנים או משלושה רופאים, בהתאם להחלטת רופא מוסמך, אותם בחר מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימת חברי ועדות רפואיות לעררים שקבע שר העבודה והרווחה ושפורסמה ברשומות.". כלומר - ועדה רפואית לעררים בהרכב של שני רופאים מומחים בלבד, אינה בהכרח ועדה "בהרכב חסר". ועדה רפואית לעררים (לענין נכות כללית) עשויה להיות מורכבת גם משני רפואים בלבד.

...

מעצם העובדה שבעניינו של המערער הורכבה הועדה הראשונה משלושה רופאים, ניתן ללמוד כי הרופא המוסמך שהפעיל את שיקול דעתו בענין עררו של המערער, הגיע למסקנה שנכון כי הערר יידון על ידי רופאים מומחים ב-3 תחומים רפואיים.

לסיכום בשל המוסבר לעיל, אני מקבל את הערעור.

נוכח השינויים בין הרכבי הועדות שדנו בעררו של המערער, אני מורה על העברת עניינו של המערער להתברר בפני ועדה רפואית לעררים בהרכב שונה (אשר תיקרא להלן: "הועדה החדשה").

העירעור יידחה ובכל הקשור לנושא האבנים בכליות; לעומת זאת, הדיון יוחזר לוועדה בכל הקשור לדום הנשימה בשינה, כך שהוועדה תתייחס מחדש לחוות דעתו של ד"ר אשכנזי, מטעם המערער, ותסביר מדוע ולמה היא מקבלת באופן חלקי את תביעתו.

כל זאת, בשימת לב לכך כי ד"ר אשכנזי קבע למערער דרגת נכות בשיעור של 40 אחוז לפי סעיף 3(ד) לרשימת הליקויים, ואף בשימת לב לכך שהוועדה קבעה בעצמה, כי בדיקת השינה מאסותא מיום 6/4/2022 הדגימה אצל המערער תיסמונת הפסקת נשימה חסימתית בשינה בדרגה משמעותית הדורשת טפול ב-CPAP; המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני הוועדה; החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת; מבקשים ליתן תוקף של פסק דין להסכמתנו שבנידון וללא צו להוצאות.

...

הדיון בעניינו של המערער חזר לועדה מכוח פסק דין של בית דין זה, בהליך שנוהל בפני בב"ל (חי') 17799-12-22 (להלן: "פסק הדין"), שם ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, כדלקמן: "ב"כ הצדדים: בשלב הנוכחי אנו מקבלים את המלצת בית הדין, ולפיה:

הועדה שמעה תלונות המערער ובאת-כוחו, שצוינו כך – בסיכומו של דבר, הועדה החליטה את הקביעה הבאה – טענות הצדדים – המערער טוען, כך: הועדה מתחפרת בעמדתה והתעלמה מקביעות קודמות שלה; החלטת הועדה אינה מנומקת; לא ברור מדוע הועדה קיבלה באופן חלקי את חוות הדעת של ד"ר אשכנזי; אין בתדריך ההנחיות לרופא המוסד לביטוח לאומי הפחתה כלשהי בגין כושר העבודה.

הכרעת בית הדין – לאחר שעיינתי בטענות ובעמדות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, וזאת מהטעמים הבאים – ראשית, אשר לטענת המערער בדבר חלות חוזר המוסד לביטוח לאומי – בדיון שנערך היום ב"כ המערער חזר מהטענה.

מכל מקום, דין הטענה להידחות גם לגופו של עניין, היות שחוזרי המוסד לביטוח לאומי חלים על רופאי הדרג הראשון בלבד, ומשעה שמדובר בעובדי המוסד לביטוח לאומי.

בדיון שנערך היום הודה ב"כ המערער כי קביעה זאת מקובלת עליו במישור העובדתי.

לסיכום – דין הערעור להידחות.

בפסק הדין המחזיר שניתן בהסכמת הצדדים נקבע, כי העירעור יידחה בכל הקשור לאבנים בכליות.

בנוסף, עיון בפסק הדין המחזיר שניתן בהסכמה מעלה, כי הדיון הוחזר לועדה על מנת "שהוועדה תתייחס מחדש לחוות דעתו של ד"ר אשכנזי, מטעם המערער, ותסביר מדוע ולמה היא מקבלת באופן חלקי את תביעתו. כל זאת, בשימת לב לכך כי ד"ר אשכנזי קבע למערער דרגת נכות בשיעור של 40 אחוז לפי סעיף 3(ד) לרשימת הליקויים, ואף בשימת לב לכך שהוועדה קבעה בעצמה, כי בדיקת השינה מאסותא מיום 6/4/2022 הדגימה אצל המערער תיסמונת הפסקת נשימה חסימתית בשינה בדרגה משמעותית הדורשת טפול ב-CPAP". הועדה התייחסה להמלצת ד"ר אשכנזי וקבעה כי היא מקבלת אותה באופן חלקי "לאור העידר הגבלה בולטת בכושר העבודה". יצוין כי ד"ר אשכנזי אינו מתייחס כלל בחוות דעתו לכושר העבודה של המבקש כנדרש בסעיפים 3(ד) ו 3(ה).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה, בפסק הדין מושא הבקשה ובתיק בית הדין האזורי מצאתי כי אין להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי.

בחלופה הראשונה נדרשת התקיימות של "סימנים כלליים בינוניים" כאשר המצב הכללי מעורער או "קיימת הפרעה בכושר העבודה למרות הטיפול". סעיף 3(ד) מתייחס גם הוא לכושר העבודה ודרישותיו מצטברות "סימנים קליניים ומעבדתיים המעידים על הפרעה בינונית" יחד עם "כושר העבודה מוגבל בצורה בולטת". סעיף 3 (ה) מתייחס גם הוא לכושר העבודה ודרישותיו גם הן מצטברות "קיימים סימנים קליניים ומעבדתיים המעידים על הפרעה קשה" במצב שבו כושר עבודה "מוגבל בצורה ניכרת". משדרישות הסעיף ברורות, אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה בדיקת חומרתה של תסמונת דום נשימה בשינה אינה תלויה בכושר עבודתו של המבקש בכל הקשור לסעיפים 3(ד) ואילך.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

המערער סובל ממספר בעיות רפואיות וביום 26/6/11 נקבעה לו נכות משוקללת בשיעור 60% בגין הנכויות היציבות הבאות: סכיזופרניה בשיעור 50%; כאבי ראש בשיעור 10%; MPV בשיעור 10% ואבני כליה בשיעור 10%.

מנגד טוען המשיב כי קביעות הועדה בנוגע לתיפקוד היומיומי הנן ברורות ואין בהן פגם, והן התקבלו על יסוד היתרשמות מהתובע ומבדיקת התלות שנערכה לו. עוד טוען המשיב כי המסמכים הרפואיים החדשים אינם יכולים לשנות מאחוזי הנכות שנקבעו למערער וכי הועדה בחנה גם את נושא ההשגחה ומצאה כי המערער אינו זקוק לסיוע בתחום זה. דיון והכרעה המערער הופיע בפני הועדה וטען כך: "בן 60 נשוי + 2 ילדים, בני 19 ו-23. בישראל כ-20 ומשהו שנים. עבדתי באלקטרוניקה, עכשיו לא עובד. הפסקתי לעבוד ב-2005. הייתי חולה והפטיטיס C ואחר כך היה לי כימוטרפיה. לא מרגיש טוב, סובל מסחרחורות, גר עם אשה ו-2 ילדים. האשה עובדת במפעל. הילדים עובדים. הבן הצעיר בדכאון והיה בכלא. גם הבן הגדול עובד במפעל, קשה לי ללכת, הולך בעזרת הבן או מקל. לא יכול ללבוש חולצה עקב חולשה. סובל מכאבי ידיים ורגליים. רוחץ פנים וידיים ומתרחץ בישיבה. מגיע עד אמצע השוקיים, ואת הגב. הבן עוזר לו, מתלונן על סחרחורת, התרופות שמקבל לא עוזרות לו. מסתדר בשירותים, צופה בטלויזיה, קורא, יכול להכין ארוחה קלה כשיושב ליד שולחן. לא זוכר תרופות. הבן מסדר לו והוא לוקח. לא יוצא מהבית כי נפל בחוץ מספר פעמים. לא עושה קניות. לא יודע להיתקשר. כולם הולכים לעבודה והוא נשאר לבד וזה קשה לו." בא-כוח המערער הוסיף את הדברים הבאים: "זקוק לעזרה באכילה ולווי לרופאים. סובל גם ממחלה פסיכיאטרית. המסמכים מדברים בעד עצמם." לאחר מכן, הועדה ערכה בדיקת מידת התלות לבצוע פעולות היום יום (ADL) ופרטה את ממצאיה הבאים: "ניידות – מתהלך באופן חופשי. הערה: ניכנס לחדר בלווית בנו. לדבריו בבית נעזר בהליכון. בהמשך התהלך בעצמו. התיישב וקם. מידת תלות עצמאי. נקוד 0.

...

" לאחר מכן ערכה הוועדה בדיקה פסיכיאטרית: "בהכרה מלאה משתף פעולה עונה לשאלות בהיסוס אך לעניין, חלק בעברית וחלק ברוסית. קשב וריכוז וזכרון בגדר הנורמה. חשיבה מאורגנת, בתוכן החשיבה לא מגלה מחשבות שווא ולא אובדניות. אין הזיות, שיפוט ותובנה שמורים, אפקט מעט מתוח, אין סימנים להפרעה פסיכוטית ולא לדיכאון מגורי. עיינו בכל המסמכים כולל אילו שהוגשו ביום הוועדה. אין עדות להתנהגות מסוכנת, לא לעצמו ולא לסובבים." מעיון בקביעות הוועדה אל מול תלונותיו של המערער והמסמכים הרפואיים, עולה כי מקצת מהקביעות במדדים השונים אינן מנומקות באופן מספק, ועל כן דין הערעור להתקבל באופן חלקי: בכל הנוגע לנושא הניידות, הוועדה התרשמה כי המערער "התהלך בעצמו. התיישב וקם", ובקביעה מקצועית זו אין בית הדין מתערב.

סיכום על בסיס האמור לעיל הערעור מתקבל באופן חלקי, ועניינו של המערער יחזור לוועדה לעררים (שירותים מיוחדים), באותו הרכב מיום 14/7/23, על מנת שתפעל כדלקמן: בכל הנוגע לנושא הניידות, הוועדה תשקול את עמדתה נוכח טענת המערער סובל מסחרחורות ולאור התיעוד הרפואי המציין "נפילות חוזרות, מסוחרר.... חוסר שיווי משקל" (מסמך מיום 9/5/23).

בנסיבות העניין, נוכח כך שהערעור התקבל באופן חלקי, ישלם המשיב למערער שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ וזאת תוך 30 יום.