אבהות מחוץ לנישואין: הכרה באבהות והטלת מזונות

האחת, מי יישא בעלות הוצאות הבדיקה לסיווג ריקמות והוצאות התביעה לאבהות; השנייה, האם יתוסף לשם הפרטי של הקטין גם שם סבו ז"ל ומה יהא סדר שמות המשפחה של הקטין, אשר הוסכם כי יישא את שמות המשפחה של שני הוריו אשר לא נישאו זה לזה; השלישית, בקשת האם שהוגשה מכוח פקודת ביזיון בית משפט, בטענה כי אב לקח את הקטין לים, חרף כי הייתה החלטה האוסרת עליו לעשות כן. בקשה שהוגשה בהליך המשמורת.

מה גם כי על-פי דין, בהיות שני ההורים האפוטרופוסים הטבעיים של הקטין (ראו סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962- ) אשר אחראים לשלמות נפשו, 5 - ( גופו וצרכיו (ראו סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962- האחריות על ביצוע הרישום מוטלת על כתפם באופן שווה.

טענות הצדדים בתביעה לשינוי שם: הקטין רשום במשרד הפנים בשם אשר ניתן לו על-ידי אמו, "ר.ל.". האב הגיש תובענה לשינוי שמו של הקטין ועתר כי הקטין יישא גם את שם משפחתו, נוסף על שם מישפחת אמו, וגם כי יתוסף לשמו הפרטי של הקטין שם אביו שנפטר - באופן ששם הקטין ייקרא – "ר.נ.ר.ל". האב טען כי טרם תהליך ההפריה החוץ-גופית, חתמו הצדדים בבית החולים על הסכם לעניין 19 ההסכם מתנְה על חוק השמות לתצהירו).

לטעמי, מיסמך זה נועד למטרה אחת - לקבע את העובדה כי היילוד הוא צאצא של ההורים החתומים עליו, ובמסגרת זו להדגיש את נטילת אחריותם על היילוד, אם מהפן של חוק האפוטרופסות התשכ"ב 1962- , אם מפן חובותיו על פי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט 1959- , אם מפן האבהות / היילוד כיורש על פי דין וכיוצ"ב. א מהות ואם לשם קביעת זכותו של 16 "IVF/ אותן הוראות שבאו לידי ביטוי גם ב-"הסכם בין בני זוג לצורך טפולי פוריות – הזרעה

בהקשר דומה נפסק כי עם השתנות הנסיבות, חתימת אב על "טופס הכרה באבהות על ילד

...

187 ( ישראל, פ''ד לז( משכך, אני דוחה את בקשת התובעת.

לסיכום, בתמ"ש 68080-03-19 נפסק כי ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות הבדיקה לסיווג רקמות.

בתלה"מ 26087-11-18 , נפסק כי סדר השמות יהא כך ששם הקטין יהא "ר.נ.ל.ר." וירשם באופן זה. התובע יגיש לחתימתי, צו פורמאלי לשם ביצוע הוראה זו. בתלה"מ 1653-11-18 , נפסק כי התובענה מכוח פקודת ביזיון בית המשפט – נדחית והתובעת 30 .

בין הצדדים מתנהלים לפניי תיקים נוספים בעיניין הקטינה ומזונותיה.

האב טוען כי האם המתינה לו מחוץ לבית היולדות ומסמכי השיחרור היו מוכנים, האם טוענת כי מהבוקר ביקשה ממנו להגיע עם תעודת זהות, וכי לבסוף כדי להשתחרר היתה חייבת לרשום את הקטינה.

חובת ההודעה על הלידה מוטלת, לפי סעיף 6(א) לחוק מירשם האוכלוסין, תשכ"ה 1965- על בית החולים, כמוסד שבו ארעה הלידה.

לפי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה (נוהל 2.2.0007 עידכון מיום 5.8.2020 בעיניין הכרה באבהות, ונוהל 2.2.0001 עידכון מיום 24.3.2011 בעיניין רישום לידה בארץ) על שני ההורים להיות נוכחים, לאו דוקא במעמד אחד (סעיף 3.1 לנוהל הוספת פרטי אב לקטין תושב ישראל :((www.gov.il הרשום במירשם האוכלוסין (מפורסם באתר "במקרה בו שני ההורים אזרחי ישראל או תושבי קבע בישראל והם אינם נשואים

...

אמנם במקרה הנזכר לעיל היתה האם גרושה מהאב בעת לידת הקטין, אך אני קובעת כי בענייננו לא הרים האב את הנטל להוכיח כי טובת הקטינה בהשמטת שם אמה.

הנה-כי-כן, המסקנה המתבקשת היא כי יהיה זה לטובת הילד כי שם משפחתו של אביו יתווסף לשם משפחתה של אמו, אף כי לא תתקבל התביעה כי שם משפחת האב יירשם כשם ראשון שכן הילד גדל עם אמו ומצוי במשמורתה" (תמ"ש (ירושלים) 24281/99 לעיל מפי כב' השופטת נילי מימון).

בנסיבות אלה אני קובעת כי השתלשלות העניינים שהובילה לרישום שם האם בלבד ולא שם האב, ותוארה במבוא, אינה אמורה להשפיע על סדר השמות.

הצורך בהסבר של השוני בשם משפחתו של הבן משם משפחתה של אמו במעגלים שונים, בפני רשויות שונות אבל ובעיקר צורך עתידי של הקטין להסברים בבית הספר, בקרב חבריו, בתנועה, כלפי עצמו, מביא למסקנה שהוספת שם המשפחה של האם לשם משפחתו של הבן הוא צעד נדרש" (ש"ש (תל-אביב-יפו) 20066-11-14 א.ק. נ' י.א. פורסם בנבו, 23.12.2015 , מפי כב' השופט מרדכי (מוטי) לוי).

רקע עובדתי רלוואנטי האם והאב ניהלו מערכת זוגית מחוץ למסגרת הנישואין.

בעיניינם של הצדדים התנהלו מספר הליכים משפטיים, ביניהם תביעת אבהות, תביעה למשמורת ולחלוקת זמני שהות ותביעה למזונות.

תגובת האם בהתאם להחלטה מיום 21.07.19 האם הודיעה כי לא ניתן להגיע להסכמות עם האב וזאת על אף שהאב מכיר את אבי האם ויודע כי מרכז חייהם בישראל.

בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על החלטתו של בית המשפט לעינייני מישפחה אשר הטיל ערבויות משמעותיות כתנאי לביטול הצוו וקבע כי ניתן להסתפק בערבות מקילה בדמות של פירוט יעד הנסיעה, מספר טלפון שבו היא זמינה ומועד שובם של הקטינים לישראל כאשר חוב האב בתיק ההוצאה לפועל ישמש בטוחה למקר בו האם לא תשיב את הקטינה לישראל והאב יצטרך לנקוט הליכים להשבתם של הילדים לישראל, כפוף להוראות בית המשפט לעינייני מישפחה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בעמדות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן המפורט דלמטה.

לאור כל אלה, סבור אני כי במקרה זה, ניתן להורות על ביטול הצו בכפוף להפקדת ערבויות מקלות.

לאור התוצאה, ולאור התנהלותו של האב אשר דחה כל הצעה מעשית של האם והתנה את ביטול הצו בהשבת כספים בגין בדיקת רקמות (לגבייתם ניתן היה לפעול בדרך אחרת) בקבלת מידע רפואי אודות הקטינה (כאשר האב לא טען כי הוא פנה לאם בעניין זה והיא סירבה לספק את המידע) אני מחייב את האב בהוצאות משפט בסך של 7,500 ₪.

הרב י' בן-מאיר היטיב לסכם סוגייה זו, באומרו: "עיקרון מקובל הוא שבהלכה מבוססת תפיסת 'המשפחה הביולוגית-טבעית'. לפיכך, אבהות ואימהות נקבעת על-פי הקשר הביולוגי שבין ההורים ליילוד, ולא לפי חוקיות הקשר שבין האב לאם. מקור תפיסה זו הוא בפסוק דברים כא, טו: 'כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה, וילדו לו בנים האהובה והשנואה וגו''... איזו היא אהובה? זו אהובה לפני המקום. שנואה - שנואה לפני המקום, כלומר ששנואה בנישואיה ואסורה לו... וכלל הלכתי הוא, ללא חולק, שבנו מן הערווה - בנו לכל דבר. זאת, לעומת המשפט הרומי וממשיכיו במשפט הקונטיננטלי, המבוססים על תפיסת 'המשפחה החוקית'. לפי שיטה זו - ילד שנולד מחוץ למסגרת הנישואין החוקיים הינו 'לא חוקי', ואינו נחשב כבנו של אביו הביולוגי" וראו, לעניין זה, בהרחבה: י' בן-מאיר, "הורות משפטית והורות גנטית בהלכה", אסיא יב תשמ"ז-תשמ"ח 80".

מסכם ואומר השופט פורת בפרשת סושרד שם, בפסקה 6: "בהכרת אבהות כרוכים עניינים נוספים, הנגזרים מעצם ההכרה כי פלוני הוא אביו של פלמוני ובין היתר עניני ירושה, אפוטרופסות, אימוץ, רישום במירשם האוכלוסין וכשרות יוחסין והרי ידועה הסוגיה של 'שתוקי' - מי שאביו אינו ידוע - ופסלותו, הגבלתו לנישואין. לעניין יש השלכות אף על צאצאי התובעת שכן לאלה זכויות כלפי אבי התובעת הן בירושה, במזונות ואפילו במידה מסוימת בעינייני אפוטרופסות לגבי זכויות - חובות נכדים/סבים ואף להם עניין שאימם לא תהיה בגדר 'שתוקי' שכן 'פגם' זה הוא רב-דורי". להכרעה, אם לתת צו לבדיקת-ריקמות, אם לאו, במקרה שלפנינו, יש טעמים מעשיים והשלכה על סוגיות קנייניות בהקשר של מזונות הקטין והירושה שלו.

לענייננו, רלבאנטית תוצאת בדיקת סיווג-הרקמות לגבי הבת, שקבעה כי אבהותו של המבקש כלפיה מוטלת בספק, בהעדר שתוף אסיא "HLA אנטיגני בין השניים וראו, עוד: ש' דיכובסקי "שלילת אבהות באמצעות בדיקות ט תשמ"ב-תשמ"ג 16 - להלן: "דיכובסקי". בית-הדין פנה לרופא שנתן את חוות-הדעת הרפואית בכל הנוגע לתוצאות הבדיקה, בבקשת הבהרה על קביעתו האמורה כי אבהות המבקש כלפי האב מוטלת בספק.

...

אמרה בהקשר זה האפוטרופא-לדין שהיתה באותם ימים, עורכת-דין אלטמן, בדיון שהתקיים ביום 9/4/2002 לאחר-מכן, מונתה אפוטרופא אחרת, אשר מיתנה מעמדה זו, אך הדברים שנרשמו - בעינם עומדים: "...אין לדון את הקטין לחרפת רעב. אמנם, בע"א 1354/92 היועמ"ש נגד פלונית... נאמר שחשש לממזרות ימנע בדיקת-רקמות, אך גם בפסק-דין זה, נאמר שלא מדובר בכלל נחרץ, בלי חריגים. אני סבורה שהמקרה שלנו הוא מקרה של חריג, שבו בדיקת-רקמות תהא דווקא לטובת הקטין". הראינו את ההפרדה הקיימת בין הערכאה האזרחית לבית-הדין הרבני בכל הנוגע לבדיקת סיווג-הרקמות, על תוצאותיה.

הנשיא ברק כתב באחד מכתביו וראו: א' ברק שיקול-דעת שיפוטי 291 1987: "קיימים תחומי משפט הטעונים מטען אידיאולוגי חריף כגון, מקצת דיני-המשפחה, אשר בהם צריך השופט לבחון בזהירות את צעדיו לאור שיקולי הקונסנזוס. כך, למשל, אני סבור שרצוי ריסון שיפוטי בכל הנוגע לסוגיית 'מיהו יהודי'. לעומת זאת, ניתן לפתח אקטיביות שיפוטית ניכרת בכל הנוגע לשאלה 'מהו תום-לב'". ומוסיף הוא ואומר, בכל הנוגע לקונסנזוס שם, שם : "...אין השופט צריך לפעול במסגרת הסכמה חברתית המשקפת רוחות שעה חולפות. על השופט לפעול במסגרת המרכזי והבסיסי ולא במסגרת הארעי והחולף. כאשר החברה אינה נאמנה לעצמה, אין השופט חייב ליתן ביטוי לרוחות השעה. עליו לעמוד כנגד רוחות אלה, תוך מתן ביטוי לאותו קונסנזוס חברתי המשקף את עקרונותיה הבסיסיים ואת 'האני מאמין' של הציבור הנאור בחברה בה הוא חי". בחנו והראינו את האינטרסים של הקטין, לדעת את זהות אביו הגנטי.

התוצאה לאור העולה מהמקובץ, ניתן בזאת, איפוא, צו לביצוע בדיקת-רקמות לבירור זהות אביו הביולוגי של הקטין.