אב לא הצליח לבטל מזונות בן מורד בשל אי פגישה במשך שנים

התביעה לביטול מזונות הקטינה: הילכת "בן מרדן"- הדין: הפסיקה הכירה באפשרות לבטל מזונות ילד במקרה של סרבנות קשר, זאת במקרים חריגים ביותר, מתוך הבנה כי מדובר בצעד קצוני אשר ככלל יש להמנע ממנו, שכן נפסק זה מכבר כי: "שלילת מזונות היא צעד קצוני וחריף אשר יש להמנע ממנו אלא אם כן קיימות נסיבות יוצאות דופן" (ראו: ע"א 1741/93 אזולאי נ' אזולאי [פורסם בנבו] (13.7.94)), כאשר ההכרעה תיעשה בזהירות, ובשים לב לעיקרון טובת הילד (ראו: רע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (15.7.2010).

ראו לעניין זה: תסקיר עו"ס שהוגש ביום 16.9.15 דיווח כי הקטינה לא פגשה באביה מזה כחמש שנים (בעמ' 1 לתסקיר תחת הכותרת: "רקע").

ראו דברי המומחה בחוות דעתו מיום 13.12.20 (בעמ' 2 תחת הכותרת: "הפגישות עם XXX"): "בשתי הפגישות שהיו עם XXX ניכר שהוא חווה כאב נפשי גדול בגלל הנתק עם בתו במשך שנים רבות. אומר שהצד השני סוגרים בפניו את כל הדלתות. הוא משלם מזונות ומצבו הכלכלי ירוד מאוד. בפעם האחרונה שראה את XXX כשהייתה בגיל 4. באותו זמן היה הסדר ראיה. אחרי שבקש לקחת את הילדה בסופי שבוע XXX הפסיקה לשלוח את הבת באופן עיקבי, לאחר מכן ראה אותה פעם בחודש ואחר כך הפסיקה לשלוח אותה. במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים על ידי אגפי הרווחה בXXX. שום ניסיון לא צלח. XXX אומר בכאב רב, שאינו יודע איך בתו נראית היום. מתאר שלאורך השנים מצבו הנפשי הלך והדרדר ולעיתים חש ייאוש ומצוקה נפשית רבה. כיום XXX נשוי ויש לו 3 בנות. אומר שגם אם טעה והשתמש באלימות, זה לא מצדיק שישללו ממנו את הזכות ליפגוש ולהיות עם בתו. לדעתו זה פגע גם בXXX ולא רק בו". ראו גם: דברי עו"ס בתסקיר שהוגש ביום 5.12.19 (בעמ' 2 למטה): "לדברי XXX למרות שיש לו עוד 3 בנות חוץ מXXX, הוא מאוד עסוק בה, חושב עליה ובכל פעם שמישהי קוראת לאביה "אבא", הוא נזכר בXXX.

ראו לעניין זה דברי הקטינה לעו"ס בתסקיר שהוגש ביום 5.12.19 (בעמ' 3 למעלה) כפי שצוטטו לעיל, וכן דברי האב לעו"ס, כפי שצויינו בתסקיר שהוגש ביום 5.12.19 (בעמ' 2 באמצע): זאת ועוד, האב לא נקט בפעולה המתבקשת בנסיבות, בהליך המיועד לשם כך והוא הגשת תביעה עצמאית ונפרדת לחידוש הקשר ו/או לקביעת זמני שהות עם הקטינה, כי אם פנה לבית המשפט דוקא בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט (במסגרתה עתר להטלת קנס כספי) ובהמשך בתביעה לביטול מזונות הקטינה.

ניתן היום, ו' ניסן תשפ"ב, 07 אפריל 2022, בהיעדר הצדדים.

...

בנסיבות אלו, סבורני כי נוכח טובת הקטינה יש מקום לדחות את התביעה.

מכאן עולה כי ניכרת מגמה חיובית ושיפור במצבו הכלכלי של האב, כפי שהוא עצמו שיתף את העו"ס, ראו האמור בתסקיר שהוגש ביום 5.12.19 (בעמ' 2 למעלה): אי לכך, אין במפורט לעיל באשר למצבו הכלכלי הנטען של האב כדי לשנות את מסקנתי, לפיה ביטול דמי המזונות במקרה דנא עלול להביא לפגיעה ברווחת הקטינה, כפי שבואר לעיל.

סיכומה של נקודה: בענייננו, לא הוכח כי האחריות על המצב שנוצר נופלת על כתפיה הצרות של הקטינה, ובכל מקרה לא יהא זה צודק לשלול את מזונותיה בשל כך. לפיכך, התביעה נדחית.

על כן, נוכח כל האמור והמפורט לעיל, שתי התביעות נדחות.

ניתן דגש חזק להליך טפולי תוך בניית אמון באמצעות מרכז קשר וטיפולים שונים ועד למינוי מומחה לבדיקת מסוגלות הורית ולווי שלו "בגישור טפולי" בין האב לקטינה בפגישות אחת לשבוע לשעה שנמשכו במשך 8 חודשים, כדי להביא לחיבור ריגשי ביניהם, אך עד כה לא הצליח להביא לכל היתקדמות.

כפי שעולה בדווח העו"ס מיום 5.2.30 – הפסקת טפול של עו"ס מטפלת דיאדית בשל איומי האם כי תתבע את המטפלת, שיחות של עו"ס עם הקטינה כשהיא מדקלמת באי נוחות, תוך השפלת מבט ומבוכה, שאביה סגר עליה את הדלת של הרכב ועשה לה כוויה ברגל, ולכן לא רוצה ללכת איתו או אליו ליום הולדת, תלונות האם למשרד הרווחה על כל ההתנהלות של העו"ס והמלצותיה, וטענת הקטינה כי אינה מוכנה להגיע למפגשים במרכז קשר, לאחר שהתברר לאם כי במפגש קודם הקטינה ואביה יצאו ממרכז הקשר ללא פקוח וללא ידיעתה.

בתום חודשיים הקשר בין האב לקטינה יתנהל בשתי פגישות בשבוע של שעתיים כל במקביל לפגישות אלו יתקיימו פגישות הדרכה להורים, פגישות טיפוליות אב ובת במהלך השנה הראשונה לחידוש הקשר ביניהם.

במהלכו נטען על ידי האב שמבחינתו ההליך הטיפולי הסתיים והוא מבקש להכריז על הילדה כמורדת.

כך משך הזמן שחלף ואי מיצוי מקסימלי מההליך הטיפולי הממושך כמו גם העובדה כי אין מקום שהאב יסתפק במפגש שבועי בן שעה אצל הפסיכולוג עם ביתו והיעדר מימוש הורותו במלואה, מצדיקים הפחתת מזונות, מבלי לפגוע בצרכיה ההכרחיים של הקטינה ככל שלא יוסדר קשר קבוע, סדיר וממשי.

ככל שלא יהיה מעבר למתווה של המשך מפגשים ללא פקוח, אזי החל מיום 1.11.21 תבוטל גם מחצית המזונות.

...

כולי תקוה שהאם בסופו של דבר תשתף פעולה ותפנים כי טובת הקטינה מחייבת קשר רצוף ומשמעותי עם שני ההורים, והקשר בין האב לקטינה לא יוותר לנצח במרכז קשר או תחת השגחה.

ועד לקבלת תוצאות האבחון, ימשיכו המפגשים להתקיים באמצעות מרכז קשר כנקודת מפגש, כאשר האב והקטינה יצאו מהמרכז לשעה ויחזרו לסיכום המפגש במרכז.

אשר על כן, אני מורה כדלקמן : ההליך הטיפולי אצל המומחה יימשך עד לתום חודש 7/21 אז תוגש חוות דעת סופית מטעם המומחה לגבי אפשרות הוצאת המפגשים מחוץ לקליניקה שלו בכל מתווה שהוא.

לטענתו, לאחר ההליך בתביעת 2010 , החלו להתקיים הסדרי שהות עם הבן שהלכו ופחתו עם השנים עד להפסקתם, מכיוון שהבן הצהיר שאינו מעוניין יותר להגיע אל התובע ולפגוש בו. לדבריו, נכון למועד הגשת תצהיריו, אינו בקשר עם הבת מזה כ 12- שנים ועם הבן מזה כשלוש וחצי שנים.

במהלך השנים ניסה בכל האמצעים ליצור קשר עם הבת ללא הצלחה.

המפגשים בין התובע לבין הבן היתקיימו אחת לשבוע, באופן לא רציף ולא עיקבי, עד לשנת 2017 .

הנחת מוצא זו עיצבה את הדין המצוי שמכיר באפשרות להפחית או לבטל מזונות קטין שהוא בבחינת "בן מרדן" המסרב לקשר עם אביו.

אכן, "נקיטת צעדים להפחתת מזונות או לשלילתם בשל מרדנות וסרבנות-קשר תבוא

ניתן היום, כ"ב סיוון תשפ"א, 02 יוני 2021 , בהיעדר הצדדים.

...

כאמור, התובע לא עדכן בסיכומיו מהו מצבו התעסוקתי נכון לעת זו. לסיום כל המקובץ לעיל מוליך למסקנה שדין התביעה להידחות.

סוף דבר על בסיס כל המפורט לעיל, נקבע כדלקמן: תביעת התובע לביטול/הפחתת המזונות – נדחית.

התובע ישלם לידי הנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 5,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום, וממועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

( טענות הצדדים : כיום האב אינו פוגש בילדים, אינו בקשר עימהם לא בזמני שהות ולא בקשר טלפוני, אינו מוזמן למסיבות הבר/בת מצוה, לא לאירועים במוסדות החינוך והוא אב רשום בתעודת זהות כאבי הילדים ללא יכולת לממש הורות וקשר עם הילדים.

האם מיתנגדת לביטול החיוב במזונות הילדים וטוענת (כפי שטענה במהלך כל השנים) כי האב הנו אב אלים שהביא במו ידיו תרתי משמע להפסקת הקשר עם הילדים.

1973 ), אושרה פעם נוספת 1 ) 757( ( בפסק דין יהלומי (ע"א 723/72 יהלומי נ' יהלומי, פ"ד כז( הילכת לאיתן תוך שנקבע, שאין אב חייב לזון אב מרדן לפי רמת החיים שהאם רוצה לקבוע עבורו אלא במקרה כזה חובת האב מדיני צדקה היא רק לתת או להשלים את מזונות הבן בצמצום כדי שהבן לא יסבול מחסור.

תלה"מ (יר') 65003-01-17 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו 29.01.2019( 2 ילדים מעל אבא 2200 +40% מדור הפחתה ל – 1000 ₪ לשניהם ניכור + שינוי נסיבות + "האב אינו כספומט" תלה"מ (יר') 2025-11-16 ב.ש. נ' ש.ש. (פורסם בנבו 02.10.2018( בגיר, עדיין תלמידה, 17,14 פנימייה אבא 1400 לבת 19 עד סיום ביה"ס ₪ 700 – ו- לכ"א ללא שינוי אין שינוי נסיבות המצדיק ביטול או הפחתת מזונות תמ"ש (ת"א) 7364-12-16 ט.ת ( נ' ר.ל (פורסם בנבו 14.6.17 13.5 אבא 1900 ₪ אין הפחתה המזונות הופחתו בהסכמה לאחר נתק של שנתיים, כעת לאחר 10 שנים אין סיבה להפחתה נוספת תמ"ש (ב"ש) 31222-01-11 ע.א ( נ' ר.א. (פורסם בנבו 23.08.16 20 ,19 ,16 ,16 אבא 1450 ₪ לכ"א 2 ילדים אצל האב 2 אצל האם – ביטול מזונות נטל משמורת שווה, בגירת חלק מהילדים, העדר קשר מוחלט עם הקטין שבחזקת האם, ככל שיהא חידוש – יהיו מזונות תמ"ש (פ"ת) 19229-07-11 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו 14.12.15( 20.5 ,17.5 ,15 אבא 1700 ₪ לכ"א הפחתה הפחתה של 300 ₪ לכל ילד שיופקדו בתוכנית חיסכון על שמו, אשם שוויוני להיעדר קשר תמ"ש (ב"ש) 40554-03-13 א.א. נ' מ.א. (פורסם בנבו 11.05.15(.

קשירת תביעה להפחתת או ביטול מזונות בשל מרדנות הילד (כפי שהיה נהוג עד כה) נכונה במובן זה שהיא מתייסת למבחן התוצאה (העדר קשר או סרבנות קשר מצד הילד).

במקרה של מיצוי הליכים קודמים ללא הצלחה ושל קביעה שיפוטית בדבר התקיימות ניכור הורי פתולוגי ללא התכנות של ממש לחידוש קשר בעתיד הנראה לעין, ביטול מזונות או הפחתתם הם ביטוי מובהק לעשיית צדק.

...

צירוף הדברים מביאני למסקנה כי הנתק יישאר על כנו בין אם ישולמו מזונות ובין אם לאו.

אני קובע שבמידה ותוך שנה מהיום לא יחודש קשר בין הילדים לבין האב, תיעשה הפחתה נוספת של המזונות ב 500- ₪ (ממזונות הבת פלונית) והמזונות יעמדו על סך 2,815 ₪ בחודש.

כעוד אני קובע כי ככל שלא יחודש הקשר בין האב לבין הילדים עד ליום 1/7/2026 (מועד הגעתו של הבן הצעיר לבגירות), תעמוד לאב זכות חזרה כלפי האם במסגרת ההוצאה לפועל .

על פי הנטען בתביעה - האב מפר את חלוקת זמני השהות שנקבעו באופן מתמשך; האב הודיע לה בחודש 8/18 כי לא יגיע לשהות עם הקטינות בימי חמישי עד להודעה אחרת; האם ויתרה על רכוש במסגרת ההסכם ולקחה על עצמה חובות משותפים; על בסיס זה וזמני השהות שהוסכמו נקבע סכום המזונות אשר כולל את צרכי הקטינות מכל סוג לרבות חינוך ורפואה; הנטל הכלכלי על כתפיה בתוספת הימים בהם האב לא נפגש עם הקטינות גרם להדרדרות כלכלית במצבה; האב מבטל מפגשים עם הקטינות מבלי לתאם מועד חלופי, מגיע לשהות עם הקטינות רק מתי שנוח לו, אינו שותף בפעילות הקטינות במוסדות החינוך, אינו שוהה עם הקטינות בימי מחלה; האם נידרשת להיות זמינה עבור הקטינות כל הזמן לרבות הסעות, היעדרויות מעבודה, ויתור על קידום בעבודה; האם החסירה ימי עבודה רבים בשל אי קיום זמני השהות, משלמת לבייביסיטר; האב העתיק את מקום מגוריו והתרחק מהקטינות, משלם לצד ג' שתאסוף את הקטינות להוריו, בפועל גם בזמנים שלו מי ששוהה עם הקטינות זה הוריו ולא האב.

במועד הגשת התביעה החברה אינה פעילה, האב מועסק כשכיר והכנסתו 9,700 ₪ לחודש; האב לא הצליח לעמוד בהחזר החובות שנטל עליו בהסכם, נצברו לחובתו חובות נוספים וכלל החובות מסתכמים לסך של מעל 3 מיליון ₪; לאורך כל התקופה האב הקפיד לשהות עם הקטינות בימים שנקבעו בפסק הדין על יסוד ההסכם; בפועל מקיימים הצדדים אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שויונית; לאב נכות צמיתה של כ-70% בעקבות היתרסקות מטוס בשנת 1999; לאם יכולת כלכלית טובה, הכנסתה 7,000 ₪ לחודש, אקדמאית, עמידה ואיתנה כלכלית.

ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין (13.6.94) - "כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת; יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט.

...

שוכנעתי כי שינוי אופן חלוקת צרכי הקטינות בין ההורים כפי שמתנהלים בפועל, באופן בו האב משלם לאם סכום גלובאלי עבור השתתפותו בצרכי הקטינות, יעצים את הסכסוך ביניהם וירחיב את גדר המחלוקות בהתנהלות השוטפת ביום יום דבר שאינו לטובת הקטינות.

שוכנעתי כי האם משתמשת בכספים שמשלם האב עבור צרכי הקטינות.

סוף דבר נקבע בשתי התביעות כדלקמן: א. האב ישלם לידי האם עבור מזונות הקטינות סך 5,200 ₪ לחודש (2,600 ₪ עבור כל קטינה).