כך, גם שירות המבחן אינו רואה פגיעה קונקרטית הצפויה לנאשמת בעקבות ההרשעה ולמעשה לא הוכחה פגיעה קונקרטית, בפרט אור העובדה שהנאשמת אינה עובדת מזה כ- 5 שנים.
ב"כ הנאשם הפנה גם למסמכים וחוות דעת, שנמסרו להגנה בהתאם להחלטת בית המשפט, מהם עולה מצב נפשי בעייתי של המתלונן, צריכת קנביס ואלכוהול על ידו, מה שמחזק את חששה של הנאשמת למסור את הילדים לחזקתו, ללא כל השגחה ופקוח.
כן, טענה כי המתלונן אינו משלם מזונות, וכך נותרה עם ילדיה ללא קורת גג וללא הכנסה.
הנאשמת חתמה דבריה באומרה "אני מבקשת, בכל לשון של בקשה, להוציא אותי באי הרשעה ולאפשר לי לעבוד בשירות הצבורי, אפילו כדי לעשות לשם שמיים ולתת לכל מי שזקוק לעזרה".
דיון והכרעה:
הינה כי כן, המקרה שלפניי דורש כי תנתן הכרעה בית המשפט, בשני מישורים, בשאלת ההרשעה ובשאלת העונש.
...
הנה כי כן, בנסיבות ביצוע העבירות, כפי שפורטו בהרחבה לעיל, בהתחשב בנסיבותיה של הנאשמת, בשים לב לייחסה לעבירה ולרצונה בשיקום וטיפול ולאור הפגיעה הכלכלית והמקצועית שצפויה להיגרם לה, החלטתי לקבל את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעתה של הנאשמת.
סוף דבר:
מכל הנימוקים המפורטים לעיל, אני קובעת כי הנאשמת ביצעה את הפרות ההוראה החוקית, כפי שיוחס לה בכתב האישום המתוקן ובשני כתבי האישום הנוספים שבכותרת, וזאת מבלי להרשיעה.
לצד זאת, אני מורה כי יוטל על הנאשמת צו מבחן למשך שנה, כהמלצת שירות המבחן.
